שיחת ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 פסקת פתיחה של מאמר 2 כתב מוטה 3 יישור לשמאל 4 יש אפשרות לשנות את הגופן של ויקיפדיה? 5 הוספת צבעוניות לויקי 6 בקשה טכנית לכל הויקיפודים - בעריכת תמונה 7 כיצד להדגיש ציטוטים? 8 כתיבת תאריכי לידה ופטירה 9 שימוש במקורות בערכים בהיסטוריה 10 מדריך ויקיפדיה למדינות 11 עירבוב קישורים 12 סדר הפניות 13 קישורי ויקי 14 למה הדף הזה (הערך לא השיחה) לא שייך לשום קטגוריה? 15 מדריכי טיולים בסעיף לקריאה נוספת 16 כיתוב בצבע

[עריכה] פסקת פתיחה של מאמר

סוגיה קצרה לגבי פתיחת מאמרים -

לעניות דעתי הפסקה הראשונה בכל מאמר צריכה להכיל הסבר קצת על הערך, בדמות משפט שמתחיל בשם הערך (למשל - "פליאואנתרפולוגיה הוא המדע העוסק בחקר האבולוציה של האדם.", שפותח את הערך פליאואנתרפולוגיה). כך זה גם בויקיפדיה האנגלית (בדקתי כ10 דפים רנדומליים, עד שהגעתי למסקנה שזה כנראה התקן), ובכל אנציקלופדיה מודפסת. כיום המצב הוא שיש ערכים שמהפסקה הראשונה שלהם לא ניתן להסיק דבר וחצי דבר אודות הערך עצמו (ראה כיבוש הים, ערך קטסטרופי מבחינה זו), או שטקסט מתחיל במשפט ששם הערך בסופו (ראה פוטוסינתזה). לא מצאתי כל איזכור לכך באף אחד מדפי העזרה של הויקיפדיה, אך אני חושב שחשוב שזה יהיה תקן, שכן כך המאמרים יהיו ברורים יותר. SillyFly 16:33, 16 דצמ' 2003 (UTC)

קלעת ממש למטרה. יש כללי והסברים כאלה - המון!. ממליץ כי תקראת את ויקיפדיה:שאלות ותשובות - תורמים ובמיוחד את ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים, שעונה בדיוק על שאלתך. מקווה כי עניתי.
אם יש עדיין נושאים לא ברורים / חסרים - שאל ונען. ^^ דוד1 17:54, 16 דצמ' 2003 (UTC)

[עריכה] כתב מוטה

אני מציע שנקבל החלטה באילו מקרים משתמשים בכתב מוטה (Italic). לעניות דעתי, הכתב המוטה לא נראה טוב בעברית (בכל הגופנים) ועדיף שלא להשתמש בו בכלל. צריך להשלים עם העובדה שהאפשרויות הטיפוגרפיות שלנו מוגבלות יותר (כשם שאין לנו האפשרות להבחין בין ABC, Abc ו-abc).

אחת האפשרויות החילופיות להדגשה משנית בתוך פסקה היא קו תחתי, דבר שאינו מקובל כל כך באנגלית. לפעמים זה מתנגש עם לינקים ורק מבלבל, אבל לפעמים זה הפתרון הטוב ביותר (או הרע במיעוטו).

Naftali 17:03, 1 מרץ 2004 (UTC)

אני בעד. הכתב המוטה נראה זוועה בעברית, ובמקום שידגיש מילים חשובות, עושה אותן יותר קשות לקריאה. קו תחתון מדגיש לא רע, אם כי אני בעד שלוש גרשים להכל, וגמרנו. גדי אלכסנדרוביץ' 17:16, 1 מרץ 2004 (UTC)

מסכים. יש לצמצם למינימום את השימוש בכתב מוטה לכיתוב תמונות בלבד. מושגים ניתן לציין עם "מרכאות כפולות".

שימוש נוסף לכתב מוטה הוא בציטוטים. זה נראה נורא מכיוון שמדובר בטקסט ארוך. אני ממליץ על הסטה הצידה של הטקסט באמצעות ":"

לגבי קו תחתי, זה יצור טקסט עמוס ומבולבל. כבר כרגע הקישורים בתוך הטקסט עם הצבעים האדום והכחול יוצרים עומס גרפי רציני. אסור להגדיל את העומס הזה.

מאיר מ 17:25, 1 מרץ 2004 (UTC)

לדעתי גם כיתוב לתמונות צריך להעשות בכתב רגיל (או בכתב קטן, כזה). אין שום סיבה שכיתובי התמונות יהיו לא קריאים.

מסכים עם כל היתר: למושגים עדיף להשתמש במרכאות כפולות ולציטוטים בהזחה פנימה. אני מסכים גם עם כך שקו תחתי מבלבל, אבל אבהיר שמלכתחילה הצעתי זאת רק כ"רע במיעוטו" למקרים חריגים.

Naftali 17:43, 1 מרץ 2004 (UTC)

[עריכה] יישור לשמאל

איך מיישרים טקסט לשמאל (למשל טקסט אנגלי)? גימפל תם 21:57, 26 מרץ 2004 (UTC)

למשל כך:

אהה. מזאת חששתי, כי בדף על בניית טבלאות מודגש שלא להשתמש בתגי HTML בטבלאות ואני רציתי ליישר שמאלה תוכן של תא בטבלא. גימפל תם 22:46, 26 מרץ 2004 (UTC)

[עריכה] יש אפשרות לשנות את הגופן של ויקיפדיה?

זה פשוט גופן לא יפה בעברית. אם היה אפשר להשתמש נניח בגופן שבלוגו זה היה נחמד - הוא יותר אלגנטי לדעתי. אפילו גופן כמו Arial יהיה הרבה יותר טוב, אולי אפשר לעשות הצבעה בין מספר גופנים פופולריים (צריך גם גופנים שלהם גופנים תואמים במקינטוש ובלינוקס), אם יש מחלוקת על העניין.

Lazylemon 13:21, 19 מרץ 2004 (UTC)

אם אין הגבלה טכנית אני בהחלט בעד. Zenith 15:11, 20 מרץ 2004 (UTC)

אפשר לשנות את הגופן דרך ה"עדפות" ושם לבחור בסקין "מים כחולים" אם אני לא טועה. ערן

אני לא מוצא איפה ניתן לשנות את הגופן ב"העדפות". שמיים כחולים זה רק סקין ופורמט. ^^ דוד1 16:34, 20 מרץ 2004 (UTC)

חשבתי ששמיים כחולים משנה גם את הגופן אבל כנראה שלא... ערן

גם אני בעד שינוי הגופן, הוא ארכאי ולא כל-כך מתאים לתצוגת מסך. ישנם גופנים רבים שיראו טוב יותר - נרקיסים, דוד, אריאל ועוד. Naftali 18:55, 20 מרץ 2004 (UTC)

אני הולך עם העדר. אם יש רוב צריך לקבוע מה יהיה הגופן שיחליף את הגופן הנוכחי.

ערן 19:18, 20 מרץ 2004 (UTC)

מה זה הגופן הנוכחי? בכל מקרה דוד ונרקיסים טובים לדפוס אבל לא מתאימים למסך. משהו מהמשפחה של האריאל (או מרים) עם קוים ישרים הרבה יותר מתאים (ואז אולי גם אותיות נטויות ייראו טוב). eman

לדעתי הגופן הנוכחי של ויקי כפי שהוא נראה במחשב שלי (ברזולוציה של 1024 ובהגדלת גופן ל125 אחוז), נוח מאוד לקריאה ישירות מהמסך וגם בהדפסה, ולא נראה לי שצריך להחליפו בגופן אחר. --אפי ב. 23:12, 20 מרץ 2004 (UTC)

לדעתי ויקיפדיה לא משתמשת בגופן כלשהו, והגופן שאתה רואה הוא גופן ברירת המחדל של הדפדפן שלך. צחי 12:46, 11 אפר' 2004 (UTC)

[עריכה] הוספת צבעוניות לויקי

1. חשבתי שיש צורך להוסיף קצת צבעוניות לויקי ואחד הדרכים הפשוטות הוא באמצעות כמה אמורטונים ואייקונים. אפשר ליצור ספריה שלהם ולקבוע כללים היכן מוסיפים אותם.

כך למשל בתחילת ערך, פסקה או קישור חיצוני וכדומה.

חג שמח לכולם. אפי ב.

לטעמי העיצוב של ויקיפדיה (בתור אנציקלופדיה) צריך להיות כלי להצגת התוכן. עיצוב וצבעוניות הם טובים כל עוד הם עוזעים להבהיר את המידע, מוסיפים עליו או מחדדים נקודות מסויימות. עם זאת אסור שהעיצוב יימשוך את תשומת הלב מהמידע עצמו. וויקיפדיה צריכה להיות מקור מידע אטרקטיבי, אבל צבעוניות יתר היא לא בהכרח הדרך לעשות זאת (בעבר מישהו שינה את הכותרות בעמוד הראשי כך שיהיו בצבעים מדורגים - באופן אישי זה נראה לי כמו כותרת למסיבת פורים ולא לאנציקלופדיה).

אם יש לך הצעות לנקודות ספציפיות בהן אייקונים יכולים לעזור - ההצעה היא ברוכה. אם העיצוב הוא רק לשם העיצוב והצבעוניות - הוא נראה לי מיותר. Costello 19:21, 9 אפר' 2004 (UTC)

[עריכה] בקשה טכנית לכל הויקיפודים - בעריכת תמונה

יש בעייה טכנית קטנה שחוזרת בערכים רבים. כאשר משלבים תמונה שמופיעה מצד שמאל בתחילת הערך ולא משאירים שורת רווח בין התמונה ([[תמונה:....]]) לפסקה הראשונה, הטקסט מוסט כמה תוים קדימה בשורה הראשונה. ראו דוגמא ב[[]]

אנא הקפידו להוסיף את שורת הרווח הזו למען המראה הנקי והמסודר.

דרך אגב, עדכון קטן טכני קטן מה-Mailing List הטכני: שרת בסיס נתונים חדש בדרכו לחווה כמו גם מספר שרתי Web. השאיפה היא שהם יפתרו את בעיות הביצועים, לבינתיים.

מאיר מ 15:42, 26 מאי 2004 (UTC)

[עריכה] כיצד להדגיש ציטוטים?

בשיחה:תוכנית אפולו ציין צחי, ובצדק, שבעברית, שהיא כתב מרובע, לא נכון להשתמש בכתב מוטה (למשל כדי לציין ציטוט), למרות שהנוהג הזה השתרש. האם יש מדיניות אחידה לויקיפדיה העברית באשר לאופן הצגת ציטוטים בצורה שיהיה ברור שמדובר בציטוט? --Eranb 09:36, 28 מאי 2004 (UTC)

אני חושב שיש לשים גרשיים, זה מה שמקובל בספרות ולדעתי צריך להיות מקובל גם כאן. גילגמש 09:54, 28 מאי 2004 (UTC)

וכשמקובל בקטע גדול יחסית, כמו פיסקה? יש בתוכנית אפולו ציטוט של הנשיא קנדי, בן כמה שורות, בו הוא מכריז על תוכנית אפולו. שמתי את זה בקטע מוכנס, שזה גם ייבוא מאנגלית. צחי 10:49, 29 מאי 2004 (UTC)

[עריכה] כתיבת תאריכי לידה ופטירה

במשפט הפתיחה של כל ערך ביוגרפי נכתבים תאריכי הלידה והפטירה של האישיות המתוארת. לרישום תאריכי הלידה יש שתי שיטות, כדלקמן:

• מנחם בגין (13 באוגוסט 1913 - 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל.
• מנחם בגין (1913-1992), ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל.

אני מעדיף את השיטה השנייה, משום שמשפט הפתיחה צריך להיות תמציתי, ולתת את הפרטים העיקריים. את תאריך הלידה ותאריך הפטירה המדויקים יש לתת בביוגרפיה המפורטת, המופיעה בהמשך הערך. ראיתי שגלגמש מעדיף את השיטה הראשונה, ואף טרח והשקיע מזמנו כדי להסב ערכים מהשיטה השנייה לשיטה הראשונה. לפיכך אני מעלה נושא זה לדיון, כדי שנגיע לשיטה אחידה בוויקיפדיה העברית. דוד שי 20:42, 18 יוני 2004 (UTC)

כמי שמקפיד לכתוב בשיטה הראשונה, אני אסביר את עצמי. שורת הפתיחה נותנת את תמצית חייו של האדם, ולכן יומי הולדתו ופטירתו הם חשובים. כך נוהגת גם הויקיפדיה האנגלית. סיבה נוספת היא, שלעתים קשה למצוא בגוף הערך, שיכול להיות ארוך למדי את התאריכים האלה בין שלל התאריכים העוסקים בחיי האישיות הנדונה. סך הכל, ההבדל הוא זניח ולא דורש מאמץ מיוחד. גילגמש 20:47, 18 יוני 2004 (UTC)

מסכים עם גילגמש, אני חושב שתאריכי לידה/פטירה מלאים הינם הכרחיים גם במידע מתומצת ביותר על אדם כלשהו.GNU 21:46, 18 יוני 2004 (UTC)

עקרונית גם אני בעד, אבל יש בעיה טכנית - אם מנסים לכתוב גם את השם באותיות לועזיות לפני או אחרי זה (כמו שלפעמים רצוי), זה איכשהו מחרבש את הכל. eman

[עריכה] שימוש במקורות בערכים בהיסטוריה

דבריי אלו מכוונים לכל החברים ואשמח אם תביעו את דעתכם. דוד שי, מעצם תפקידו כעורך אחראי, מחויב לומר גם כן את דברו בעניין.

רוב החברים בקהילת ויקיפדיה הכינו עבודה סמינריונית בחייהם, חלקנו הכין גם עבודת מאסטר. לכן, רובנו יודעים שנהוג לתת מקורות לדברינו, על אחת כמה וכמה בהיסטוריה. אינני מצפה בערכים העוסקים במדע שיפנו אותי לכתבי יד של מדענים, כי התיאוריה במדע היא אחת. או שהיא קיימת או שאינה. לעומת זאת, בהיסטוריה זה לא כך. ישנם מקורות היסטוריים וכל היסטוריון מפתח תיאוריה משלו על דברי ימי עולם. בלא מעט ערכים שאני נתקל בהם מן הקטגוריה של היסטוריה יש בעיה מובנית: או שכתובים בהם מאסות ארוכות ללא שום הפניה למקורות היסטוריים, או שיש ציטטות של רבנים והיסטוריונים ללא הפניה לכתב היד שבו הופיעו דבריהם. אי אפשר להסתפק עוד בהפניה לאתר אינטרנט אחר כמקור. הרי אני אוכל לפרסם תיאוריה שהשמש היא הירח ומה שאנו רואים זו היא טעות אופטית. האם תצטטו אותי? אני לא פוסל ערכים קיימים, אך מבקש להוסיף מקורות היכן שמתבקש ולהימנע מחיבור ערכים בהיסטוריה ללא ציון המקור. יש ערכים אחדים שאני ממש מפקפק במידע הכתוב שם.

ראו נא לדוגמה את הערך קידוש השם בפרקים שחיברתי: התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית. כך צריך לחבר ערך בהיסטוריה. מוזכרות גזירות אנטיוכוס, אז איפה זה מוזכר. מוזכרת נפילת מצדה, אז איפה זה מוזכר. לפני אלפיים שנה לא היה אינטרנט והפצת המידע לא היתה כה נרחבת. ישנם כתבי יד בודדים שמספרים על התקופה הזו, ואני מבקש ממחברי הערכים להפנות את הקורא למקור הידיעה. אחרת, יש פה פגיעה קשה באמינות ויקיפדיה, וגם זלזול מצד קורא מיומן.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 10:35, 22 ספט' 2004 (UTC)

אני מתנגד. לא נהוג להפנות למקורות באנציקלופדיה. יש הבדל בין אנציקלופדיה לספר היסטורי או עבודת מאסטר גילגמש 10:38, 22 ספט' 2004 (UTC)

אתה מתנגד ליציאת מצרים, אתה מתנגד לויקי-מדיה, עכשיו גם לכך אתה מתנגד. משהו מוזר קורה לך בימים האחרונים. אולי ספר לי במה אתה כן תומך, כדי שנדע מהיכן להתחיל לדון איתך.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 10:48, 22 ספט' 2004 (UTC)

יש מקרים ספציפיים שבהם מביאים עמדה ייחודית של חוקר שאין שותפים לה עמיתיו למקצוע. במקרה כזה מן הראוי לתת הפניה. במקרים אחרים דעתי כגילגמש שן שש זעם

אבל גם זאת חסר לעיתים קרובות. יש פה התעלמות מוחלטת ממקורות. שם חוקר במקרה הזה לא מספק - יש להביא שמו של כתב יד.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 11:00, 22 ספט' 2004 (UTC)

אגב, האדם הראשון בעברית שעשה שימוש במילה "בהנאה" בסוף מילותיו כמו בשימוש במילה "בברכה", הוא בן הטבע. אפשר לבדוק זאת. הנה, הכנסתי מילה שכולם משתמשים בה.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 11:07, 22 ספט' 2004 (UTC)

אני מסכים עם בן הטבע. כפי שציינו בדיון על אמינות, שימוש במקורות מעלה את אמינות הערך, מקל על קבלת מידע נוסף ומאד מקובל בכתיבה מדעית. בויקיפדיה אנחנו עושים דברים כה רבים שלא מקובלים באנציקלופדיות אחרות וחבל לדבוק בהן דווקא כאן. APH 15:18, 22 ספט' 2004 (UTC)

אולי כדאי שאבהיר, אינני מתנגד באופן גורף למראי מקום ותומך בגישתו של שן שש, האומרת שיש להביא מראה מקום אך ורק במקרה והדעה חורגת מן הקונצנזוס. פעלתי כך כשהסתמכתי על פרופ' פינקלשטיין. לעתים רחוקות אני נותן מקור או שניים ב"לקריאה נוספת". אני לא חושב שעלינו למלא עמודים שלמים של ביבליוגרפיה כמו בספרים היסטוריים רגילים. אם לקורא יש שאלה ספציפית, משהו לא נראה לו והוא רוצה לדעת מאיפה המידע הזה, אפשר לשאול בדף השיחה. כמו כן, הציטוטים שאני מביא, אני בד"כ לא מציין את המקור, מאותה סיבה בדיוק. מה גם לא מקובל לתת רשימה ביבליוגרפית באנציקלופדיה. בקשר לאמינות - כאמור, במקרה של שאלה תמיד ניתן לשאול בדף השיחה ורבים ישמחו לענות. כך האמינות לא רק לא נפגעת, אלא מתעצמת עד מאד. גילגמש 05:22, 23 ספט' 2004 (UTC)

היכולת לשאול שאלות אינה תחליף לכתיבה נאותה. לא כל הקוראים ישאלו, לא תמיד האדם המתאים יהיה זמין לענות. בנוסף, אני רואה מספר סיבות טובות להשתמש במראי מקום. איזו סיבה יש לא להשתמש בהם? הטרחה בהוספתם קטנה ולא סיבר כי הם יתספו מקום כה רב בערך. APH 07:48, 23 ספט' 2004 (UTC)

הבעיה עם הוספת מקורות היא שאו שמוסיפים את כל המקורות, או שלא מוסיפים בכלל. ואם אני אצטרך למסוא סימוכין בכתב עת אקדמי לכל דבר שאני כותב, זמן הכתיבה יוכפל וישולש (שלא יובן לא נכון - זה לא שאני כותב דברים שלא מופיעים בכתבי עת. אבל לא תמיד אני זוכר את המקור, לא תמיד ההפניה למקור היא תחת ידי וכו'). נדב 07:56, 23 ספט' 2004 (UTC)

אני מצטרף לנדב. אילו היתי צריך לכתוב את התפתחות ספינות המלחמה עם כל מראי המקום וביבליוגרפיה, אז במקום מספר ימים היתי כותב את הערך מספר חודשים. הוא היה מגיע לגודל מפלצתי כי לכל מראה מקום יש מראה מקום סותר. לדעתי מספיק שנתתי הפניה לספר מקיף מאד, שנכתב בשפה העברית. לדפדף בין המקורות השונים ולהביא ציטטות מכל עמוד שאני לוקח ממנו את אורך החרב או שטח פני המשוט זה מיותר. זה גם לא נהוג באנציקלופדיה. אם מדובר בדעה חריגה כמו למשל - גרמניה היתה הקורבן ולא התוקפן במלחמת העולם השנייה, אזי יש להביא מקור שתומך בדעה מוזרה שכזו. כל עוד מדובר בדעה מקובלת יש אלפי, אם לא עשרות ומאות אלפי מקורות שונים ומשונים בעשרות שפות התומכים בדעה זו. גילגמש 08:50, 23 ספט' 2004 (UTC)

כמי שחיבר את הערך שיט, אני דווקא מתעניין בתולדות הלוחמה הימית. במקרה זה אינני מבקש אותך לתת מראי מקום, הואיל ועליי לסייע לך (יש לי גם ספרים בנושא הזה, דוד שי, מה לעשות). לי יש את הספר "ראשית ישראל" שקניתי לאחר צפייה ב"חוצה ישראל" (זו חינוכית 2 או חינוכית 23 אך לא קשור לערוץ 2 והפרסומות כי אין כאלה בתוכנית – חבל שאתה לא בארץ כי זו תכנית טובה מאד. גם גלובוס ביום שבת בבוקר בערוץ אחד). הספר כולו תיאוריה מופשטת אחת שבבסיסה אין אפילו חוד של מחט. כך גם ב"מקרה האיוולת" שאף אותו יש לי (חה, חה, חה). ראה, אני סבור שלמען התפתחות החשיבה והמחקר עלינו לתת מדי פעם מובאות, מה רע בכך?
מאז קראתי את הספרים החיצוניים ומלחמות היהודים מאת יוסף בן מתתיהו הרגשתי כל כך מחובר לתקופה היא שאני לפעמים מרגיש שאני חי בימים ההם. אפשר לומר דברים רבים לזכותו ולגנותו של יוסף בן מתתיהו, אך מלחמות היהודים (המלחמה היהודית במקור) הוא ספר מרתק מאד. כאשר אני מפנה קורא לספר זה, הרי עתיד להתגלות לפניו עולם מופלא מאין כמוהו, אחרת אין כמעט סיכוי שהוא יתקל בספר זה במציאות החיים היומיומיים, עם כל הפיגועים שעושות לנו המתאבדות.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 09:32, 23 ספט' 2004 (UTC)

ההתנגדות שלי, ונראה לי שגם זו של גילגמש, אינה למתן הפניה לספר מרכזי אחד, שאפשר להרחיב על-פיו, אלא למתן הפניות כפי שנדרש בחיבור אקדמי - ביסוס כל מה שנכתב (ואינו מקורי) על הפניה. נדב 09:37, 23 ספט' 2004 (UTC)

אכן גילגמש 09:38, 23 ספט' 2004 (UTC)

לא התכוונתי לעודד רישום מראה מקום על כל שורה. אני חושב שברוב הערכים הפניה למאמר מרכזי או שניים יספיקו. כמו כן, עם מישהו חושש מהאתה בקצב הכתיבה הוא יכול להמנע מלתת הפניות. קצת חבל, כי להוסיף אותן אחר כך יהיה קשה יותר.

APH 10:05, 23 ספט' 2004 (UTC)

אם כוונתך בהפניה בתור ביבליוגפריה הניתנת בסוף הערך זה בסדר, בתנאי שזה לא חורג מספר או שניים. אם אתה מתכוון למראי מקום בטקסט, זה כמעט בלתי אפשרי. אין לי מושג אם יש מהדורה מכוונת לכל הספרים שאני משתמש בהם. יש גם הרבה מאד דברים שאני יודע ולא זוכר איפה קראתי את זה בדיוק. עבודה כה רצינית מצריכה חודשי כתיבה ארוכים. זאת לא המטרה. אני חושב שספר או שניים יספיקו, וגם זה במקרים ספורים ולא כמשהו גורף, כי בד"כ המאמר, במיוחד אם הוא ארוך מסתמך על הרבה יותר מכמה ספרים בודדים. גילגמש 10:10, 23 ספט' 2004 (UTC)

[עריכה] מדריך ויקיפדיה למדינות

יש תבנית קבועה על פיה צריך לכתוב ערכי מדינות? שהשאלה הממוקדת היא האם יש צורך להקפיד על הסדר בתת הנושאים בערכי המדינות ושמם של תתי הערכים (אוכלוסיית המדינה או הדמוגרפיה של המדינה)?

התשובה היא כן. גילגמש 15:55, 23 אוק' 2004 (UTC)

וההרחבה לתשובה היא?

אתה יכול להעתיק את התבנית מכל מדינה. גילגמש 20:58, 23 אוק' 2004 (UTC)

[עריכה] עירבוב קישורים

בערכים רבים קיים שילוב של קישורים פנימיים וחיצוניים תחת הכותרות קישורים חיצוניים ולקריאה נוספת (ראו, למשל: יוליוס קיסר ולק"ם). הדבר מבלבל מאוד לדעתי. לדעתי יש להוסיף למדריך הנחייה להימנע מכך, כלומר תחת קישורים חיצוניים יופיעו רק קישורים חיצוניים, ותחת לקריאה נוספת לא יופיעו קישורים כלל (לא פנימיים ולא חיצוניים). השקמיסט 19:01, 26 נובמבר 2005 (UTC)

זה אכן הנוהל. אם אתה רואה ערך שהצורה בו שונה, פשוט תערוך אותו בהתאם למה שכתבת לעיל. גילגמש • שיחה 19:03, 26 נובמבר 2005 (UTC)

[עריכה] סדר הפניות

בויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים נכתב "הביבליוגרפיה תרוכז ממש בסוף המאמר תחת הכותרת "לקריאה נוספת". ", ואילו בויקיפדיה:ביבליוגרפיה נכתב "כאשר המקור נמצא באתר אינטרנט, הוא יופיע בסעיף "קישורים חיצוניים", המופיע לאחר הסעיף "לקריאה נוספת". ", מהו הסדר הנכון אם כן? Wikitiki 10:07, 18 דצמבר 2005 (UTC)

אני לא חושב שזה כזה חשוב. קשה גם ליישם מדיניות אחידה בנושא. העיקר שזה יהיה בסוף הערך ולא משנה אם הפרק "לקריאה נוספת" יהיה לפני או אחרי הפרק "קישורים חיצוניים". גילגמש • שיחה 10:49, 18 דצמבר 2005 (UTC)

גילגמש, זה חשוב לסטנדרטיזציה. ויקיטיקי - בדרך כלל, לקריאה נוספת יבוא לפני קישורים חיצוניים. בברכה, דורית 11:00, 18 דצמבר 2005 (UTC)

אני דווקא חושב שעדיף ש"לקריאה נוספת" יהיה בסוף כיוון ש"קישורים חיצוניים" הם בעלי נגישות מיידית, בכל מקרה צריך שהדברים יהיו ברורים ואחידים בנהלים. Wikitiki 11:18, 18 דצמבר 2005 (UTC)

למיטב ידיעתי - ברוב הערכים מופיע קודם "ראו גם:" אח"כ "לקריאה נוספת" ובסוף "קישורים חיצוניים". דרור 12:13, 18 דצמבר 2005 (UTC)

צר לי, אבל דרור טועה. ברוב הערכים אין בכלל "לקריאה נוספת" וברוב אלו שיש מדובר בפסקה האחרונה. אני מסכים עם הטענה שאין חשיבות עילאית לאיזה סדר בוחרים (אני אישית מעדיף את זה שבו לקריאה נוספת הוא בסוף) אבל חשוב שיוחלט על סדר מסוים, כי אחרת זה מבלבל. טרול רפאים 14:37, 18 דצמבר 2005 (UTC)

אני עורכת לפי ראו גם – לקריאה נוספת – קישורים חיצוניים. ראו גם מדגיש את החשוב ושולח למאמרים אחרים במרחב הויקיפדי, לקריאה נוספת זה מה שאנו מסתמכים עליו במאמר, והקישורים שולחים החוצה מהויקיפדיה. וזה מה שקורה בפועל בויקי, כך שדרור די צודק. דורית 14:53, 18 דצמבר 2005 (UTC)

אני מסכים עם דרור ודורית. זהו הסדר שאני מקפיד עליו, ויש חשיבות לשמירה על מבנה אחיד של הערכים. דוד שי 18:12, 18 דצמבר 2005 (UTC)

ומה באשר ל"הערות שוליים"? בנוסף, האם לא כדאי להעביר את הסדר המוצע למדריך עצמו? בתודה, אבינעם 17:50, 11 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] קישורי ויקי

בארבעת הפסקאות הבאות יכלתי להוסיף קישורים לכל הערכים שמופיעים בכתב נטוי. לאחר קריאת הפסקאות האלו, קראו מהתחלה ושימו לב לערכים שבכתב נטוי, הם מדגימים את האמור למטה.

יש לי שאלה לגבי מדיניות קישורים פנימיים. בערך רוג'ר הרגריבס למשל מופיע קישור לבריטניה בשורה שמציינת שהרגריבס נולד בבריטניה. קישור כזה מקביל לדעתי למונח 'ע"ע' (עיין ערך) שמופיע באנציקלופדיות מודפסות. מונח זה מופיע רק כאשר הערך הנוסף קשור לערך הנוכחי. אדם שקורא על רוג'ר הרגריבס עלול להתעניין גם בבריטניה, אבל סביר הרבה יותר להניח שיתעניין בסופרים בריטיים, או בקשר בין רוג'ר הרגריבס לבריטניה. אחרת זה פשוט לא קשור! במאמר על רכבת ישראל כאשר מדברים על קו תל-אביב באר-שבע, כל עיר מקושרת לערך על העיר עצמה. אינטואיטיבי הרבה יותר היה לקשר את 'קו תל-אביב באר-שבע' לערך שזה בדיוק שמו - 'קו תל-אביב באר-שבע'. אם אין צורך בערך כזה, אין צורך להוסיף אף קישור!

הנה דוגמא מתוך הערך רכבות מהירות. בדוגמה הבאה החלפתי כל קישור ויקי בביטוי '(ע"ע)' - נסו לקרוא זאת כך והבינו כמה זה מגוחך!

TGV, (מבוטא: טֶה-זֶ'ה-וֶה, בצרפתית: train à grande vitesse - רכבת במהירות גבוהה) הוא מיזם הרכבות המהיר הראשון והמפותח ביותר באירופה. במרכזו רשת מסילות שיוצאת מפאריס (ע"ע) לכיוון דרום (לליון (ע"ע) ומרסיי (ע"ע)), מזרח (סטרסבור (ע"ע)), מערב וצפון (בריסל (ע"ע) ולונדון (ע"ע)). למרות שהעבודות על הרשת החלו כבר בסוף שנות השישים, קטעים ממנה עדיין לא גמורים. בעתיד הרשת צפויה לעבור את הגבול הצרפתי לעבר ברצלונה(ע"ע), מדריד(ע"ע), פרנקפורט(ע"ע) ובזל(ע"ע). רכבות ה-TGV נעות במהירות של 300 קמ"ש באופן סדיר. בניסויים הן הצליחו להגיע עד ל-518 קמ"ש.

בקיצור, לא כדאי להשתמש בקישורים פנימיים רק כשזה קשור? בגלל זה קוראים לזה קישור... כן, אני יודע שכך זה בויקיפדיה האנגלית, אבל זו לא סיבה מספיק טובה... ארז סגל 19:58, 26 ינואר 2006 (UTC)

מה רע בקישורים האלה לא הבנתי. מדוע שהקורא לא יתעניין בארץ המוצא של האדם? דווקא הגיוני בעיני לקשר לזה. גילגמש • שיחה 20:05, 26 ינואר 2006 (UTC)

לא כל קישור הוא בגדר "(ע"ע)". הקישור הוא בסך הכל דרך נוחה עבור הקורא לעיין בערך אחר שמוזכר בערך שהוא קורא, אם מסיבה כלשהי הוא מסתקרן לגביו. אין שום חובה ללכת ולעיין, והקישורים הכחולים שלנו לא מפריעים לקריאה כלל (לטעמי). כל היופי בויקיפדיה הוא עיקרון ההיפרטקסט הזה, שממומש פה בצורה אלגנטית כ"כ. Harel - שיחה 20:08, 26 ינואר 2006 (UTC)

אני מסכים שהקישורים שאינם קשורים מהווים רעש רקע. אך סבור שהיתרון בקיומם עולה על חיסרון זה.

מכיוון אחר שמתי לב שיש ויקיפדים שערכים שהם יצרו מקושרים בדרך שאתה מציע ואני משער שהם בדעתך. מלח השמים 00:40, 27 ינואר 2006 (UTC)

הניסיון שעשית משעשע, אבל לא ממש רלוונטי. הקישורים הם לא בדיוק מקבילים לע"ע. לא רק שהם הרבה פחות מפריעים, למעשה הם מסייעים בקריאה. הם מעין הדגשה עדינה, שעוזרת כשעוברים על ערך להבין מה קורה בו בלי ממש לקרוא אותו. לי מאוד קשה להסתדר בערך כאשר אפילו הקווים שמתחת לקישורים נעלמים (ואני מנצל בימה מכובדת זו לדרוש להחזיר אותם לדיפולט!). eman • שיחה 01:24, 27 ינואר 2006 (UTC)

הבנתי את הלך הרוח הכללי. אם זה עוזר לרוב המשתמשים אז טוב... אבל יש דבר אחד שמפריע במיוחד, והוא הדוגמא לגבי קו תל-אביב - באר-שבע או כל מושג שכולל בתוכו כמה מושגים קטנים יותר. לדעתי יש תמיד לקשר למושג הגדול יותר (קו תל אביב - באר-שבע) במקום קו (תל-אביב) (באר-שבע), כי זה הרבה פחות מבלבל. אגב אולי בכל זאת יש דרך להפריד בין קישור קשור לקישור לא קשור? להדגיש את הקישורים הקשורים למשל... ארז סגל 08:11, 27 ינואר 2006 (UTC)

אם היה ערך כזה (או אפילו היה סיכוי שיהיה ערך כזה, או צורך בו) אז אתה צודק שעדיף שצריך היה לקשר ל"קו תל אביב באר שבע". בעקרון אכן עדיף לקשר למושג ה"גדול יותר". eman • שיחה 08:24, 27 ינואר 2006 (UTC)

אתה צודק שלעיתים קישור עשוי להיות מאולץ, מיותר ומפריע, בייחוד כשביטוי פורק למרכיביו וכל מרכיב קיבל קישור, במקום לקשר את המונח כולו שהרבה יותר רלוונטי. למשל, אוניברסיטת חיפה במקום אוניברסיטת חיפה. אם אתה נתקל במצב כזה, פשוט תתקן, זו עריכה לגיטימת ומתבקשת. ובכלל, לא יזיק לכולנו להקדיש עוד חצי שניית מחשבה לפני יצירת קישור. קישורים שלדעתי יש להימנע מהם הם כאלה המקשרים כותרת או חלק ממנה, קישור של חלק מצירוף מילים ממוקף או מביטוי הנמצא במרכאות, קישורים בתוך ציטוט של דברים בשם אומרם (למשל "טוב למות בעד ארצנו"), וכדומה. מגיסטר 08:51, 27 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] למה הדף הזה (הערך לא השיחה) לא שייך לשום קטגוריה?

ינון א 19:02, 12 יולי 2006 (IDT)

טופל. פסיכומלודי 19:05, 12 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] מדריכי טיולים בסעיף לקריאה נוספת

מדריכי טיולים מכילים מידע רב על המדינה או העיר שבה הם עוסקים. האם ראוי שניתן בסעיף "לקריאה נוספת" של ערכי מדינות וערים רשימה של מדריכי טיולים המתמקדים במדינה או בעיר? אולי בתת סעיף שייקרא "מדריכי טיולים"? תשובתי חיובית לשתי השאלות. מה דעתכם? דוד שי 07:38, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אתה לא חושב שזה מקור "לא רציני"? גילגמש • שיחה 07:56, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אז מה כן רציני? רק ספר היסטוריה של איזה פרופסור? יש אנשים שכל עבודתם בחיים זה לבדוק שהמידע שהם נותנים מעודכן ואמין. למה לא לסמוך על עבודתם? קראת פעם Michelin או Lonely Planet? ראית שהם לא מהימנים? אני בעד. חגי אדלר 08:23, 22 בנובמבר 2006 (IST)

זה מדריך לפשוטי העם. אין לו את העומק שיש לספר רציני. זה מקור סתמי. אי אפשר להתבסס עליו בעבודה רצינית. אין פירוט מעמיק, אין נתונים סטטיסטיים, אין הפניה למקורות. בקיצור, זה פשוט לא מקור אקדמאי. זאת התדרדרות ברמת האמינות הלא גבוהה גם ככה של האתר הזה. גילגמש • שיחה 08:26, 22 בנובמבר 2006 (IST)

מסכים עם גילגמש. זה לא נראה טוב ולא שימושי כמידע אנציקלופדי. הרבה יותר שימושי יכול להיות קישור ל־CIA factbook. --אמיר א. אהרוני 08:40, 22 בנובמבר 2006 (IST)

האם חשבת על מדריכים מסוימים? רוב האתרים האלה מאוד מסחריים, ומכאלה אינני מתלהב. ‏odedee • שיחה 08:50, 22 בנובמבר 2006 (IST)

לא חשבתי על אתרי אינטרנט, אלא על מדריכים מודפסים, כגון מישלן, שיחור, לונלי פלנט ודומיהם. כמו שאומר גילגמש, זה לא מקור אקדמי, אך בניגוד לדעתו של גילגמש, מדריכי טיולים הם מקורות מאוד אמינים למידע המופיע בהם. הוספתם רק תעלה את התועלת שמביאה ויקיפדיה העברית לקוראיה, ותעלה עוד יותר את האמינות הגבוהה למדי שלה.

ודרך אגב, גם ויקיפדיה היא "מדריך לפשוטי העם". המורמים מעם מסתדרים גם בלעדיה. דוד שי 08:56, 22 בנובמבר 2006 (IST)

הם מדויקים, אבל מאוד שטחיים. הם יכולים להדריך אותך מצוין איך להגיע מתחנת הרכבת לבית המלון, אבל בכל מה שקשור להיסטוריה, תרבות, אמנות וכיוצא באלה המידע שם לוקה בחסר. אני מעדיף לראות מקורות רציניים יותר בביבליוגרפיה. גילגמש • שיחה 09:09, 22 בנובמבר 2006 (IST)

יש ויש, יש מדריכים שטחיים, יש מדריכים מעמיקים, עם הפניות לקריאה נוספת במקור אקדמי, ויש ספרים שנכתבים כמדריך טיולים, אך העודה הרבה שמושקעת בהם ורמת הדיוק שלהם גורמת להם להיות מקור אקדמי בפני עצמו. קח לדוגמא את הערך המומלץ ישורון, הספר שנצמא שם לקריאה נוספת הוא מדריך טיולים, ואני מאוד אופתע אם תצליח למצוא מקור יותר טוב ממנו בהקשר זה. דניאל צבי 09:21, 22 בנובמבר 2006 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -המידע ה"אנציקלופדי" המופיע במדריכי טיולים נחבא בדרך כלל בין תילי-תילים של מידע חיוני למטייל, אך פחות חיוני לקוראי ויקיפדיה. זו לא שאלה של מהימנות. מותר לשער שמי שמעיין בערך על אמסטרדם יודע שבכל חנות ספרים אפשר למצוא כמה וכמה מדריכי טיולים לעיר, אני לא חושב שיש צורך להפנות את תשומת ליבו לכך ב"לקריאה נוספת". אביעד המקורי 09:23, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אני מסכים עם אביעד, רשימת הספרים ב"לקריאה נוספת" איננה מכילה ספרים שהקורא יכול להבין לבד שקיימים - בערכי התנ"ך, אין שם הפניה לתנ"ך ולרוב גם לא למשנה ולתלמוד, בערכים על ספרים - אין את הספר ברשימה וכדומה. לעיתים ההבחנה לא כל כך משנה, אבל במקרה הנוכחי, הכנסה כזאת תביא לתלונות רבות על אפליה בין המדריכים השונים, כך שלטעמי העניין רק יזיק. טרול רפאים 09:47, 22 בנובמבר 2006 (IST)

שיחור הוא ממש זוועה, אפילו בתור מדריך טיולים הוא מלא טעויות ועל המידע ההיסטורי והגיאוגרפי אי־אפשר לסמוך בכלל.

לונלי פלאנט עוד איכשהו בסדר, אבל גם לא הייתי משתמש כמקור למידע אנציקלופדי. --אמיר א. אהרוני 10:44, 22 בנובמבר 2006 (IST)

מדריכי טיולים מכילים לרוב מידע מדוייק איכותי ועדכנו, הלונלי פלנט בעיקר מדוייק כמו כל ספר היסטוריה, יחד עם זאת אנו נגד הוספת מדריכים ב"לקריאה נוספת" - שאמורה להביא את הקורא למידע מעמיק ורחב יותר. התוכן המופיע במדריך טיולים הוא לרוב המידע הבסיסי ביותר שצריך להיות בתוך הערכים שלנו (שנת יסוד עיר, מי ייסד אותה, אירועים היסטוריים חשובים). את המידע היותר מעמיק לא ניתן למצוא במדרכי הטיולים ופסקת ה"לקריאה נוספת" נועדה להפנות דווקא למידע זה. דרור 11:05, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אני מציע להימנע מאיזכור המדריכים. כבר אמרו קודמי שהמידע בהם בדרך כלל אינו מעמיק יותר מהכתוב בוויקיפדיה. מעבר לכך זה יהיה פתח למלחמות "למה לונלי פלאנט כן ומדריך לפיד/שיחור/דני קרמן לא". בכלל, קיום המדריכים ידוע לכול, לכן חבל להכנס לזה. ‏odedee • שיחה 11:23, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אני רק רוצה להפנות את תשומת לבכם לשני מדריכים - "האימאם התעלף", מדריך לאיסטנבול שנכתב על ידי עינת מי דן, ולמדריך "פריז - תל אביב, מכאן ומשם", מדריך לפריז של יאיר גרבוז. כמוהם יש עוד מדריכים נוספים שמצטיינים בפירוט היסטורי ותרבותי מצויין ומדוייק. רותם 11:53, 22 בנובמבר 2006 (IST)

את מדברת על מדריכים מיוחדים. זה משהו אחר. הדיון כאן על הוספת מדריכים בסגנון של לונלי פלאנט. אם יש מדריך מפורסם מעמיק ומדויק, זה משהו אחד. אם זה סתם עוד לונלי פלאנט, אני מעדיף לוותר. גילגמש • שיחה 12:06, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אני חייב לציין שבמקום להוסיף לינק ללוני פלאנט אפשר להסתפק בלינק לויקי האנגלית. בתחילת דרכי כאן עסקתי בתרגום כמה ערכי מדינות וכד' משם ומרבים הסרתי פסקאות מועתקות. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 18:42, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אם יורשה לי להוסיף: מדריכי הטיולים - ספרי מסעות קראו לכך פעם - משמשים היום חומר לחוקרים. כך שיש כאן קצת ממין השאלה: מה קדם למה? ביצת מדריך הטיולים לתרנגולת המחקר - או להיפך. לא אופתע אם מדריכי טיולים של היום יהיו המושא של המחקר האקדמי של מחר. ראו אישתורי הפרחי, מרקו פולו, מרק טווין, ורבים אחרים.Alosha38 21:40, 23 בנובמבר 2006 (IST)

וכמובן ספר המסעות של בנימין מטודלה. בברכה, Shayakir • שיחה. 21:50, 23 בנובמבר 2006 (IST)

סילחה אבל קשה להשוות את ספרי המסעות, שנועדו להביא את העולם הלא אירופאי, האקזוטי, לקורא שכנראה לעולם לא יגיע אליהם בעצמו, ואת מדריכי הטיולים המודרניים, הדומים יותר לדפי זהב של ארץ זרה המכוונים למטיילים, והמידע בהם טלגרפי ושיטחי. אם הם יהיו פעם מושא של מחקר אקדמי, זה לא יהיה כדי לדעת משהו על המקומות אותם הם מתארים (להוציא, אולי, ניתוחים סטטיסטיים של סחר והכנסות) אלא על ה"משקפיים" בהם הביטו כותבי המדריכים על ארצות היעד.

לדעתי אין מקום להזכיר מדריכי טיולים מערכים גיאוגרפיים, להוציא כאלו מיוחדים ויוצאי דופן באיכותם, כגון אתו שהוזכרו לעיל בידי רותם. בברכה, --אורי • שיחה 22:05, 23 בנובמבר 2006 (IST)

לא נראה לי שיש מי שחולק על כך שספרים איכותיים שבעצמם מהווים מקור למחקר צריכים להופיע בערכים הרלוונטים בין אם הם מיועדים להדריך את המטייל בפועל, או בדמיונו. הדיון נסוב (להבנתי) על השאלה של הזכרת "סתם" מדריכים. דניאל צבי 22:09, 23 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] כיתוב בצבע

לפני זמן לא רב תיקנה ויקיפדית נכבדה ופוריה (אשר הערכתי לעריכתה רבה) את אחד הערכים שהעליתי והסירה את הצבע מכיתוב מילה אחת אשר הופיעה בערך. זאת מן הנימוק "לא אנציקלופדי", מאוחר יותר תיקנה זאת ל"לא מקובל כאן" וטענה: "צביעה כזו פוגמת באחידות ובמראה המקצועי (בניגוד לחובבני) שיש שאיפה להגיע אליו." אחר כך הצטרף לשיחה ויקיפד מוערך ומנוסה ואף הוא טען: "לא מקובל לצבוע מילים בצבעים שונים". (לא ביקשתי רשותם להזכיר את שמם ולכן יוותרו אלמונים בשלב זה, דעתם חשובה משמם).

קיבלתי את דין התנועה והסרתי את הצביעה מן הערך הנוסף היחיד שבו זכרתי כי צבעתי מילים. עתה, בסיור אקראי בין הערכים שהעליתי בעבר, ביקרתי ברשות עמק טנסי (ראו כיתוב למפה) וגיליתי לבושתי כי גם כאן צבעתי מילים... דבר שהעלה שוב את התהיה, האם אכן יש מקום לאמץ את הכלל "אין לצבוע מילים בערכים". לדעתי, הדוגמה הזו ממחישה היטב כי קיימים מקרים מעטים שבהם צביעת מילה כזו או אחרת איננה פוגמת במראה המקצועי של הערך ואף עשויה להוסיף לו. אשמח לקרוא דעתכם. --Golf Bravo 18:09, 26 בנובמבר 2006 (IST)

כעקרון, לא מקובל לצבוע מילים, אלא אם כן זה משמש להדגשה כלשהי שאי אפשר להשיג, אלא בצביעה. ראה דוגמה נאה בויטמין B12. גילגמש • שיחה 18:17, 26 בנובמבר 2006 (IST)

מה שגילגמש אמר. ולראייה ראה 48 אלף ערכים אחרים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:06, 26 בנובמבר 2006 (IST)

אין לעשות זאת. זה מפריע לרצף הקריאה ולא נותן כלום. זה גם פתח למדרון חלקלק מחריד שבסופו ויקיפדיה תיראה כמו פורום של פקאצות. בשום פנים. ‏odedee • שיחה 21:24, 26 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי, הכיתוב הצבעוני למפה מסייע לקריאתה ואינו פוגם כלל במראה המקצועי. עם זאת, ככלל אני סבור שאין לצבוע מילים במאמר, אלא במקרים יוצאי-דופן כפי זה הנדון כאן. רנדום 00:58, 27 בנובמבר 2006 (IST)

בנוסף, צבעים, עד כמה שאני יודע, אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות ראייה, המשתמשים בקוראי מסך. ערןב 08:49, 27 בנובמבר 2006 (IST)

כעיקרון, שימוש כמו שגולף מציע (היינו בהסברי תמונות או בטבלאות לצרכי המחשה) אינו בעייתי ואפילו מקל על הקריאה. דרור 10:23, 27 בנובמבר 2006 (IST)