שמואל בן שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שמואל פרידמן בן-שלום (נולד באפריל 1956), מנהל ישיבות ההסדר בנתיבות ובירוחם ומנהל המדרשה "מגשימים" בירוחם והמדרשה ליהדות בנתיבות.

תוכן עניינים 1 ראשית חייו 2 פעילותו ותרומתו 3 ישיבות ומדרשות 4 הגותו 5 חינוך ופעילות

[עריכה] ראשית חייו

שמואל, המכונה בפי כל "שמוליק", נולד בחודש אפריל 1956. אביו - הרב פרופ' ישראל פרידמן בן-שלום, המכהן כיום כראש ישיבת ההסדר נתיבות, הוא נצר לשושלת אדמו"רי רוז'ין, צאצא של האדמו"ר ישראל פרידמן מרוז'ין ונכדו של האדמו"ר מבוהוש.
אמו - ציפורה, היא בתו של האדמו"ר מויז'ניץ (ראה: חסידות ויז'ניץ). ההורים הגיעו לארץ ישראל באמצע שנות הארבעים, ועל אף שיוכם הדתי הצטרפו לקבוצת המייסדים של קיבוץ רשפים, השייך לארגון השומר הצעיר.

שמואל נולד בקיבוץ רשפים ומאוחר יותר עבר עם משפחתו לקיבוץ סעד. שם משפחתו - פרידמן עוברת על ידי אביו, בזמן שירותו כנספח תרבות בפריז ושונה ל"בן שלום". מאוחר יותר, מתוך כבוד למסורת ולמורשת המפוארת של בית רוז'ין, הוסיפו הרב ישראל וילדיו חזרה את השם "פרידמן" לשם "בן שלום".

[עריכה] פעילותו ותרומתו

את שירותו הצבאי עשה בסיירת צנחנים ולאחר שירותו עזר בהקמת קבוצות מעיירות הפיתוח שמאוחר יותר, היו אמורים לשוב לעיירתם ולתפוס בה תפקידי מפתח והנהגה.
פרויקט ההנהגה בקרב בוגרי עיירות פיתוח נכשל, ומתוך כך צמחה תפיסתו החברתית המנחה של בן שלום - השאיפה להביא בוגרים מאזורים מבוססים (בעיקר ממרכז הארץ) אל עיירות הפיתוח, ועל ידי כך ליצור תנאים חברתיים נוחים להתפתחות צעירי העיירות.
הגרעין הראשון, גרעין נח"ל שעלה לירוחם בשנת 1983, היווה את תחילת הדרך בתחום זה. אולם עקב מגמות חילון שפשו בגרעין החליט פרידמן להתמקד בישיבות ובמדרשות שסביבן יווצר גרעין איכותי בעיירה.

[עריכה] ישיבות ומדרשות

פרידמן הקים בשנת 1993 את ישיבת ההסדר בירוחם, ישיבה שמלבד היותה מצע לגידולו של גרעין ההתיישבות בירוחם, מהווה פריצת דרך בתחום השילוב בין תורה ומעשה, ודרך לימוד עיונית יחד עם עיסוק חברתי.
בשנת 2002, הקים פרידמן את ישיבת ההסדר אהבת ישראל בנתיבות, ישיבה שבה קיים דגש מיוחד על לימוד המביא לידי מעשה, תוך יישום רעיון "הערבות ההדדית" העומד בראש סולם הערכים היהודי.
גם לבנות הקים שמואל מסגרות חינוכיות מקבילות- הן את המדרשה לבנות שירות בירוחם ובנתיבות, אליה מגיעות בנות שירות לאומי המשרתות במקום (רובן משרתות במשך שנתיים), והן את מדרשת ערבות בנתיבות - מדרשה המיועדת לבוגרות שירות לאומי המעונינות להעמיק בלימוד התורה ובפיתוח אישיותן.

[עריכה] הגותו

שמואל פרידמן בן-שלום, ידוע בציונות הדתית בגישתו החברתית הדוגלת בלקיחת אחריות אישית על עם ישראל מתוך מחויבות דתית. לפי שיטתו, היהדות אינה אוסף הלכות שוות ערך וחסרות טעם, כי אם מצוות המסודרת בסולם ערכים ברור שבראשו עומדת אמירתו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה", הערבות ההדדית. בן שלום, איש שמאל בהשקפתו הפוליטית, אינו מרבה לפרסם את דעתו ברבים בתחום זה, כדי שלא לעורר פרובוקציות בציונות הדתית. אולם בתחום סירוב הפקודה של חיילים מקרב הציונות הדתית להשתתף בפינוי יישובים, הביע את דעתו הנחרצת כנגד התופעה, שכן לשיטתו הדבר יגרום לחורבן החברה הישראלית והוא גרוע יותר אף מעבודה זרה. הוא סובר שהחינוך הציוני דתי עולה על החינוך החילוני, וזאת על אף הליקויים הרבים שהוא מוצא בו.

[עריכה] חינוך ופעילות

מלבד החינוך בישיבות ההסדר ובמדרשות, מקיים בן שלום מערכי פעילות למוסדות חינוכיים רבים הבאים להתארח במדרשה בירוחם. לדעתו, שורש הבעייה בעיירות הפיתוח הוא עזיבת הגורמים החיוביים בעיירות והשארת הדור הצעיר ללא דוגמה אישית שתהווה להם מוטיבציה לחינוך נאות. לדבריו: "לילדים אין מוטיווציה כי אין להם מודלים לחיקוי. הגיבורים שלהם הם שחקני כדורגל או זמרים. בשביל להידמות להם לא צריך ללמוד. פה רק אוכלוסיות חזקות יכולות ליצור מוטיווציה".

בן שלום אף מכהן כחבר "מועצת החוקה בנגב" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לאות הערכה על פועלו ותרומתו לחברה, נבחר שמואל בן שלום להיות אחד ממדליקי המשואות, בטקס הדלקת המשואות על הר הרצל, בליל יום העצמאות ה'תשס"ו (2006)