שלום רוקח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלום רוקח (ה'תקמ"א - כ"ז אלול ה'תרט"ו, 1781 - 1855) המכונה גם השר שלום, כיהן כרב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו. מייסדה ואדמו"רה הראשון של "חסידות בעלז" שמקורה הגיאוגרפי בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה).
מהדמויות האגדיות ביותר ברשימת האישים החסידיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] ילדותו
רבי שלום נולד בעיר ברודי בתחילת חודש שבט שנת ה'תקמ"א (1781) לאביו רבי אלעזר רוקח (השני) נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) מחבר ספר "מעשה רוקח" ורבי צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי", ולאמו הרבנית בתו של רבי יהודה זונדל רמר"ז.
בילדותו התבלט רבי שלום בשקידה בלימוד תורה, בכשרון לימודי, בכמיהה לקרבת אלוהים ובבילוי לילות שלימים בלימוד תורה בבית הכנסת.
בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר סיקאהל ללמוד תורה אצל אחיה רבי יששכר דב רמר"ז מרבני העיר.
דודו רבי יששכר דב בחר בו כחתן לבתו הרבנית מלכה.
[עריכה] התקרבותו לחסידות
אם כי לפי המסורת הבעלזאית היה לרבי שלום קשר מסוים לתנועת החסידות אף לפני זה, מקובל שרק אחרי חתונתו התקרב רבי שלום באופן מלא לזרם החסידי, בעקבות התקרבות זו הפך מאוחר יותר לאחד מגדולי מנהיגי התנועה כולה.
על צורת התקרבותו לחסידות קיימות אגדות רבות במסורות החסידויות, בין השאר מסופר שבתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את דרכו החדשה מידיעת מכריו בחשש שיתנכלו לו בשל התנגדותם לדרך החסידות. תחבולות שונות נדרש רבי שלום לעשות כדי להסתיר את הדבר, לדוגמה, כאשר הלך רבי שלום ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורה זו, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל בלבד ועל ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו, כדי שזה לא יתודע ללכתו ושובו, לפנות בוקר היה רבי שלום חוזר ובעזרת אשתו שהייתה ממתינה ליד החלון עם החבל היה מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.
מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק החוזה מלובלין, והפך לאחד מגדולי תלמידיו אם כי הצעיר ביניהם. ברבו זה ראה רבי שלום את רבו ומורה דרכו המובהק.
[עריכה] אדמו"רות
בתחילה ניסה רבי שלום את מזלו בעבודות פשוטות ובמסחר משום שלא רצה לכהן ברבנות כמאמר המשנה "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות", משלא האיר לו המזל פעם אחר פעם והפסיד את כל השקעותיו וחסכונותיו התייחס לכך כאות משמים שעליו לשנות כיון. גם רבו החוזה מלובלין הורה לו שעליו לקבל משרה רבנית באשר לדעתו לכך הועד משמים. בדיוק חפשו אז מועמד לכהונת רב עבור העיירה בעלז, ומשהגיעו אל רבי יעקב יצחק לבקש ממנו שיציע את אחד מתלמידיו, המליץ זה על האברך רבי שלום. אך, בשל סרבנותו של אחד ממכובדי הקהילה לחתום על כתב ההתמנות, סביר להניח בשל גילו הצעיר של המועמד, נתעכבה כניסתו של רבי שלום לתפקיד בעוד זמן מה עד שהלה נפטר, בשנת ה'תקע"ז (1817) יצא המינוי אל הפועל ובכך נסלל דרכו של רבי שלום אל פסגת ההנהגה החרדית בימיו.
[עריכה] פטירתו
ארבעים שנה בקירוב ישב רבי שלום על כס הרבנות בבעלזא הנהיג והדריך את הקהילה ואת המוני החסידים, עד ליום פטירתו כ"ז באלול ה'תרט"ו (1855).
הוטמן בבית העלמין בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה, למרות שיתר המצבות, מלבד שלש נוספות, הושחתו ולא שרדו את השואה.
[עריכה] על כס הרבנות
בנה בית מדרש מפואר ובכך משך אליו תלמידים שהושפעו מהפאר, התנגד בצורה תקיפה לתנועת "ההשכלה".
[עריכה] אישיותו
[עריכה] רופא חולים
במסורת החסידית מייחסים לו כוחות נדירים הכוללים בין היתר חיזוי עתידות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל במסורת זו, נהרו אליו אלפים מבני דורו כאשר לפני פתח ביתו משתרכים תורים ארוכים של חולים בכל סוגי המחלות, ובעיקר כאלו שהיו ידועים כחשוכות מרפא באותה תקופה, גם אנשים משותקים חלקית או כללית הובלו לשם, ואת כולם היה רבי שלום מרפא בהעברת שתי אצבעות ידו הימנית על גוף החולה שהיה קם בריא. מקובל שכאשר הגיע אל רבי שלום גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מתנה עמו שהרפואה ניתנת לו בתנאי שייטיב ליהודים וכל שכן שאף פעם לא יעשה להם שום דבר רע.
[עריכה] תיקון נשמות
בנוסף לכך, מייחסים החסידים לרבי שלום התעסקות עם נשמות נפטרים ורוחות רפאים שלפי המסורת החסידית היו מגיעים אליו לכל מיני מטרות, ובעיקר לשם קבלת "תיקון" על מעשים לא טובים שנעשו על ידם בעודם בחיים ושבעטיים נבצר מהם מלהכנס לגן העדן עד לקבלת ה"תיקון" על ידי צדיק. לפי המקובל אצל החסידים ארבו לו לרבי שלום נשמות נידחות אלו בכל מקום שהיה הולך, ובשל כך נאלץ רבי שלום לפעמים לרוץ, לדבריו אם היה עוצר לתקן את כולם לעולם לא היה יכול להגיע לאן שצריך.
היה לרבי שלום עוזר אישי, שהיה מספר על תקריות מיסתוריות שהיו מתרחשות בלילות אצל רבי שלום, בין היתר סיפר האיש שבלילות מסוימות היה מתמלא חצר ביתו של רבי שלום באין ספור רוחות רפאים בצורות דמויות חתולים או כלבים שחורים שהיו נובחים ומייללים עד לקבלת ה"תיקון" הדרוש לשם כניסתם הסופית לגן עדן.
[עריכה] ביקורי אבות האומה
באגדה החסידית מסופר רבות גם על ביקורים מיסתוריים שנערכו בביתו של רבי שלום, לפיהם לא אחת נראו אנשים גבוהים במיוחד, בעלי צורה שונה, מוזרה ומעוררת פחד וכבוד, עורכים ביקורים אצל רבי שלום אשר גילה למקורביו שמדובר באבות האומה אברהם יצחק ויעקב שירדו מעולם העליון למטרות שונות. אחד הפעמים בהם לפי המסורת נראו שלשת האנשים המוזרים היה בעת אשר חינך רבי שלום את בית הכנסת המיתולוגי שלו שבנה במו ידיו, לדבריו הגיעו אבות האמה להשתתף בשמחתו.
[עריכה] דברי תורתו
חלקים נרחבים (יחסית לאדמו"רי בעלזא האחרים) מדברי התורה שהשמיע רבי שלום לחסידיו בשבתות וחגים נשארו לפליטה אחרי השואה, בעיקר כתבי יד מתלמידים שרשמו את דבריו, אבל גם מכתבים אחדים בתחום ההלכה שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו לפליטה.
חלק גדול מהם נדפסו בספר מהר"ש (בהוצאת מישור בני ברק), לקט אמרי קודש (ששה כרכים בהוצאת אהרן רינגל בני ברק), מדבר קדש (שבעה כרכים בהוצאת ישיבת בעלזא ירושלים), ביאורי החסידות (עשרה כרכים (משוער) בהוצאת מכון אור הגנוז ירושלים, עד עתה הופיעו כבר שלשה כרכים על ספר בראשית וכרך אחד על ספר דברים), וכנספח לסידור אור הישר (בהוצאת רבי יהושע דייטש רב שכונת קטמון ירושלים).
מספר רב יחסית של גדולי הרבנים מחברי הספרים מבני דורו מצטטים בספריהם את רבי שלום, אמרותיו והנהגותיו, ביניהם, רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון הרב מברעז'אן בעל מחבר ספר תכלת מרדכי, רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל מחבר ספר דברי חיים, רבי יוסף שאול נתנזון הרב מלמברג בעל ה'שואל ומשיב', ועוד רבים.
[עריכה] הספדים עליו
הספדים על ידי רבנים מכל גוני הציבור האורתודקסי-חרדי בגליציה והונגריה והמדינות הסמוכות להן נערכו על רבי שלום כשנפטר, אחדים מהם נדפסו בספר דובר שלום (הביוגרפיה הראשונה עליו שהוצאה לאור סמוך לפטירתו), אחרים שובצו בספרים שחוברו על ידי הרבנים עורכי ההספדים עצמם.
[עריכה] בצל רבותיו
[עריכה] רבי שלמה המגיד מלוצק
כאמור, רבו הראשון של רבי שלום בתורת החסידות היה רבי שלמה המגיד מלוצק, הידוע על שם חיבורו "דברת שלמה" על פרשיות השבוע, רבי שלמה היה אחד מבכירי תלמידיו של המגיד ממזריץ' שעל פי המסורת הבטיח לרבי שלמה שלימים יהיה לו תלמיד ששקול כנגד כל ישראל, ההבטחה באה בתור פיוס אחרי שגילה לו שאין הוא עתיד להיות מנהיג עדה בישראל.
[עריכה] החוזה מלובלין
מאוחר יותר נסע רבי שלום לרבי יעקב יצחק הורוביץ החוזה מלובלין, והפך לתלמידו. רבי יעקב יצחק רחש לו כבוד למרות היותו צעיר תלמידיו והוא זה שדירבן את רבי שלום לקבל על עצמו את עול הרבנות. מקובל שרבי יעקב יצחק אמר לחסידיו על רבי שלום שהוא עתיד להיות שר וגדול ומנהיג לרבבות.
[עריכה] רבי ישראל המגיד מקוזניץ
רבי שלום נסע גם אל רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ בעל "עבודת ישראל". על פי המסופר בהזדמנות מסוימת שמע רבי שלום את רבו החוזה מלובלין מדבר בשבח רבי ישראל בצורה בלתי רגילה מה שהביא אותו להחלטה לנסוע אליו, מאז החשיב אותו לאחד מרבותיו.
[עריכה] תלמידיו וצאצאיו
[עריכה] עמד בקשר
רבי שלום היה בקשר הדוק עם הרבה מאדמו"רי התקופה, עם חלקם אף התכתב, להלן רשימה חלקית:
- רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ה"בני יששכר"
- רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
- רבי מאיר הגדול מפרמישלן
- רבי נפתלי צבי מרופשיץ
- רבי שלמה לייב מלענטשא
[עריכה] ביקרו אצלו
רבים מגדולי הרבנים והאדמו"רים בדורו הגיעו לביקורים אל רבי שלום בהיותו מגדולי מנהיגי היהדות החרדית באותה תקופה, להלן רשימה חלקית ביותר:
- רבי שמואל שניאורסון האדמו"ר הרביעי בשושלת ליובאוויטש
- רבי שמואל סלנטר אב"ד ירושלים
[עריכה] תלמידיו
רוב תלמידי החוזה מלובלין ראו ברבי שלום את ממשיך דרכו, והרבה אדמו"רים ורבנים מבני דורו הסתופפו בצילו, רשימה חלקית מהמפורסמים שביניהם:
- רבי שמעון מירסלוב
- רבי חיים הלברשטאם
- רבי שלום מקאמינקא
- רבי אורי מסמבור
- רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון
- רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם
- רבי חנוך העניך דב מייער
[עריכה] צאצאיו
- בנו בכורו רבי אלעזר רוקח
- בתו הרבנית פריידא אשת רבי חנוך העניך דב מייער ה"לב שמח" מאלעסק
- בנו רבי יהודה זונדל רוקח
- בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
- בנו רבי משה רוקח ממאקרוב
- בנו רבי יהושע רוקח האדמו"ר השני בשושלת בעלזא
[עריכה] ראו גם
- דובר שלום - ביוגרפיה וסיפור חייו של רבי שלום, יצא לאור בגליציה אחרי פטירתו.
- אדמו"רי בעלזא כרך ראשון - ישראל יעקב קלפהולץ בני ברק
- כמלאך הניצב על ראש דרך - ישראל אייכלר ירושלים ה'תשנ"ה
- באהלי צדיקים - מכון מחקר וארכיון 'כתר מלכות' ירושלים ה'תשנ"ג
| הקודם: - |
האדמו"ר מבעלז | הבא: הרב יהושע רוקח |
