ג'ון סטיוארט מיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון סטיוארט מיל | |
---|---|
תאריך לידה | 20 במאי 1806 |
תאריך פטירה | 8 במאי 1873 |
זרם | תועלתנות |
תחומי עניין מרכזיים | אתיקה, מדע המדינה, כלכלה |
הושפע על-ידי | אריסטו, אפלטון, תומס הובס, ג'ון לוק, ג'רמי בנתהם, ג'יימס מיל |
השפיע על | הנרי סידג'וויק, ג'ון רולס, קרל פופר, רוברט נוזיק |
ג'ון סטיוארט מיל (20 במאי 1806 – 8 במאי 1873) היה פילוסוף וכלכלן פוליטי אנגלי, וההוגה הליברלי המשפיע ביותר במאה התשע עשרה. הוא תמך בתועלתנות, התאוריה האתית שהוצגה לראשונה על ידי מורו וחברו הטוב של אביו, ג'רמי בנתהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ג'ון סטיוארט מיל נולד בפנטוביל, בריטניה, בנו הבכור של ג'יימס מיל. מיל חונך על ידי אביו, בעצתו ובעזרתו של ג'רמי בנתהם ופרנסיס פלייס. הוא גודל באופן קשוח מאד, ונמנע ממנו כל מגע עם בני גילו. מטרתו הברורה של אביו, חסיד של בנתהם, הייתה לבנות אינטלקט גאוני שימשיך אחרי מותו את היישום והפיתוח של התועלתנות.
ביצועיו כילד היו יוצאי דופן. בגיל שלוש הוא למד את האלפבית היווני, ורשימות ארוכות של מלים יווניות ותרגומיהן לאנגלית. בגיל שמונה הוא כבר קרא את משלי איזופוס, את האנבסיס של כסנופון, את כל הרודוטוס, והכיר את לוסיאן, דיוגנס לאריטוס, איסוקרטס וששה דיאלוגים של אפלטון. הוא גם קרא הרבה מאוד היסטוריה אנגלית ולמד מתמטיקה.
תוכנית לימודיו של מיל מגיל שמונה ועד שלוש עשרה פורסמה בביוגרפיה מאת ביין. נראה כי הוא הצטנע באוטוביוגרפיה שלו, וכי הוא למד יותר ממה שכתב שם. בגיל שמונה הוא החל ללמוד לטינית, גאומטריה, ואלגברה, והחל ללמד את הילדים הקטנים יותר במשפחה. הוא עדיין קרא בעיקר היסטוריה, וגם את כל הסופרים הלטיניים והיוניים שנקראו באוניברסיטאות באותה התקופה. הוא לא למד לכתוב ביוונית או לטינית, ומעולם לא ידע שפות אלה על בוריין; הוא למד את השפות כדי לקרוא את החיבורים, ועד גיל עשר הוא יכל לקרוא את אפלטון במקור בקלות. הספר של אביו, ההיסטוריה של הודו, פורסם ב-1818. מיד לאחד מכן, כשהוא בערך בן 12, מיל החל ללמוד לוגיקה סכולסטית, וכן קרא את המאמרים על הלוגיקה של אריסטו. בשנה שלאחר מכן הוא החל ללמוד כלכלה, ולמד את כתביהם של אדם סמית' ושל דוד ריקרדו, שהיה חבר של אביו. הוא היה עתיד אף להוסיף ולהשלים את ההבנה שלהם של תהליכים הכלכליים. מיל עבד ב"חברת הודו המזרחית הבריטית", אך הוא היה גם חבר ליברלי בפרלמנט. הוא תמך בהורדת המסים הכבדים מאירלנד, ובצורה כללית תמך במה שהוא קרא "הגיון". בספרו "מחשבות על ממשלה ייצוגית", מיל קרא לרפורמות שונות בפרלמנט ובשיטת ההצבעה, ובעיקר קרא לייצוג יחסי ולהרחבת זכות הבחירה.
ב־1851 נשא מיל לאישה את הרייט טיילור לאחר 21 שנות חברות. לטיילור הייתה השפעה ממשית על עבודתו ורעיונותיו של מיל, לפני נישואיו ואחריהם. יחסיו עם הרייט טיילור הביאו לתמיכתו של מיל בזכויות נשים.
[עריכה] יצירותיו
"על החירות" הוא ספר של מיל המתווה את טבעם וגבולותיהם הרצויים של הכח שהחברה יכולה להפעיל על היחיד. טענה אחת שמיל ניסח היא "עיקרון הנזק", והוא שאנשים חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם כל עוד הם אינם מזיקים לאחרים. לפי הפרשנות הרווחת, מיל עוסק ב"על החרות" בעיקר בחרות שלילית, מונח שנטבע על-ידי ישעיה ברלין. חרות שלילית גורסת כי חובתה היחידה של הממשלה היא לדאוג להסיר את המכשולים מעל צורות התנהגות שלא מזיקות לאנשים אחרים.
יצירתו הגדולה של מיל היא ה"מערכת לוגית", שעברה מספר הוצאות. שם הוא בוחן את הקטגוריות של אריסטו ומספק את המערכת שלו. הוא בונה את התאוריה שלו של מונחים והנחות, ומתמקד בתהליך האינדוקטיבי. ל"היסטוריה של המדעים האינדוקטיביים" של ויליאם ווהל (1837) הייתה השפעה חשובה על ספר זה.
המוניטין של ספר זה יצא בעיקר הודות לניתוח שלו של הוכחה אינדוקטיבית, בניגוד לסילוגיזם של אריסטו, שהוא דדוקטיבי. מיל מנסח חמש שיטות של אינדוקציה, שהמשותף לכולן, והמאפיין של חקירה מדעית אמיתית, הוא ההסרה, או האלימינציה.
[עריכה] כתבים
- 1843 – מערכת לוגית
- 1848 – עקרונות של כלכלה פוליטית
- 1859 - על החרות - תורגם לעברית
- 1861 – התועלתיות - תורגם לעברית
- 1869 – שיעבוד הנשים
- 1873 – אוטוביוגרפיה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'ון סטיוארט מיל באנציקלופידה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד (אנגלית)
- ג'ון סטיוארט מיל באנציקלופדיית הפילוסופיה של האינטרנט (אנגלית)
- קישורים על ג'ון סטיורט מיל (אנגלית)
- ג'ון סטיוארט מיל וזכויות האדם בחברה באתר "אומדיה"
[עריכה] חיבורים בפרויקט גוטנברג (אנגלית)
- MetaLibri Digital Library
- אוטוביוגרפיה
- "מחשבות על ממשלה ייצוגית"
- תועלתנות