יונס יעקב ברצליוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יֶנְס יַקוֹבּ בֶּרְצֶלִיוּס (או בתעתיק אחר מקובל יונס יעקב ברצליוס) Jöns Jakob Berzelius (20 באוגוסט 1779 – 7 באוגוסט 1848) היה כימאי שבדי. ברצליוס המציא את הכתיב הכימי המודרני ויחד עם ג'ון דלטון ואנטואן לבואזיה נחשב אחד מאבות הכימיה המודרנית.
ברצליוס, בן למשפחת איכרים, נולד בלינקופינג שבמחוז אסטרגטלנד בשבדיה. סבו, אביו, שנפטר כשברצליוס היה בן שנתיים, ואביו החורג היו כמרים כפריים. ברצליוס למד בבית ספר בעיר וב-1800 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת אופסלה. ב-1802 החל ברצליוס לעבוד כמורה, ומונה ב-1807 כפרופסור לרפואה בבית הספר לכירורגיה של סטוקהולם. ב-1808 נבחר ברצליוס לאקדמיה השבדית למדעים. ב-1810 התמזג בית הספר לכירורגיה עם מכון כירורגיסקה (Chirurgiska institutet), כיום מכון קרולינסקה, וברצליוס מונה פרופסור לכימיה ורוקחות. באותה שנה מונה ברצליוס לנשיא האקדמיה השבדית למדעים. ב-1818 התמנה למזכיר הקבוע של האקדמיה השבדית למדעים וקיבל תואר אצילות מאת מלך שבדיה. ברצליוס נהג לסייר באירופה ונפגש עם גדולי החוקרים של התקופה. ברצליוס פרש מההוראה ב-1832, הועלה לדרגת ברון ב-1835 וקיבל קצבה שנתית עד סוף חייו מבית הנבחרים השבדי ב-1841.
זמן קצר לאחר הגיעו לסטוקהולם כתב ברצליוס ספר לימוד בכימיה עבור תלמידי הרפואה שלו, זו הייתה נקודת ההתחלה בקריירה ממושכת וארוכה בתחום הכימיה. בעודו מבצע ניסויים כחלק מכתיבת ספר הלימוד הוא גילה את חוק היחסים הקבועים שהראה כי חומרים אנאורגניים מורכבים מיסודות שונים ביחס קבוע למשקל החומר. בהתבסס על חוק זה הכין ברצליוס ב-1828 טבלת משקלות יחסיים של האטומים, שבה הוקצב לחמצן המשקל 100, ושכללה את כל היסודות הידועים בתקופה זו. עבודה זו סיפקה הוכחה להשערה האטומית: שכל התרכובות הכימית האנאורגניות בנויות מאטומים המצורפים יחד בכמויות של מספרים שלמים. ברצליוס גילה שמשקלם האטומי של יסודות שונים אינו כפולה של משקל המימן, ובכך הפריך את השערת פרואוט (על שם הכימאי האנגלי ויליאם פרואוט (William Prout) שכל היסודות בנויים מאטומים של מימן.
על מנת לסייע בניסיונותיו הוא פיתח שיטה של כתיב כימי שבה קיבלו היסודות תגיות כתובות פשוטות כדוגמת O לחמצן או Fe לברזל – יחד עם היחסים ביניהם בתרכובת באמצעות מספרים. שיטה זו היא השיטה הבסיסית שבשימוש עד ימינו. ההבדל היחיד הוא שבמקום רישום המספר בתחתית האות כמקובל כיום (כדוגמת H2O) השתמש ברצליוס בכתיב עילי.
לזכותו של ברצליוס נזקפים גילוי היסודות הכימיים: סלניום, תוריום וצריום, כמו־כן היה ברצליוס הראשון שהצליח לבודד את היסודות צורן, טנטלום וזירקוניום. תלמידים שעבדו במעבדה של ברצליוס גילו את הליתיום הונדיום, והלנתן.
לזכותו של ברצליוס נזקפים גם טביעת המונח איזומריה ב-1828 לאחר שנוכח בתוצאות ניסיונותיו של הכימאי הגרמני פרידריך ולר (Friedrich Wöhler) בחומצה ציאנית, וגילוי תופעת הקטליזה ב-1835. (קטליזה היא תופעה שבה חומר (המכונה זרז) מסוגל להאיץ מהלכן של תגובות כימיות. כאשר הזרז עצמו משתתף בתגובה, אך הוא אינו מִתכּלֶה במהלכה).
רישומו של ברצליוס ניכר גם בתחום הביולוגיה. הוא היה האדם הראשון שבצע הבחנה בין תרכובות אורגניות (כאלו המכילות פחמן) ותרכובות אנאורגניות, ובמיוחד הוא שיעץ לכימאי ההולנדי חרארדוס יוהאנס מולדר (Gerhardus Johannes Mulder ) בביצוע המחקר של תרכובות אורגניות כדוגמת קפה, תה וחלבונים שונים. הביטוי הלועזי לחלבון, פרוטאין, נטבע על ידי ברצליוס, לאחר שמולדר שם לב לכך שלכל החלבונים יש כנראה אותה נוסחה אמפירית ושהם כנראה מורכבים מסוג אחד של מולקולה גדולה מאד.
ברצליוס היה כותב מכתבים פורה מאוד ונהג לייעץ למדענים ידועי־שם רבים כדוגמת מולדר, קלוד לואי ברתולה (Claude Louis Berthollet), האמפרי דייווי, פרידריך ולר (Friedrich Wöhler) ואילהרד מיטשרליך (Eilhard Mitscherlich) ואימץ מדענים רבים ידועים פחות. ברצליוס היה פורה גם ככותב. הוא פרסם למעלה מ-250 מאמרים וערך מ-1821 ועד 1848 דו"ח שנתי על החידושים בכימיה ובפיזיקה. ספר הלימוד על כימיה שכתב יצא ב-5 מהדורות (האחרונה ב-1848) והיה מקובל כספר הקובע בנושא הכימיה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פרסומים בפרויקט גוטנברג.
- פרסומים בפרויקט רונברג, פרויקט לשימור כתבים מקוריים מסקנדינביה.
