מיכאל שומאכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל שומאכר (3 בינואר 1969) נולד בהירט הרמילהיים שליד קלן, גרמניה. נהג פורמולה 1, זכה שבע פעמים בתואר אלוף עולם (נכון לשנת 2006). שומאכר שבר כמעט כל שיא אפשרי והעיקרי שביניהם הוא מספר הניצחונות.
שומאכר הצטרף לסבב ב-1991 וערך את הופעת הבכורה שלו במדי ג'ורדן במירוץ הבלגי והרשים כשדורג למקום השביעי במקצה הדירוג. המירוץ עצמו היה פחות טוב והוא נאלץ לפרוש, אך כולם זיהו את הכישרון שבו. קבוצת בנטון לקחה אותו לקבוצתה והניצחון הראשון שלו הגיע שנה אחר כך, שוב במירוץ הבלגי.
ב-1994 הדהים שומאכר כשבמירוצים הראשונים הוא היה מהיר מאיירטון סנה האגדי. סנה נהרג על המסלול באותה עונה, מה שסלל את הדרך לאליפות ראשונה של הנהג הגרמני ואליפות ראשונה לקבוצת בנטון. הם חזרו על ההישג ב-1995.
ב-1996 החליט שומאכר לשנות כיוון והצטרף לקבוצת פרארי. המקצוענות והאנשים שהוא הביא עמו הפכו את הקבוצה לקבוצת צמרת. בעונה הראשונה שלו בקבוצה הוא אמנם ניצח שלוש פעמים, אבל בעיות אמינות של מכונית הפרארי מנעו ממנו להתמודד עד האליפות.
ב-1997 התמודד והפסיד בצורה מבישה לז'אק וילנייב הקנדי. שני הנהגים הגיעו למרוץ האחרון כששומאכר מוביל בנקודה. במקרה ששניהם לא היו זוכים בנקודות, האליפות הייתה שייכת לנהג הגרמני. וזה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות כאשר ז'אק וילנייב ניסה לעוקפו. שומאכר הסיט את ההגה בפנייה חדה לכיוונו של וילנייב במטרה להוציאו מהמסלול, אבל מי שנזרק מהמסלול היה שומאכר עצמו, ווילנייב הצליח להמשיך ולזכות באליפות. שומאכר הפסיד את האליפות ואת התואר ספורטאי הגון.
ב-1998 הוא הפסיד את האליפות למיקה האקינן הפיני מקבוצת מקלארן. הקבוצה האנגלית שלטה ללא עוררין באותה עונה, אבל למרות זאת הצליח שומאכר להגיע למרוץ האחרון ביפן עם סיכוי קל לזכות באליפות. הוא לא עמד בלחץ, וטעות שלו לקראת הזינוק שילחה אותו לסוף והוא נאלץ לזנק אחרון. היה זה מירוץ מדהים מבחינתו כשהוא עוקף נהגים רבים, והוא טיפס עד המקום השלישי, אך לבסוף נאלץ לפרוש עקב בעיה בצמיג.
ב-1999 הוא שוב הפסיד את האליפות למיקה האקינן, אבל הפעם האשמה הייתה תלויה בפציעה שאילצה אותו להחמיץ כמה מרוצים.
בשנת 2000 הוא סוף סוף השיג אליפות ראשונה עבור פרארי מאז 1979. אחריה באו אליפויות ב- 2001, 2002, 2003 ו-2004.
ב-2005 פרארי לא הצליחו לייצר מכונית תחרותית ושומאכר איבד את האליפות לכוכב הספרדי העולה פרננדו אלונסו. רבים צופים ששומאכר יפרוש בתום עונת 2006 כשהחוזה שלו עם פרארי יפוג, אך מיכאל עצמו אמר בהזדמנויות רבות שהוא יכול לנהוג עד גיל 40.
בספטמבר 2006 הודיע שומאכר שהוא יפרוש בסוף העונה.[1]
ב-2006, עונתו האחרונה בפורמולה 1, ניהל שומאכר מאבק צמוד על האליפות עם פרננדו אלונסו. למרוץ האחרון של העונה בברזיל הגיע שומאכר כשהוא בפיגור של 10 נקודות מאחורי אלונסו. האפשרות היחידה של שומאכר לזכות בתואר הייתה לנצח במרוץ ולקוות שאלונסו לא ישיג אפילו נקודה. במקצה הדרוג השיג שומאכר רק את המקום העשירי ואילו אלונסו דורג רביעי. המרוץ עצמו היה אחד הגדולים בקריירה של הנהג הגרמני: שומאכר פתח מצוין את המרוץ ועלה למקום החמישי, אולם אז בעייה בצמיג הרכב דרדרה אותו למקום האחרון. שומאכר לא הרים ידיים ועקף נהגים רבים עד למקום ה-4 שבו סיים את המרוץ. זה לא הספיק לאליפות אולם הוכיח את הכשרון האדיר של שומאכר. אלונסו, אגב, סיים במקום השני וזכה באליפות.
