מאזן תשלומים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאזן התשלומים של מדינה מסוימת מתאר את זרמי התשלומים והתקבולים שלה במטבע חוץ. המאזן נקבע על ידי היבוא והיצוא של סחורה, שירותים, הון פיננסי וכמו כן גם על ידי העברות פיננסיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה כללית
אם הזרם של הכסף היוצא גדול מהזרם הנכנס, אזי מאזן התשלומים חיובי; אם הזרם הנכנס גדול מהזרם היוצא, אזי מאזן התשלומים שלילי. כסף הזורם מעבר לגבול המדינה הוא כמו כסף אחר המשלם עבור סחורה, מצרכים, נדל"ן, שירותים וניירות ערך.
ניתן לחלק את העסקאות הבינלאומיות של מדינה מסוימת לשלושה קטגוריות:
- (א) חשבון שוטף
-
- יצוא
- סחורה (רכוש מוחשי)
- שירותים (כגון סחר סמוי כגון שירותי ייעוץ או משפט, תגמולים והכנסה השקעתית)
- הכנסות שונות (כגון ריבית, דיבידנד או כל סוג של הכנסה השקעתית זרה)
- יבוא
- סחורה
- שירותים
- הכנסות שונות
- העברות חד צדדיות (כגון עזרה זרה, מענקים ומתנות שנתקבלו מארץ זרה(יירשם כייצוא)או ניתנו לארץ זרה(יירשם כיבוא))
-
- (ב) חשבון הון (פיננסי)
- (ג) עודפים זרים
-
- יתרת רווח רישמית, כולל זהב, מטבע זר, זכויות משיכה מיוחדים ועודפים בקרן במטבע הבינלאומית
-
למאזן התשלומים שני חשבונות:
- החשבון השוטף: רושם זרימה נטו של כסף הנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורה, שירותים ותשלומי העברה שנעשו בחוץ לארץ. החשבון השוטף עצמו מורכב משלושה חשבונות: חשבון הסחורות והשירותים, חשבון ההכנסות וחשבון ההעברות. גירעון (עודף) מסחרי מופיע כאשר יש גירעון (עודף) בסחר בסחורה במסגרת החשבון השוטף.
- חשבון ההון: רושם זרימה נטו של כסף מגיע מקניה או מכירה של נכסים כגון מניות, אגרות חוב וקרקע.
כסף הנכנס לארץ נרשם ב-(+) והיוצא מהארץ נרשם ב-(-):
- יצוא נרשם ב-(+)
- יבוא נרשם ב-(-)
- עלייה בבעלות נכסים בחוץ לארץ נרשמת ב-(-)
- עלייה בבעלות זרה של נכסים בארץ נרשמת ב-(+)
חשבון יכול להיות בגירעון או בעודף. כך לדוגמה, עודף מסחרי רומז על כך כי היצוא של המדינה גבוה מהיבוא שלה ולכן ישנו זרם נטו נכנס לתוך המדינה. לעומת זאת, גירעון מסחרי רומז על כך כי המדינה מייבאת יותר מאשר היא מייצאת ולכן ישנו זרם נטו יוצא מהמדינה.
למדינה אשר יש לה מאזן תשלומים אפס, הגירעון בחשבון השוטף חייב להיות מאוזן על ידי העודף שבחשבון ההון. ארצות הברית התמודדה עם חשבון שוטף שלילי למשך זמן רב, אשר מומן באמצעות חשבון פיננסי חיובי. הדרך היחידה לקנות יותר מהמכירות שלך היא להלוות כסף.
למדינה מסוימת תהיינה מאזן תשלומים שלילי (כלומר, ישנו זרימה נטו של כסף היוצאת מהמדינה) אם גם החשבון השוטף וגם חשבון ההון נמצאים בגירעון. במקביל, אם מאזן התשלומים חיובי (כלומר, ישנו זרימה נטו הנכנסת למדינה), אזי שני החשבונות בעודף.
[עריכה] היסטוריה
מבחינה היסטורית, זרמים אלו לא נמדדו בזהירות והזרם התקדם בסחורות ומטבעות ללא הגבלה, וכך הפכה הסילוקין לעניין של שיקול הדעת של הבנקים והממשלות אשר העניקו להם את הרשיונות לפעול. המרקסיזם הייתה תאוריה אשר יחסה חשיבות רבה למאזן התשלומים, ואשר ביקשה בפשטות לזכות במונופול על זהב על מנת להחזיקו מחוץ לידיהם של יריבים צבאיים פוטנציאליים.
בעוד המקרסיזם נכנע לכלכלה הקלאסית, שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר במאה ה-19 על ידי בסיס הזהב, אשר קושרו לבנקים מרכזיים באמצעות הסמכה על החלפת "מטבע קשה" בזהב. לאחר מלחמת העולם השנייה, שיטה זו הוחלפה במוסדי ברטון וודס (קרן המטבע הבילאומית והבנק להתיישבויות בינלאומיות) אשר הצמידו מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד הדולר האמריקאי, אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופסקה פדיון זה, דבר אשר הותירה את השיטה ללא בסיס רישמי. יש המחשיבים את השיטה למבוססת על נפט, מצרך רצוי בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של תשתית ההון על אספקת הנפט. מאחר ואופ"ק מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החלה האירו לאתגר מטבע זה במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם הין היפני.
[עריכה] מאזן התשלומים של ישראל
| נתונים שנתיים | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 |
|---|---|---|---|---|
| החשבון השוטף | ||||
| תקבולים | ||||
|
39,751 | 38,517 | 42,365 | 50,376 |
|
2,640 | 2,374 | 2,704 | 2,259 |
|
7,799 | 8,124 | 7,497 | 7,280 |
| תקבולים לחשבון השוטף - סך הכל | 50,190 | 4,9016 | 52,567 | 59,915 |
| תשלומים | ||||
|
43,430 | 42,714 | 44,287 | 52,048 |
|
7,573 | 6,484 | 6,577 | 6,282 |
|
1,107 | 1,362 | 1,125 | 1,081 |
| תשלומים לחשבון השוטף - סך הכל | 52,110 | 50,560 | 51,989 | 59,411 |
| תנועות נטו | ||||
|
3,678- | 4,197- | 1,922- | 1,672- |
|
4,933- | 4,109- | 3,873- | 4,022- |
|
6,692 | 6,762 | 6,372 | 6,199 |
| עודף (גירעון) בחשבון השוטף | 1,920- | 1,544- | 578 | 504 |
| חשבון ההון - נטו | 679 | 151 | 465 | 523 |
| החשבון הפיננסי | ||||
| השקעות תושבי ישראל בחו"ל | ||||
|
688 | 982 | 2,067 | 3,037 |
|
1,623 | 2,708 | 2,837 | 1,527 |
|
2,655 | 1,322 | 1,615 | 5,404 |
|
510- | 193- | 339- | 484- |
|
138- | 623- | 1,314 | 314 |
| השקעות תושבי ישראל בחו"ל - סך הכול | 4,317 | 4,195 | 7,495 | 9,799 |
| השקעות תושבי חוץ בישראל | ||||
|
3,635 | 1,770 | 3,880 | 1,619 |
|
75 | 723 | 2,025 | 5,404 |
|
1,550 | 1,013 | 59 | 207- |
| השקעות תושבי חוץ בישראל - סך הכל | 5,260 | 3,506 | 5,963 | 6,816 |
| תנועות פיננסיות - נטו | ||||
|
2,947- | 788- | 1,813- | 1,418 |
|
1,548 | 1,985 | 812 | 3,877- |
|
1,104 | 308 | 1,557 | 5,612 |
|
510- | 193- | 339- | 484- |
|
138- | 623- | 1,314 | 314 |
| תנועות פיננסיות נטו - סך הכל | 943- | 689 | 1,531 | 2,983 |
| הפרשים סטטיסטיים (1) | 298 | 2,083 | 488 | 1,956 |
(1) כולל תנועות הון ותנועות פיננסיות שלא מוינו
[עריכה] ראו גם
- היצע הכסף
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
