האנציקלופדיה העברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנציקלופדיה העברית (Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור בחצי השני של המאה העשרים.
[עריכה] תהליך הפקת האנציקלופדיה
רעיון האנציקלופדיה העברית החל לקרום עור וגידים בקיץ 1944. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת מגמתה של האנציקלופדיה. הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה. נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה, פרופ' חיים ויצמן.
הכרך הראשון הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי".
בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980, כרבע המאה אחרי תאריך היעד המקורי, נשלמה הוצאתה לאור. בסך הכול מנתה האנציקלופדיה עם השלמתה 32 כרכים. בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא כרך מילואים א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא כרך מילואים ב'. בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח", ובשנת תשנ"ה יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
השנים הרבות שנדרשו להשלמת האנציקלופדיה הביאו לכך שעורכיה הראשיים התחלפו במהלך השנים. נשאו במשרה זו הפרופסורים יוסף קלוזנר, בנציון נתניהו, ישעיהו ליבוביץ, נתן רוטנשטרייך, יהושע גוטמן ויהושע פראוור. מנהל המערכת, לאורך כל כרכי האנציקלופדיה, היה אלכסנדר פלאי. בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו יותר מ-2,500 כותבים, ובהם אנשי המדע המובילים בישראל, ורבים מערכיה חתומים על-ידי כותביהם.
בתקופת הוצאתה לאור יוחסה לאנציקלופדיה העברית חשיבות גדולה ביותר, אותה ניתן להמחיש בכך שהיו אנשים שחשו צורך עז להיכנס כערכים לאנציקלופדיה, כמעין גושפנקא למידת חשיבותם ומעמדם. סיפרה לימים ברכה פלאי, מו"ל האנציקלופדיה, שפנה אליה יום אחד סופר ואיים להתאבד אם לא יכלל באנציקלופדיה: "למרות שמעמדו בספרות העברית לא היה בעל חשיבות יתרה, לא לקחתי סיכונים והכללתי אותו כערך". לעתים התעוררו ויכוחים מי יכתוב ערך מסוים, ויכוחים שנבעו ממחלוקת אקדמית-עניינית או לעיתים משיקולים פוליטים או רגשיים. כך היה עם הערך "חיים ארלוזורוב", וכך היה, להבדיל, עם הערך "אדולף היטלר".
על הכרכים החדשים של האנציקלופדיה שנכתבו בשנות התשעים ונערכו בידי דוד שחם היו שמתחו ביקורת וטענו שנשזרה בהם נימה פוסט ציונית.
בשנים האחרונות עוסקת הוצאת "שוקן" בהפקת מהדורה חדשה, מעודכנת, של האנציקלופדיה.
[עריכה] מאפייני האנציקלופדיה
אופי האנציקלופדיה משתקף בכותרת המשנה של שמה "כללית, יהודית וארצישראלית". האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי התרבות מהעולם הכללי, אך ניכר בה הדגש היהודי-ישראלי, בעיקר באורך הערכים העוסקים ביהדות, באישים יהודים ובישראל, מעל לחשיבותם הכלל עולמית. כך, האנציקלופדיה טורחת להדגיש לגבי כל אישיות שהוקדש לה ערך את יהדותה של האישיות, אף במקום שיהדות זו הינה חסרת משמעות בחיי האישיות (כגון בוריס פסטרנק) וכן את הקשר והיחס שלה ליהודים (לפי העניין). ברוח זו, הערך הגדול ביותר (32 עמודות) המוקדש לאישיות הוא הערך "בנימין זאב הרצל". האישיות הלא-יהודית שלה מוקדשות העמודות הרבות ביותר (15) היא המשורר הגרמני גתה.
כותבי האנציקלופדיה לא הסתירו את השקפתם הפוליטית, היהודית-לאומית. כך, למשל, ממלכת ירדן לא זכתה לערך, משום שהאנציקלופדיה לא הכירה בה. פרטיה של מדינה זו כלולים במסגרת הערך "ארץ-ישראל", ובתחילת ערך זה מובהר, שבשפה העברית כולל הביטוי את ארץ-ישראל משתי גדות הירדן. בכרך מילואים ב' כבר מופיע הערך "ירדן".
האות א' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה ששה וחצי כרכים (כ-30% ויותר של מספר הכרכים המתוכנן בתחילה). הערך הראשון הוא האות א' והאחרון אתרים (מחלקה של תרכובות אורגניות). הערך הגדול ביותר באות א' הוא "ארץ-ישראל", שמוקדש לו כרך שלם, כרך ו'. אחריו מבחינת גודל הערך "ארצות הברית של אמריקה" שמספר עמודותיו 126. גודל זה של האות א' נובע לא ממשקלה היחסי באלפבית העברי, אלא משקף את ההתלהבות הראשונית, שבה ניסו העורכים לשקף באנציקלופדיה את "כל" הידע האנושי. כאשר התברר שבהתעמקות כזו ובקצב כזה לא תסתיים הפקת האנציקלופדיה, הוחלט לצמצם את הקפה (החלטה שגרמה, בין השאר, לכך שבכרכים הראשונים יש הפניות לערכים שבסופו של דבר לא נכתבו). האות הקטנה ביותר באנציקלופדיה היא האות צ', שמשתרעת על פחות מכרך וכלולה בכרך כ"ח, וסך כל עמודותיה 531. הערך הגדול ביותר באות זו הוא "צרפת" - 74 עמודות.
