הורסט קהלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הורסט קהלר


למניין:	נשיא ה-9
מנהיג קודם:	יוהנס ראו
מנהיג הבא אחריו:
תחילת כהונה:	1 ביולי 2004
סוף כהונה:
תאריך לידה:	22 בפברואר 1943
מקום לידה:	פולין
תאריך פטירה:	{{{פטירה}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום קבורה:	{{{מקום קבורה}}}
מפלגה:	CDU
בעל:	{{{בעל}}}
אישה:
שם בשפת אם:	Horst Köhler
חתימה:	{{{חתימה}}}

הורסט קהלר (גרמנית: Horst Köhler, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ; נולד ב-22 בפברואר 1943) הוא הנשיא התשיעי של גרמניה. הוא משמש בתפקיד מאז ה-1 ביולי 2004.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
- 1.1 ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת
- 1.2 כנשיא גרמניה
2 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת

קוהלר נולד ב-22 בפברואר 1943 בפולין. הוריו, חקלאים גרמנים שמוצאם בבסרביה הרומנית (היום שייכת למולדובה), חיו בפולין במשך 20 שנה. קהלר הינו השביעי מבין שמונה אחים.

בתחילת מלחמת העולם השניה נכבשה בסרביה על-ידי הסובייטים, והמשפחה הועברה לפולין (שהייתה בשליטת גרמניה). בשנת 1944 נסה המשפחה מהחיילים הסובייטים ללייפציג, שם גרו בתנאי מחסור. לאחר המלחמה ניסו הוריו של קהלר לבנות חיים חקלאיים מחדש, אך משבר חמור בחקלאות במזרח גרמניה הביא להחלטתם לערוק למערב. ב-17 ביוני 1953 עברה המשפחה למערב ברלין; במשך 4 שנים חיה המשפחה במחנה פליטים, וב-1957 קיבלה מגורים בלודוויגסבורג הסמוכה לשטוטגרט, בדרום מערב גרמניה.

קהלר מגיע מרקע כלכלי מובהק. הוא למד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת טובינגן, ולאחר מכן עבד בה עד לשנת 1976. ב-1977 עבר לבון, בירת גרמניה המערבית, ועבד במשרד הכלכלה. באותה העת הצטרף למפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית (CDU, מפלגת השמרנים). הוא שימש בשורה של תפקידים שונים במשרד האוצר, וכן כיועץ אישי לקאנצלר גרמניה דאז, הלמוט קוהל.

בין 1993 ו-1998 שימש כנשיא איגוד הבנקים לחסכון בגרמניה, ולאחר מכן במשך שנתיים כנשיא הבנק האירופי לפיתוח. בשנת 2000, בעצתו ובתמיכתו של קאנצלר גרמניה דאז, גרהרד שרדר, מונה קהלר לראש קרן המטבע העולמית, תפקיד בו שימש עד לבחירתו לנשיא גרמניה. במשך כהונתו רבו המחאות נגד הקרן; בעיקר הועלו טענות על מעורבותה בהגברת חוסר השוויון בין המדינות העשירות והעניות בעולם.

[עריכה] כנשיא גרמניה

קהלר, שעד לבחירתו לנשיא לא שימש בתפקיד בכיר בפוליטיקה הגרמנית, היה אלמוני יחסית ערב הבחירות לנשיאות; סקר הראה שרק כחמישית מהגרמנים ידעו במי מדובר. בחירתו הייתה בקושי: הוא קיבל 604 קולות בפרלמנט הגרמני, כש-603 הוא הגבול המינימלי לבחירה.

הורסט קהלר בפגישה עם בונו, סולן להקת U2

בחירתו התקבלה בקולות מעורבים. בחוגים כלכליים הובעה שביעות רצון מרקעו הכלכלי של הנשיא החדש; בחוגים אחרים הובעה התנגדות, מאותה הסיבה בדיוק (כלומר, חוסר הגיוון בעשייתו הציבורית של קהלר). אחרים דווקא ציינו לטובה את העובדה שאולי בפעם הראשונה נבחר נשיא לגרמניה יותר בשל כישוריו ופחות בשל עברו וקשריו הפוליטיים.

בחירתו של קהלר על פני מועמדת מפלגת השלטון (SPD, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית) נחשבת למפלה לממשלה, ויש האומרים שזוהי תקיעת מסמר נוסף בארון הקבורה של הממשלה הנוכחית, אשר לפי כל התחזיות תאלץ לוותר על השלטון בבחירות הקרובות בשנת 2006. בנאום קבלת התפקיד קרא קהלר להגברת האחדות, האומץ והיוזמה האישית בגרמניה מוּכת המיתון הכלכלי.

כבר חודשיים לאחר בחירתו יצר פרובוקציה, כשדיבר בראיון על ההבדלים הגדולים ברמת החיים בין מערב ומזרח גרמניה (לשעבר), עליהם מתקשה הממשלה להתגבר. דבריו של קהלר בנושא התפרשו כ"הודעת כניעה" וכאמרת "אין ברירה, המצב לא ישתנה בקרוב". הדברים יצרו תסיסה, במיוחד במזרח גרמניה.

בנובמבר 2004 היה קהלר מראשוני המתנגדים להצעת הממשלה, "להזיז" את יום איחוד גרמניה מה-3 באוקטובר בכל שנה ליום ראשון הראשון באוקטובר, זאת בכדי לחסוך את יום החופש מהעבודה הכרוך בכך ואת הנזק לכלכלה. התוכנית בוטלה לבסוף וה-3 באוקטובר נותר על כנו כיום יום איחוד גרמניה. נושא זה לא היה היחיד בו התערב הנשיא החדש בפוליטיקה, כמעט תמיד כנגד עמדת הממשלה.

כיום, כחצי שנה לאחר בחירתו, מראים סקרים שקהלר מהווה את אחת הדמויות האהובות ביותר בפוליטיקה הגרמנית. קהלר הפרוטסנטי נשוי לאווה, מורה לגרמנית, ואב לאולריקה וליוכן. קהלר הוא נשיא גרמניה הראשון שנולד מחוץ לגבולות גרמניה.