ניקוטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניקוטין
שם כימי	(S)-3-(1-methylpyrrolidin-2-yl)pyridine
נוסחה כימית	C10H14N2
מסה מולקולרית	162.23 g/mol
צפיפות	1.01 g/ml
נקודת התכה	-7.9 °C
נקודת רתיחה	247 °C
מספר CAS	54-11-5

ניקוטין - אלקלואיד רעיל וסם מעורר, המצוי בצמח הטבק והמהווה את החומר הפעיל המצוי בסיגריות ובנרגילה.

בטבע, הניקוטין נמצא בעיקר בצמח הטבק (אם כי הוא נמצא - בכמויות מזעריות - גם בצמחים אחרים ממשפחה זו, כגון עגבניה, תפוח אדמה ופלפל ירוק) והוא מהווה בין 0.3% ל־5% ממסת הצמח. הוא נוצר בשורשי הצמח ונאגר בעליו. ניקוטין מזוקק הוא נוזל שמנוני היגרוסקופי ומסיס במים בצורתו הבסיסית. מלחיו וחומצות הנגזרות ממנו מסיסים במים גם כן.

תוכן עניינים 1 השפעותיו על הגוף 1.1 ניקוטין ומחלת הסרטן 2 היסטוריה 3 שימושים רפואיים

[עריכה] השפעותיו על הגוף

בכמויות קטנות, הניקוטין משמש כסם מעורר, ומגביר את הערנות, הריכוז והזיכרון. כמו כן הוא מאיץ את פעולת הלב ואת לחץ הדם ומדכא את התיאבון. המשתמשים בניקוטין באופן קבוע מדווחים על תחושת רוגע.

הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, כאב ראש, הפרעות בשינה וכד'; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשים באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות.

ברגע שהניקוטין חודר לגוף, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בזמן קצר מאוד (כ־7 שניות בממוצע) בעברו את מחסומי הדם־מוח. במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופאמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות אל הניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו.

[עריכה] ניקוטין ומחלת הסרטן

הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא כשלעצמו אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, הניקוטין ידוע כגורם שמעכב את תהליך האפופטוסיס, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.

[עריכה] היסטוריה

האירופים גילו את הטבק זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, שכן לאינדיאנים היה נוהג של עישונו שר ועד מהרה הגיע לאירופה. את השם "ניקוטין" קיבל החומר על שמו של ז'אן ניקו, שייבא את זרעי הטבק לפריז בשנת 1550. הניקוטין זוקק לראשונה בשנת 1828, בשנת 1843 התגלתה נוסחתו הכימית, ובשנת 1904 הצליחו לראשונה לייצר ניקוטין באופן מלאכותי.

[עריכה] שימושים רפואיים

ההשפעה הענפה שיש לניקוטין על המוח גרמה לנסיונות למצא לו שימושים ברפואה, למרות שאין כיום שימוש בניקוטין כתרופה, מחקרים מראים שבמצבים מסוימים צריכה של ניקוטין (שלא דרך עישון) יכולה לעזור לסייע בתיפקודים קוגניטביים וזיכרון מסוימים.

קישורים חיצוניים :

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=16488025&query_hl=4&itool=pubmed_docsum