כוכב לכת ארצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הערך נמצא בשלבי עריכה
הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה.
שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו.

כוכבי הלכת הארציים ביחס גדלים אמיתי, משמאל לימין: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים.

כוכב לכת ארצי (באנגלית: Terrestrial Planet) המכונה גם כוכב הלכת הסלעי הינו כוכב לכת מאופיין בדחיסות, הרכב סלעי, ובניגוד לענק גזים יש לו קרקע מוצקה. כוכב הלכת הארצי מתאפיין בהעדר מערכת טבעות פלנטריות ומספר מועט של ירחים (או ללא ירחים כלל).

במערכת השמש כוכבי הלכת הארציים נמצאים קרוב לשמש. ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים מוגדרים ככובי לכת ארציים וחלק מהאסטרואידים המצויים בחגורת האסטרואידים דוגמת 1 קרס מוגדרים כגופים ארציים.

[עריכה] מקור השם

ארבעת כוכבי הלכת הקרובים לשמש שוייכו לשמו הלועזי של כדור הארץ בגלל הדמיון בהרכבם ובמאפיינים נוספים. ולכן אותם כוכבי לכת קיבלו את השם הכולל כוכבי לכת דמויי ארץ (באנגלית: Earth-like Planet).

השם כוכב לכת ארצי מקורו במילה הלטינית טֶרַה משמע אדמה. בגלל ההרכב הסלעי והאדמה המוצקה המאפיינת כוכבים אלה הם קיבלו שם כולל של כוכבי לכת בעלי אדמה, וזאת בניגוד לענקי הגז המאופיינים בהרכב גזים גדול. בשפה העברית נעשה שיוך דומה, היות והמילה ארץ מתארת קרקע ואדמה, כל אותם כוכבי הלכת קיבלו את השם כוכבי לכת ארציים.

[עריכה] היווצרות

על פי "היפותזת הערפילית", ההיפותזה המקובלת היום בחקר מערכת השמש, ענן הגזים המכונה הערפילית הסולרית התחיל להתכווץ והחומר בתוך הערפילית התחיל להתרכז במקומות בעלי כוחות משיכה הולכים וגדלים. במרכז הערפילית התרכז רוב החומר מה יצר בשלב מאוחד יותר את השמש, ובמקומות החיצוניים יותר נוצרו ענקי הגזים כמו צדק ושבתאי. חלק מאותו החומר היה אמור ליצור כוכב לכת גדול נוסף בין השמש לבין צדק, אך על פי התיאוריה, הכבידה של השמש מצד אחד ושל צדק מצד שני לא אפשרו את התנאים לכך והחומר הזה חולק בין מספר כוכבי לכת קטנים יותר.

כאשר השמש הוצתה, אותם כוכבי לכת קטנים שהיו קרובים אליה "שרפו" את האטמוספירה הראשונית שלהם כך שכל הגזים הנדיפים שלהם נשרפו. יתרה מכך, רוח השמש העיפה את החומר החיצוני שמקורו בערפילית הסולארית ושהיה מסביב לכל כוכבי הלכת. השפעות השמש היו הרסניות וכוכבי הלכת שהיו קרובים אליה נשארו "ערומים" עם החומרים הסלעיים הכבדים שלהם בלבד.

בשלבים מאוחרים נוצרה מערכת שמש המוכרת לנו פחות יותר היום. המערכת הייתה בעלת איזון חדש בין השמש לגופים בה הגופים נמשכים למרכז בגלל כוח המשיכה אך נדחים החוצה בגלל רוח השמש. הכוכבים הארציים פיתחו בשלב זה אטמוספירות משניות המוכרות לנו כיום שהגנו על הסביבה הפנימית שלהם מרוח השמש החזקה. החלו להפתח תהליכים תרמיים פנימיים בתוך חלק מכוכב לכת וחלקם אף יצרו חיים (כדור הארץ).

[עריכה] מאפיינים

כוכב לכת ארצי שונה במהותו מענק גזים. בעוד ענקי הגזים מורכבים בעיקרו ממימן ומהליום ולא מכילים קרקע מוצקה בוודאות מוחלטת, הרי כוכבי הלכת הארציים מורכבים בעיקר מסיליקט וסלע והם בעלי קרקע מוצקה ודאית.

ארבעת כוכבי הלכת הארציים בעלי הרכב גולמי יחסית דומה, הליבה המרכזית מתכתית, בעיקר מברזל עם מעטפת מסיליקט. כל בהכוכבים הארציים בעלי אטמוספירה משנית שנוצרה כתוצאה מתהליכים וולקנים והתנגשות של שביטים - זאת בניגוד לענקי הגזים אשר מחזיקים עדיין באסמוספירה הראשונית שלהם שנוצרה עוד בתקופת הערפילית הסולארית.

כוכבי הלכת הארציים מתאפיינים בהעדר מערכת טבעות פלנטריות ומספר מועט של ירחים (או ללא ירחים כלל).

ארבעת כוכבי הלכת בעלי מכתשים שנוצרו מפגיעת מטאורים, ולכולם פרט לאחד יש מאפיינים של תנועת לוחות טקטוניים ופעילות הרי געש.