אבולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדחת דימומית אבולה או בקיצור אבולה (Ebola) היא מחלה מדבקת, קשה וקטלנית המסוגלת לפגוע בבני אדם ובכמה יונקים עילאיים והנגרמת על ידי נגיף האבולה. היא גורמת לדימומים באיברים הפנימיים, בעור ובמפתחי הגוף, ומכאן שמה "קדחת דימומית". מחלות נוספות הגורמות לקדחת דימומית הן קדחת לאסה ומרבורג.
[עריכה] אפידמיולוגיה
האבולה נתגלתה לראשונה ב-1976, ומאז גילויה גרמו גדילים שונים של אבולה למגיפות עם שיעור תמותה שנע בין 50 ל-90 אחוזים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בגבון, באוגנדה ובסודאן.
שמו של הנגיף ניתן לו על שמו של נהר האבולה בזאיר שבאפריקה, קרוב למקום בו הייתה ההתפרצות הידועה הראשונה של המחלה ב-1976. מתוך 602 מקרים שאובחנו מתו 397.
שני המינים שזוהו ב-1976 היו אבולה-זאיר (EBO–Z) ואבולה-סודאן (EBO–S). ההתפרצות בסודאן הראתה שיעור תמותה נמוך יותר — 50% — בהשוואה ל-90% של המין אבולה-זאיר. ב-1990 זוהה מין נוסף ברסטון שבוירג'יניה, ארצות הברית, בקופים שיובאו מהפיליפינים; המין נקרא אבולה-רסטון. נראה כי מין זה התפשט באוויר אך לא גרם למוות של בני אדם; אף על פי שאצל 4 אנשים זוהה הנגיף, איש לא חלה.
התפרצויות מאוחרות יותר התרחשו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1995 ו-2003), בגבון (1994, 1995 ו-1996), באוגנדה (2000) ובסודאן (2004). מין נוסף זוהה ממקרה של אדם אחד בחוף השנהב ב-1994, EBO–CI. התפרצות נוספת התרחשה במאי 2005 בעיירה אטומבי שברפובליקה של קונגו, ובעקבותיה הוטל הסגר על העיירה. הייתה זו ההתפרצות הרביעית של המחלה שם, והועלה החשד שהגורם לה הוא אכילת פגרי חיות על ידי התושבים.
מתוך כ-1500 מקרי אבולה שזוהו עד לשנת 2005 בעולם, שני שליש מהחולים מתו. בעלי החיים שנשאו את המחלה בין ההתפרצויות לא זוהו.
למרות יכולת ההדבקה והקטלניות הגבוהה של הנגיף אין התפרצות המחלה גובלת במגפה שפוגעת באפריקה כולה ולכן ישנם ככל הנראה גורמים אחרים נוספים, לא מאובחנים עדיין, אשר יחד עם אבולה גורמים לתמותה הגבוהה.
[עריכה] תסמינים
נגיף האבולה הוא מאוד קטן, וצורתו כצורת תולעת (מכונה גם "מקל רועים מעוקל" בעגה). משתייך למשפחת הנגיפים החוטיים (נגיפי פילו) הוא בדרך כלל מועבר בדם על יד המקרופאג'ים, וכשהוא יוצא מהם הם מתים.
המחלה מועברת במגע ישיר בין נוזלי גוף, בדומה לדרך ההדבקה של איידס. תקופת הדגירה נמשכת בין יומיים ושלושה שבועות. התסמינים הראשונים הם חום גבוה (מעל 39 מעלות צלזיוס), כאבי ראש, גרון, שרירים בטן ופרקים, סחרחורת, תשישות ובחילה. תסמינים אלו, האופייניים גם לדיזנטריה, שפעת ומחלות אחרות, מקשים על זיהוי נכון של המחלה.
בהמשך מתחילים דימומים מכל פתח אפשרי בגוף. צואה, שלשול וקיא מכילים דם, העיניים אדומות, נקודות אדומות מופיעות על העור כתוצאה משטפי דם פנימיים, דימום מתרחש מהפה, האף, פי הטבעת, איברי המין ונקבים בעור שנעשו כתוצאה מזריקות. לחץ הדם נמוך והדופק מהיר וחלש. קיים ריכוז גבוה של חלבון בשתן. מוות מתרחש כשבוע עד שבועיים לאחר הופעת התסמין הראשון, בדרך כלל כתוצאה מדימום פנימי חמור ומכשל של איברים ומערכות בגוף. המחלה חשוכת מרפא.
נגיף האבולה הצליח לעורר פחד רב באוכלוסייה, במיוחד בארצות המערב. מספר סרטי קולנוע וספרים בשנות ה-90 התבססו על הנגיף ועל התסמינים שהוא מעורר ותיארו - באופן שגוי - מחזות אימה. רבים מאמינים כי תסמיני המחלה נוראיים בצורה קיצונית: חולים יורקי דם, בעלי עור נוזלי ונמס ופנים חסרות הבעה וחיוורות כסיד. המציאות רחוקה מכך: דימום חיצוני מסיבי מתרחש רק אצל מיעוט זעיר של החולים; הדימום לרוב מתון ואיטי. התסמין העיקרי הוא תשישות.
