הר כרכום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר כרכום (בערבית-ג'בל עידיד), הוא הר בנגב הדרומי המזוהה בידי פרופ' עמנואל ענתי כהר סיני המקראי, זיהוי שאינו מקובל על מרבית הקהילה הארכיאולוגית בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיקום וגאוגרפיה
הר כרכום הוא השם העברי להר גדול ורחב ידיים, שנקרא בעבר בפי הבדואים תושבי האזור ג'בל עידיד (משמעות השם אינה ודאית: השורש בערבית עשוי להתייחס למילה עיד במובן חג, וכן למילה עדד במובן מרובה, רב).
ההר ממוקם בנגב הדרומי, בשוליו הצפוניים של נחל פארן, 25 ק"מ בקו-אויר מהקצה הדרומי-מערבי של מכתש רמון. ההר נראה היטב ממרחקים, מן הערבה ומאדום, עד לרדיוס של כ-70 ק"מ. הר כרכום הינו הורסט (גוש מורם מסביבתו), החושף סלעי משקע גיריים מתקופת האיאוקן (טרם נסיגתו של ים טתיס הקדום מאזורי הנגב).
רכס ההר הוא רמה שאורכה כ-4.5 ק"מ ורוחבה בין 1-2 ק"מ (נ"צ: 123-126.964-968). את המשטח המרכזי מנקז נחל אחד, נחל כרכום, שלו ערוצים משניים רבים על פני ההר. הגישה אל ההר קשה משום צלעותיו הזקופות, המתנשאות לגובה של כ-300 מ' מעל פני סביבתו. גובה הרמה שמעליה הוא מזדקר כ-850 מ' מעל פני הים.
[עריכה] הממצאים הארכיאולוגיים על הר כרכום
מרבית הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות בהר נערכו על ידי פרופ' עמנואל ענתי מטעם המרכז הקומוני ללימודי פרהיסטוריה באיטליה. ענתי, מקים המרכז, משמש כפרופסור בדימוס לפלאו-אתנולוגיה באוניברסיטת לצ'ה (Lecce) באיטליה.
באזור נחפרו כ-1,200 אתרים. במהלך החפירות נמצאו שרידים ארכאולוגיים שרובם מתוארכים לתקופה הפלאוליתית, התקופה הכלקוליתית ולתקופות הברונזה הקדומה ותחילת התיכונה.
בנוסף לאתרים אלו הר כרכום וסביבתו הקרובה מלאים בציורי סלע (יותר מ-40,000), "גני פסלים" ובפסלים אנתרופומורפיים (דמויי אדם).
[עריכה] תיאור הממצאים על פי ענתי
על פי ענתי המתחם המקודש הפלאוליתי שנתגלה ב-1992 הוא בן יותר מ-30,000 שנה והוא מורכב מארבעים סלעי צור גדולים בעלי צורות טבעיות שנאספו לראש ההר על ידי האדם הקדמון. על הקרקע באזור זה (בשטח של כ-400 מ') נמצאו 220 אבני צור נוספות. אם אכן המתחם המקודש הוא מהתקופה הפלאוליתית התחתונה אזי יתכן וההר הזה מקודש מהתקופות הראשונות שבהן הגיע אליו האדם. יותר מ-200 אתרים פלאוליתיים נתגלו בהר כרכום שנראה כי היה ממוקם על נתיב נדידה ראשי של האדם הפלאוליתי בין אפריקה לאסיה. בהר נמצאו כלי צור מהטיפוס האפריקני שנעשו בצור מקומי ומתוארכים לתקופה הפלאוליתית העליונה והתיכונה.
האזור ננטש בתקופה הניאוליתית, וחזר להיות פעיל שוב בתקופת BAC (BAC=Bronze Age Complex), כך מכנה ענתי את התקופה החל מחלקה המאוחר של התקופה הכלקוליתית עד סופה של תקופת הברונזה התיכונה א'. בפסגת ההר אתרי קבורה ופולחן רבים ולמרגלותיו אתרי מגורים/חניה המתוארכים לתקופה זו. על פי ענתי בתקופה זו ההר שימש לפעילות פולחנית נרחבת. לאחר מכן ננטש ההר שוב למשך רוב האלף השני לפנה"ס. ענתי טוען כי הר כרכום היה מרכז פולחני חשוב מאוד באלף ה-3 לפנה"ס, כסוג של מכה פריהיסטורית שקבוצות גדולות של אנשים באו ובנו את מחנותיהם לרגלי ההר וטיפסו אליו כדי לעסוק בפולחן.
[עריכה] התאוריה של ענתי המקשרת בין הר כרכום להר סיני
ענתי טוען כי בתקופת BAC שימש הר כרכום כהר קדוש. יותר מכך, דמיון בין ממצאים בהר לסיפור המקראי של מעמד הר סיני שיכנעו את ענתי כי הר כרכום הוא לא אחר מאשר הר סיני.
ענתי מעלה כמה נימוקים-
- הר כרכום היה הר קדוש, באלפים הרביעי והשלישי לפנה"ס, כאשר אנשים רבים בנו את מגוריהם למרגלות ההר ומעטים טיפסו על הרמה בכדי לבצע את הפולחן הדתי. תאור דומה מובא בשמות (יט, יב) לגבי האיסור לאנשים לדרוך על ההר: "והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת". כמו כן צפיפותם של אתרי ישוב גבוהה יותר מאשר בכל אזור אחר שנסקר עד כה בנגב ובסיני, למרות דלילותם של מקורות המים באזור.
- נמצאו ציורי סלע רבים (יותר מ-40,000): זהו המכלול הגדול ביותר של ציורי סלע המוכר בנגב ובסיני וזמנו החל מן התקופות הפרהיסטוריות עד לעת המודרנית. בשלהי התקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה הקדומה חלה עלייה במספר הציורים.
- חלקם מזכירים סצינות מקראיות או מרמזים על אמונה באל אחד: דמויות אדם העומדות בפני סמלים אבסטרקטיים. לדוגמה: דמות אדם מתפלל בידים מורמות העומד בפני פס. לדעת ענתי הציור מרמז על פולחן האל המופשט שלא ניתן להביע את דמותו.
-
- ציור סלע המתאר נחשים, עקרבים ושרף (לטאה ארסית): "המוליכך במדבר הגדול ונורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש" (דברים ח,טו).
- ציור סלע המתאר את המטה והנחש כמתואר בשמות ז ( טו): "לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך".
- מסגרת מלבנית המחולקת לעשרה חלקים מתארת על פי ענתי את עשרת הדברות. המסגרת מחולקת כך: 2 חלקים, 3 חלקים, 3 חלקים ושוב 2, לפי ענתי אלו עשרת הדברות המחולקות: שתים לאלוהים, שש לחברה ושתים לעצמך.
- ציור של אליפסה שבתוכה מעגל וסביבו קוים מכונה על ידי ענתי "עין האלוהים".
- לרגלי ההר נמצאו 12 מצבות. שתי שורות של שש מצבות כל אחת כשלא רחוק, מצפון, חצר קטנה ובמת אבן. 12 המצבות מסמלות, לדעת ענתי, את 12 השבטים כפי שמתואר בשמות כד (ד-ה): "ויכתוב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים".
- על אחת משתי הפסגות של ההר נמצאה נקרה בסלע היוצרת מחסה טבעי. מחסה על פסגת ההר הינו מחזה נדיר בחצי האי סיני. בשמות לג (כא-כב), הר סיני אכן מתאפיין בכך: "ויאמר יהוה הנה מקום אתי וניצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי".
- על הרמה של הר כרכום יש שרידים של מקדש מתקופת ה-BAC עם במת אבן (היכול להיתפס כמזבח) הפונה למזרח. את המקדש מקיפים טומולי (גלי אבנים) קבורה, גאוגליפים (ציורים או עיצובים על פני הקרקע) וחרותות סלע (ציורים החרוטים על סלעים) ביניהן חרותות המתארות עקבות רגלים, הידועים כקשורים בפולחן. בספר שמות יש אזכור של מקדש שנראה על ידי משה על הר סיני (שמות כה, מ): "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר", ושל מזבח (שמות כז, ח): "נבוב לחת תעשה אותו כאשר הראה אותך בהר כן יעשו".
- כשמשה עלה עם אהרון על ההר הם אכלו ושתו (שמות כד, ט-יא): "ויעל משה ואהרון נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו".
- על ההר יש עצי אשל המספקים פרחים אכילים (שמתפרשים כעצי מן), בעלי חיים שניתן לתפוס במלכודות וגבים לשתות מהם.(בראש ההר סדרה של גבים לאורך 200 מ', בערוץ הסלעי של הנחל, עד ראש המפל. זהו מקור המים היחיד על ההר השטוח והצחיח, ומיקומו בראש הר מהווה תופעה מיוחדת ונדירה).
- ב-1998 נתגלה גלעד (טומולי) שנמצא בנקודה הכי בולטת על ההר ובו מזבח שעליו אבן לבנה חתוכה בדמוי סהר ולידה כלי צור שכנראה שמשו לחתוך את האבן. לפני המזבח הובערה אש. לאחר הטקס כל זה כוסה באבנים. לדעת ענתי, הטומולי הינו גלעד המציין את הקדשת ההר לירח או לאל הירח מתקופת הברונזה הקדומה שנקרא סין. אל הירח: סין. הר סיני: הר האל סין.
- בספר במדבר מוזכרים שמות התחנות של יציאת מצרים ומתוארת ההגעה לרפידים: "ויסעו מאלוש ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני" (במדבר לג, טו-טז). לדעת ענתי רפידים ללא ספק ממוקמת לרגלי הר סיני מכיוון שלקברות התאוה, התחנה הבאה, הגיעו לאחר הר חורב (שם נוסף להר סיני) (במדבר יא, לג). לדעתו, מתיאור זה נובע כי לאחר שלא מצאו מים ברפידים, מקום שאמורה הייתה להיות בו באר, משה פנה לעבר מקום במדבר שם ידע כי קיים מקור מים. כלומר, הטקסט המקראי רומז כי למרות שהחניה לרגלי הר סיני הייתה במדבר ולא בנווה מדבר, עדיין היו בו מספיק מים להשקות את האנשים. הר כרכום מתאים לתיאור הזה גם בגבים שכבר הוזכרו וגם בבאר כרכום הקרובה, שאותה מזהה ענתי עם רפידים.
- הימצאות אתרי החניה השונים לרגלי ההר. לפי ענתי אם אכן עם ישראל עצר לרגלי ההר הקדוש הוא לא היה היחיד. המקרא רומז לכך: "ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה" (שמות ג',א'). מן הטקסט משתמע כי על פי המסורת האתר נקרא הר האלהים לפני שמשה הגיע אליו. ההר המתואר כמצוי על אדמת המרעה של המדיינים היה, כנראה, מקום קדוש לשבטי מדבר שונים.(כגון מדיינים עמלקים, ישראלים).
- מיקומו של הר כרכום בנתיב יציאת מצרים: נתיבים רבים הוצעו ליציאת מצרים ואף אחד מהם לא כלל את האזור של הר כרכום. ענתי מציע נתיב חדש שכולל את הר כרכום. "על פי התיאור המקראי מספר חוקרים טענו כי יש למקם את הר סיני בצפון חצי האי סיני ולא בדרומו". תאור הנתיב נמצא במקרא בשני מקומות: ספר שמות וספר במדבר. לדעת ענתי ניתן לשחזר את הנתיב מארץ גושן להר סיני במידה רבה של דיוק. בספר דברים א, ב כתוב: " אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר לקדש ברנע". ענתי מצא כי בדרך מהר כרכום לעין קודרת (קדש ברנע בדעה המקובלת) דרך ג'בל עריף-א-נאקה (הר שעיר בזיהויו של ענתי) יש עשר בארות במרחק של 10 עד 15 ק"מ אחת מהשניה. זהו המרחק המרבי אותו יכולה קבוצה גדולה לעבור ביום ובסוף כל יום כזה יזדקקו למים. כך, אם הר כרכום הוא הר סיני המעבר ממנו לקדש ברנע דרך הר שעיר ימשך 11 יום בדיוק.
- לפי המתואר בתנ"ך הר סיני ממוקם בין מדבריות צין ופארן וכן בין ארץ עמלק לארץ מדין. בספור של משה במדין הר סיני נמצא בקצה אדמת מרעה של המדיינים ועל הדרך בין מקום מגוריו של יתרו לבין מצרים. הר כרכום הוא היחיד בין "הרי סיני" המוצעים שתואם את התיאור. רפידים, המתוארת בתנ"ך כקרובה מאוד להר, מתוארת במקרא כבאר שהיוותה מקור לסכסוך בין עמלקים למדיינים. לפי הטקסט, שני השבטים הופיעו ברפידים: נראה כי היה זה הגבול בין הטריטוריות של שני השבטים. באר כרכום, המצויה 7 ק"מ צפונה מהר כרכום, תואמת תיאור טופוגרפי זה. מרחק הליכה מהר כרכום לבאר כרכום הוא פחות משעתיים. שעתיים הליכה לבאר זהו הגבול אצל הבדואים כיום.
- המקרא מתאר את המדבריות ואזורי השבטים סביב הר סיני. לפי התיאור הר סיני צריך להימצא ליד, או על הגבול בין ארץ מדיין לארץ עמלק. המקרא גם מצביע על כך, שהעמלקים אכלסו את אזור הר הנגב המרכזי ואת אזור קדש ברנע, והמדיינים את שני צידי הערבה. הר סיני על פי המקרא אמור להימצא בין שני אזורים אלו, כלומר, באזור הר כרכום. בדיקה מעמיקה של הפרטים הטופוגרפיים במקרא הייתה מצביעה על הר כרכום כהר סיני גם ללא הממצאים הארכיאולוגיים.
- ממצא נוסף הוא אתר ישוב מתקופת הברזל (מהאתרים הבודדים מתקופה זו). החרסים שנמצאו זהים לחרסים מאותה התקופה שנמצאו בנגב המרכזי ויכולים להיות מיוחסים לזמנו של אליהו. התקופות הארכיאולוגיות המיוצגות בהר כרכום תואמות את הסיפור המקראי: בהתאם למקרא, לאחר שמשה הוביל את בני ישראל הרחק מהר סיני, המבקר הבא בהר סיני היה אליהו הנביא. פער הזמן הארכיאולוגי בהר כרכום מסוף תקופת הBAC ועד להתיישבות מתקופת הברזל (זמנו של אליהו לפי ענתי) תואם את סיפור המקרא.
הבעיה העיקרית בתאוריה של ענתי היא פער בין זמן יציאת מצרים המקובל, המאה ה-13 לפנה"ס, לבין הממצאים בהר כרכום מהאלף הרביעי, השלישי והשני לפנה"ס. ענתי פיתח תאוריה משלו לגבי זמן יציאת מצרים. ספור יציאת מצרים, לדעתו, מתייחס לסוף האלף השלישי לפנה"ס. ומביא מספר טיעונים כדי לאשש את התאוריה שלו. לדוגמה:
- סיפורי האבות משקפים תקופה של שבטי נוודים למחצה שעוסקים בחקלאות ובעיקר במרעה באזורים פוריים. בתור שכאלה הגיעו למצרים והתיישבו. קשה לשער שמבחינה פוליטית דבר זה יכול היה להיות לאחר שושלת המצרית השישית, כי המשטר בשושלת זו הפך סגור יותר. אורח החיים של האבות אופייני לתקופה כלקוליתית ובמשך הברונזה הקדומה. קשה לשער שתיאורים מקראיים אלה משקפים מבחינה אתנולוגית תקופה יותר מאוחרת.
- ענתי טוען כי בכל מזרח סיני ודרום הנגב אין ממצאים המצביעים על נוכחות אנושית במשך המאות 13-14 לפנה"ס וכנגד זה יש פעילות אנושית ענפה המתבטאת בממצאים ארכיאולוגיים רבים בכל אזור המדבר מתקופת BAC מהאלף השלישי בקירוב.
- טיעונים נוספים ניתן למצוא בספרו, The Mountain of God.
[עריכה] התנגדות לתאוריה של ענתי
רוב רובה של קהילת החוקרים אינו מקבל את התאוריה של ענתי בדבר זיהויו של הר כרכום עם הר סיני.
ישראל פינקלשטיין תוקף בחריפות את התאוריה של ענתי. הוא טוען כי המקרא מתייחס למספר טופונימים (שמות מקומות) בדרך המסע של יציאת מצרים. מכל הטופונימים המוזכרים ניתן לזהות בוודאות רק שניים: קדש ברנע (עין קודרת) ועציון גבר (ליד אילת של היום). את כל יתר הטופונימים לא ניתן לזהות. מהמקרא עצמו אין שום דרך לקבוע באיזה חלק של המדבריות הדרומיים המשתרעים מהנגב לקצהו הדרומי של סיני מצויים אתרים אלו.
כמו כן לא ניתן להסתמך על שמות מודרניים או מאוחרים של הטופונימים הללו מכיוון שלא הייתה במדבר המשכיות יישובית. על כן ההצעות שניתנו לזיהוי על ידי ענתי אינן תקפות. ענתי גם משתמש בשמות כגון "צין" ו"פארן" לאזורים הקרובים להר כרכום בלי לדון בבעיות הקשורות למיקומם. יתר על כן, טוען פינקלשטיין כי החומר התנ"כי קובץ מאות שנים לאחר שהאירוע המדובר קרה, על כן אין אפשרות להתייחס לסיפור תנ"כי זה כאל תיאור היסטורי מדויק. כשמתייחסים למכלול העובדות הזה לא פלא שאין בידינו מידע רב יותר על יציאת מצרים היום מאשר לפני 150 שנה.
אשר לפירושים שנותן ענתי לציורי הסלע, מצבות וכד' טוען פינקלשטיין כי לא קשה למצוא פירושים מקראיים. דבר זה אפשרי כמעט בכל מקום בדרום: בנגב, במנזר סנטה קתרינה, בצפון סיני ועוד. הפירושים של ענתי, לדעתו של פינקלשטיין, שייכים יותר לתחום האמונה ולא לזה של הארכיאולוגיה.
לגבי התיארוך טוען פינקלשטיין כי התאריך של הופעת ישראל בכנען נקבע על ידי נתונים רבים שהצטברו במהלך חפירות וסקרים מרובים והוא כה מבוסס עד כי לא ניתן לערער עליו.
ריכוז הממצאים בהר כרכום אינו ייחודי: מצבורי אתרים דומים בגודלם נמצאים בחלקים אחרים בנגב ואף ריכוז הממצאים לק"מ רבוע גדול יותר באתרים אלו מאשר בהר כרכום. פינקלשטיין מצביע על חוסר היכולת לקבוע תאריך מדויק לציורי הסלע גם לפי הציורים ובוודאי שלפי הפטינה שקשורה בדברים נוספים מלבד הזמן, לדוגמה: במיקרו אקלים.
לטענתו, לאחר שמזיזים הצידה את הפירושים הדחוקים של ענתי ואת המידע המוטעה אנו נשארים עם העובדות הבאות: קיים רכס בנגב עם מצבור רב יותר של אתרי התיישבות אנושית מאשר רכסים הנמצאים בקרבתו המיידית, ובנוסף הר כרכום שונה מרוב חלקי הר הנגב במצבור ציורי הסלע הגדול יותר מבמקומות אחרים. את מצבור הציורים מסביר פינקלשטיין בקיום הנוודי והפסטורלי המצוי בהרי הנגב: אזורים מורמים זוכים לכמויות משקעים גדולות יותר וכך מספקים מרעה גדול יותר לעדרים. בחורף הנוודים משתמשים במרעה שבמקומות הנמוכים ובאביב הם עולים לאזורים הגבוהים יותר. בנגב, בקיץ העדרים נלקחו מזרחה לרכסי הר חריף, הר לוז, הר שגיא והר כרכום. להר כרכום היה יתרון נוסף וזו באר כרכום שסיפקה את המים לעדרים. זו הסיבה לריכוז גבוה של אתרי ישוב. גם ההסבר לכמות הגדולה של ציורי סלע טמון בדרך החיים הנוודית. העובדה כי הרכס מוקף במצוקים תלולים הפכה אותו למושך יותר כי כך היה קל יותר לשמור על העדרים. במהלך שהותם של הרועים באתר, הם חרטו ציורים בסלע.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ענתי עמנואל, "כרכום, הר", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך 3, עמ' 829
- Anati Emanuel,” Has Mount Sinai Been Found?” ,BAR vol.11 no.4 ,7-8/1985 Washington, pp. 42-57
- Anati Emanuel, Har Karkom in the Light of new Discoveries ,Studi Comuni 11, edizioni del centro camuno di studi preistorici (English Edition 1993)
- Anati Emanuel, The Mountain of God, New York (Rizzoli)1986
- Finkelstein Israel, “ Raider of the Lost Mountain-An Israeli Archaeologist Looks at the Most Recent Attempt to Locate Mt. Sinai” , BAR vol.14 no.4 , 7-8 /1988 Washington, pp.46-50.
- צבי אילן, "הר כרכום-הר סיני שבנגב?", דבר, 18/04/86, עמ' 16
- שיזף צור, "הר סיני בידינו", ידיעות אחרונות, שבעה ימים, 20/05/99,עמ' 58-60
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ערך מומלץ |
