בקע סרעפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בקע סרעפתי הוא בקע נפוץ הגורם למעבר של אברי חלל הבטן אל חלל החזה. הבקע נוצר בשל פגם בפתח הסרעפת שדרכו עובר הושט מחלל החזה אל חלל הבטן ומתחבר לקיבה. דרך הבקע יכולים לעבור איברים שאמורים להיות בחלל הבטן אל חלל החזה.

בקע סרעפתי היא הפגם הנפוץ ביותר של מערכת העיכול העליונה. ההערכה היא שכ-10% מן האוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית סובלת מפגם זה.

תוכן עניינים 1 סוגי הבקעים הסרעפתיים 1.1 סוג 1 - בקע גולש (Sliding Hernia) 1.2 סוג 2 - בקע פרא ושטי (Paraesophageal hiatal hernia) 1.3 סוג 3 - שילוב בין סוג 1 וסוג 2 1.4 סוג 4 2 תסמינים וסיבוכים 3 אבחנה 4 טיפול 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] סוגי הבקעים הסרעפתיים

[עריכה] סוג 1 - בקע גולש (Sliding Hernia)

בסוג זה פתח המעבר של הוושט דרך הסרעפת אינו "קרוע", אך השרירים היוצרים אותו חלשים ולפיכך הפתח אינו סגור היטב. מצב זה מאפשר לחלק התחתון של הוושט ולחלק העליון של הקיבה לעבור דרך הפתח הוושטי אל חלל החזה. הצומת בין הקיבה לוושט נמצאת אם כך בחזה, ולא בבטן. סוג זה נקרא "גולש" מכיוון שמכלול החיבור בין הוושט לקיבה גולש מן הבטן אל החזה וחוזר חלילה. זהו הסוג השכיח ביותר של בקע סרעפתי, ומהווה כ-95% מכלל הבקעים. לרוב, סוג זה של בקע אינו סימפטומטי, ואינו גורם לבעייה תפקודית.

[עריכה] סוג 2 - בקע פרא ושטי (Paraesophageal hiatal hernia)

בסוג זה קיים פגם מוקדי בפתח המעבר של הוושט דרך הסרעפת, מה שמאפשר מעבר של צפק (פריטוניאום, קרום המכסה חלק מאברי הבטן) יחד עם הוושט אל חלל החזה. הצומת שבין הקיבה לוושט נשארת בתחום חלל הבטן, אך חלק מן הקיבה חודר אף הוא לחלל החזה. לאחר זמן מה, עשויה הקיבה כולה לעלות ולחדור אל חלל החזה, אך מכיוון שהצומת נשארת מעוגנת בתוך הבטן, מתהפכת הקיבה, ומוצבת בכיוון הפוך לכיוונה הנורמלי בתוך חלל החזה.

[עריכה] סוג 3 - שילוב בין סוג 1 וסוג 2

סוג זה שכיח יותר מסוג 2, ומאופיין בבקע של הקיבה יחד עם הצומת ושט-קיבה אל החזה. החולים חשופים לפיכך לבעיות ולסיכונים של שני סוגי הבקעים.

[עריכה] סוג 4

סוג 4 מוגדר כמצב שבו איברי בטן נוספים (פרט לקיבה) עוברים דרך הפתח שבין חלל הבטן לבית החזה. בקעים אלה הם גדולים בדרך כלל, ודרכם עשויים לעבור חלקים מהמעי גס או אפילו הטחול, בנוסף לקיבה, אל תוך בית החזה.

[עריכה] תסמינים וסיבוכים

לרוב, הסוג הראשון, בקע גולש, אינו גורם לתסמינים. יחד עם זאת, אם מופיעים תסמינים, יהיו אלו קשורים למעבר של תוכן חומצי מן הקיבה אל הוושט, ולרפלוקס קיבה-ושט. מצב זה גורם לצרבת ולפגיעה ברקמה המצפה את חלקו התחתון של הוושט.

שלושת הסוגים האחרים של הבקעים גורמים לעיתים קרובות לכאבים לאחר ארוחה, לתחושת שובע מוקדם, לקושי בנשימה בעת האכילה או אחריה, ולכאב קל בבליעה הנגרם בשל לחץ על הוושט התחתון על ידי הקיבה. מאחר וכיס הקיבה נמצא שלא במקומו, הוא חשוף לחסימה, להסתובבות על צירו, וכן לאוטם בשל לחץ על כלי הדם המזינים את כיס הקיבה. בנוסף, עשויים להתפתח בקיבה כיבים איסכמים (הנובעים מחוסר באספקת דם), שיגרמו לדמם סמוי או נראה לעין.

[עריכה] אבחנה

האבחנה של בקע סרעפתי יכולה להעשות על ידי צילום רנטגן רגיל (בעיקר של סוג 1), וכן על ידי צילום מערכת העיכול לאחר בליעת בריום. זוהי הבדיקה המועדפת לאבחנת הבקע. הבריום נראה בצילום כשהוא עובר בתוך מערכת העיכול, וכך מתאפשר זהוי פגמים במערכת. בדיקה נוספת בה ניתן להשתמש היא גסטרוסקופיה, שבה מוכנס מכשיר בצורת צינור דרך הפה אל תוך הקיבה. בקצה המכשיר נמצאת מצלמה המאפשרת לראות על גבי מסך חיצוני את פנים הוושט והקיבה.

[עריכה] טיפול

הטיפול בבקעים תלוי בסוג הבקע ובסימפטומים מהם סובל החולה. בבקע מהסוג הראשון אין צורך בטיפול במידה ואין תסמינים. במידה ומופיעים תסמיני צרבת, יוצע לחולה טיפול תרופתי. רק במצב שבו הטיפול התרופתי נכשל, יוצע לחולה טיפול ניתוחי לפתרון הבעייה, וזאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך לציפוי הוושט. בכל שאר סוגי הבקעים יוצע טיפול ניתוחי, בשל הסכנה לסיבוכים חמורים שעלולים להופיע בעתיד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תמונה של בקע סרעפתי
• הסברים נוספים (אנגלית)