דב ליאור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע-חברון וראש ישיבת ההסדר במקום.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
נולד ב-1933 בירוסלאב אשר בגליציה לאביו, רבי משה ליבלנד שהיה חסיד בעלזא. ניסה לעלות לארץ באוניית המעפילים "אקסודוס" (יציאת אירופה תש"ז) אשר הוחזרה לאירופה. בסופו של דבר עלה באוניית "נגבה" מספר שבועות לפני קום המדינה. שנים מאוחר יותר שינה את שם משפחתו ל"ליאור". למד אצל הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ואחר כך בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. מכיוון שהגיע לארץ כשהוא יתום, היה כבן בית אצל הרב צבי יהודה, שאותו מחשיב הרב ליאור לרבו המובהק.
התחתן בשנת תש"כ עם אשתו הראשונה, בִּתיה, שנפטרה מסרטן בכח באב תשמ"ח. בתשל"ו עלה מכפר הרואה לחברון-קרית ארבע. אחר פטירתה התחתן בשנית, עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לרב ליאור יש סה"כ (מאשתו הראשונה והשניה) 11 ילדים ו-47 נכדים.
לרב ליאור שני אחים, שעלו לארץ אחריו וגרו בקיבוץ "המעפיל" של השומר הצעיר. אח נוסף, שהיה חסיד בעלזא והתגורר בבני ברק, נפטר באב תשס"ו.
[עריכה] משנתו
[עריכה] הלכה
הרב ליאור ידוע בגאוניותו, והוא בין המחדשים בזמננו. בין חידושיו: נמנה עם התומכים בעלייה להר הבית בימינו, ומהמעודדים שימוש בפתיל תכלת בציצית, הורה בעבר לברך על שוקולד חום ברכת "בורא פרי העץ". דרכו ההלכתית נסמכת בעיקרה על "ערוך השולחן" והנצי"ב. בעבר הקל בשימוש בתוצרי קטניות בפסח. כך הוא מקיל להשתמש בשמן קטניות שהוכן בכבישה קרה לפני פסח, לאכול קטניות חיות, להשתמש בתערובות קטניות שהוכנו לפני פסח, ואף לאכול סויה שלא הייתה בזמן הגזירה. למרות גישתו החדשנית בפסקים מסוימים בתחומים אחרים הוא מתגלה כשמרן. לדוגמה, תשובת הרב לשאלת גולש באתר ישיבת בית אל, לגבי חתימה על כרטיס תורם איברים של אד"י: "מכיוון שקשה לתת אמון במערכת הרפואית שינהגו בכבוד המת על פי ההלכה ויעמדו בתנאים הקשורים לזה, אסור לחתום על הצהרה כזו בחייך, אולם לאחר המיתה רשאית המשפחה לאשר תרומה זו לצורך הצלת נפשות".
הרב ליאור הוא מהרבנים הסבורים כי כיבוש ארץ ישראל הינו מצווה, ולכן ישיבת ניר שהוא עומד בראשה היא ישיבת הסדר, המשלבת שירות צבאי עם לימודים תורניים. רוב תלמידי הישיבה מתגייסים לצבא במסלול ה"הסדר".
[עריכה] פוליטיקה
הרב ליאור נחשב לימני קיצוני מבחינה פוליטית. בתקופת הנסיגה מסיני הוביל הרב ליאור את תלמידיו מקרית ארבע ותמך בישוב ימית בעת פינויו בהעברת ישיבתו אליה. השתתף באופן אישי בהתנגדות לתוכנית ההתנתקות, הוביל את תלמידיו לגור בשא-נור לשם עברה ישיבת ניר קריית ארבע, שם התבצר ביום הפינוי עם תלמידיו על גג המצודה, תוך שהוא מקפיד שלא תהיה כל התנגדות פיזית לכוחות הפינוי. באמצע שנת 2004 פרסם פסק הלכה לפיו מותר לצה"ל לירות גם בחפים מפשע בעת קיומה של פעילות מבצעית בכדי למנוע סכנת נפשות מחיילים. פסק הלכה זו פורסם שלא על דעת הצבא. הרב ליאור אינו מעריך את העיתונאות החילונית ורק בשנים האחרונות עקב תוכנית ההתנתקות התראיין בטלויזיה. בעת המחאות נגד תוכנית ההתנתקות, פסק כי מותר לחסום כבישים כמחאה נגד התוכנית, אפילו אם יעכב הדבר ויפריע לתנועה השוטפת. כמו כן היה מהחותמים על מכתב הרבנים הקורא לחיילים לסרב פקודה במקרה של פינוי יישובים על ידי צה"ל.
[עריכה] תפקידיו השונים
הרב ליאור משמש כרב העיר קרית ארבע וחברון כמו כן משמש גם כראש ישיבת ניר בקרית ארבע ביחד עם הרב אליעזר ולדמן החל משנת תשל"ו (לפני כן שימש הרב ליאור במשך כעשור כרב של כפר הרוא"ה) וכן משמש כנשיא ישיבת "שבי שומרון", בראשות הרב יהושע שמידט. בנוסף הרב ליאור הוא אב בית דין ממונות בקרית ארבע ויו"ר ועד רבני יש"ע. שימש שנה אחת כאב בית דין בבית הדין בבאר שבע והיה מהאחראים על כתיבת ובדיקת המבחנים ברבנות הראשית (בהיכל שלמה).
[עריכה] מספריו
- שו"ת דב"ר חברון - חלק א', על סדרים אבן העזר וחושן משפט בשולחן ערוך
בנוסף פורסמו מפסקיו בשו"ת כמראה הבזק ובעלונים פנימיים של ישיבת ניר.
[עריכה] מתלמידיו
- הרב אבי אמסלם - ראש כולל תורה מציון בוונצואלה.
- הרב שלום אילוז - חבר בית דין לממונות יחד עם הרב ליאור, מחבר קובצי "הלכה שלמה" המשמשים חומר עזר לנבחנים לרבנות במסגרת הרבנות הראשית.
- הרב יהושע שמידט - ראש ישיבת שבי שומרון.
- הרב שמואל טל - ראש ישיבת תורת החיים (לשעבר בגוש קטיף) אמר שרואה את הרב ליאור כרבו אף שלא למד בקרית ארבע.
- הרב יצחק רודרינג - ראש המכון להכשרת רבני יישובים בקרית ארבע.
- זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל אמנה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: דב ליאור |
