שלמה ארגוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה ארגוב (14 בדצמבר 1929 - 22 בפברואר 2003), שגריר ישראל בבריטניה.
ניסיון התנקשות בחייו בידי אנשי אבו נידאל, שבו נפצע קשה מאוד, היה העילה למבצע שלום הגליל, לאחר תקופה ארוכה של ירי קטיושות לעבר יישובי הצפון.
למחרת ההתנקשות, ב-3 ביוני 1982, התכנסה ממשלת ישראל והחליטה על הפצצת ביירות. ביום שאחרי הגיבו באש"ף בהפגזת יישובי הגליל. צה"ל נכנס ללבנון זמן קצר לאחר מכן.
[עריכה] חייו עד ההתנקשות
ארגוב נולד ב-1929, דור שביעי למשפחתו בירושלים. כנער הצטרף לפלמ"ח והחל לשרת בצה"ל עם הקמתו ב-1948. הוא נפצע במבצע יפתח בקרב על צפת במלחמת העצמאות אך המשיך בשרותו.
ב-1950 הוא עבר לוושינגטון על מנת ללמוד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון וקיבל את התואר ב-1952. ב-1955 סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון.
הוא החל את הקריירה הדיפלומטית שלו ב-1959, ושרת במגוון מישרות הן ובארץ והן בחו"ל, בגאנה, ניגריה, וושינגטון (בכפיפות לשגריר דאז יצחק רבין ) וניו יורק.
מישרותיו הדיפלומטית הבכירות
- שגריר ישראל במקסיקו, בין השנים 1971 עד 1974.
- סמנכ"ל משרד החוץ, בין השנים 1974 עד 1977.
- שגריר ישראל בהולנד, בין השנים 1977 עד 1979.
- שגריר ישראל בבריטניה, משנת 1979 עד נסיון ההתנקשות ב-1982.
[עריכה] ההתנקשות
ב-3 ביוני, 1982 קרבו אל ארגוב שלושה אנשים כשעמד להיכנס למכוניתו ברח' פארק ליין בלונדון. אחד מהם ירה בו מטווח קצר. הוא נותר בתרדמת שלושה חודשים, והפך משותק לצמיתות.
מצבו הקשה של ארגוב החמיר, כאשר שותק מצווארו ומטה. מצבו היה קשה במיוחד בהינתן פעילותו לפני הפציעה והיותו דיפלומט פעיל ואדם בעל יכולות פיזיות ואינטלקטואליות מופלגות.
מאז ניסיון ההתנקשות ועד מותו היה ארגוב מאושפז במחלקת השיקום בהדסה הר הצופים בירושלים. אשתו חוה סעדה אותו כל השנים, עד מותה במאי 2002. לבני הזוג ארגוב שלושה ילדים.
ארגוב נפטר ב-22 בפברואר 2003 בגיל 74, 21 שנים לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו.
