צור (סלע)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוֹר – סוג של סלע משקע כימי וביוכימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינו אבאפוריטי. הצור הוא סלע קשה בעל מראה זגוגי הבנוי מסיליקה (SiO2) טהורה עם מעט מאוד "זיהומים" כימיים. הוא בנוי מגבישים זעירים (קריפטוקריסטלים – דהיינו גבישים נסתרים) של המינרלים קוורץ וחלקדון ולעתים מכיל מאובנים זעירים. הצור מצוי כגושים בתוך סלעי קירטון, אבן גיר או דולומיט.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי סלעי הצור
סלעי הצור מופיעים בטבע בצורות מגוונות.
- צור (Flint) - במובן המצומצם נוהגים לקרוא בשם צור לסוג בעל הצבע הכהה, בדרך כלל אפור־כהה, כחול, שחור או חום עמוק.
- חלמיש (Chert) הוא סוג הבהיר שצבעו לבן, אפור, חום, חום אפרפר וירוק בהיר עד אדום חלודה. הבדלי הצבע הם תולדה של יסודות הקורט המצויים בסלע, כשהצבע האדום והירוק שייכים להופעת יונים של ברזל.
- באנגלית ההגדרה הפוכה. המונח Chert מתייחס לכל סוגי סלעי הצור, כאשר Flint מתייחס לסוג סלע צור המצוי בקירטון בלבד. צור וחלמיש מכונים גם אבן אש משום ששימשו להדלקת האש משחר ההיסטוריה.
- אגאט (Agate) – אבן חן הבנויה שכבות של צור וקוורץ המקיפות זו את זו.
- אופאל (Opal) – אבן חן המכילה מים ולכן רכה ושקופה מהצור הטהור.
[עריכה] תהליך היצירה של הצור
תהליך יצירת הצור אינו מוחוור דיו. המחקרים מצביעים על כך שהצור הוא משקע פוליגנטי, כלומר נוצר כתוצאה מגורמים שונים ובדרכים רבות. ידוע שהצור שקע בים וכי התורמים העיקריים לסיליקה שממנו נוצר סלע הצור הם אפר וולקני מהרי געש הנישא על ידי הרוח, או סיליקה המומסת כימית מסלעים מגמתיים (כדוגמת בזלת וגרניט) והנישאת עם מי הנהרות לים. הסיליקה המומסת במי־הים שוקעת בשני תהליכים אפשריים.
- צור ביוגני – צור שנוצר על ידי בעלי חיים. חד־תאיים כדוגמת הרדיולריות, ספוגים צורניים ואצות ירודות הקרויות דיאטומאות הבונים את שלדם מצור על ידי ספיחת סיליקה ממי־הים. חוקרים רבים סבורים כי מרבית הצור בעולם הוא ביוגני.
- צור כימי – צור שנוצר מהשקעה כימית בים. התנאי הבסיסי לתהליך זה היה ריכוז גבוה של סיליקה במי־הים, כמו למשל באקלים חם. זהו תנאי בסיסי אך לא מספיק, גם בתנאים של תמיסה רוויה ביותר לא תתחולל השקעת גבישים אלא אם יוכנס לתמיסה גרעין מינרלי. מסתבר שריכוז גבוה של יוני קרבונט (CO3) משמש כזרז מסוג זה. ולכן מתחולל תהליך של החלפה שבו הצור מחליף גיר שמקורו בשלדי בעלי חיים מיקרוסקופיים. לכן מוצאים בתוך הצור מאובנים שקליפותיהם המקוריות היו גיר ועתה הן עשויות צור. שקיעת הצור הכימי מתבצעת בחללים קיימים בתוך המשקע. מקורם של החללים בפעילות של בעלי חיים היוצרים תעלות או מחילות, בהפסקות שבין שכבות הגיר או בסדקים שנוצרו במשקע הגירי עקב תהליך הדחיסה הגורם להוצאת מים מהמשקע, התכווצות המשקע ויצירת סדקים.
[עריכה] תצורות הצור
הצור מופיע בשתי תצורות עיקריות:
- כרבדים דקים, עורקים, עדשות ובולבוסים בתוך שכבות של גיר, קירטון או דולומיט. בישראל ניתן לראות תופעה זו בסלעים מתקופת האיאוקן למשל בקניון של עין עבדת.
- שכבת צור מסיבית עבה. בישראל ניתן לראות תופעה זו בסלעים מתקופת הסנון, למשל ב"כביש הנפט" מצומת הנגב לירוחם. עובי שכבת הצור יכול להגיע עד 10 מטר. כאשר מתבוננים במקטע מתוך שכבת הצור רואים תופעה הדומה לברקציה. שברי צור זוויתים בגוונים שונים הנתונים בתוך מסת אם (מטריקס) צורנית גם היא. בניגוד לברקציה, תופעה זו אינה מיוחסת לסחיפה והתקשות של שברי צור אלא לפעילות טקטונית שמתחה את מסת האם.
[עריכה] מאובנים בצור
הצור הוא סלע אידאלי לשימור צורות קדומות של בעלי חיים שכן הוא מאופיין במבנה קריפטוקריסטלי (כלומר גבישים זעירים) ועמיד לבלייה והתמרה. דוגמאות:
- חלמיש בן 3.2 מיליארד שנים מהתצורה הקרוויה "עץ התאנה" בהרי ברבטון בין סווזילנד ודרום אפריקה שימר מאובנים של חד תאיים שאינם מושבתיים.
- חלמיש במערב אונטריו שבקנדה (1.9 - 2.3 מיליארד שנים) שימר לא רק חיידקים אלא גם אורגניזמים שמאמינים כי צרכו אמוניה.
- חלמיש אפקס בפילבארה אוסטרליה (3.4 מיליארד שנים) שימר אחד עשר סוגים של פרוקריוטים.
- חלמיש רייני מתקופת הדבון בסקוטלנד (400 מיליון שנה), מכיל את השרידים העתיקים ביותר של צמחיית היבשה המצויים במצב שימור מושלם, מצב המאפשר חקר התאים של המאובנים.
עם זאת, מחקרים אחרונים מטילים ספק בקיומם של מאובנים בצור מהפריקמבריום וטוענים כי מאובנים אלה הם תוצאה של זיהומים או של סיבי פחמן שנוצרו ממקור שאינו ביולוגי.
[עריכה] השימוש בצור
הצור היה אחד החומרים השימושיים ביותר ליצור כלי אבן בתקופת האבן, שכן הוא מתפצל לשברים דקים חדים הקרויים פתיתים או להבים (תלוי בצורה) כשמכים עליו בחפץ קשה אחר (כדוגמת פטיש יד עשוי מחומר אחר).
כשמכים עם אבן צור כנגד מתכת נוצר ניצוץ, ולכן הצור היה מקור עיקרי ליצירת אש (כולל המצת ברובים שבו הצית הניצוץ שנגרם מאבן הצור את אבק השריפה) עד סוף המאה ה-18, ובשימוש עד ימינו בתוך מציתים לסיגריות. כמו־כן נעשה שימוש נרחב בצור מהמאה ה-13 עד ימינו כאבן בניין בייחוד באנגליה.
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צור |
