ספיקה (נהר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספיקה של נהר היא כמות המים הזורמת בנהר בזמן נתון (זהו מקרה פרטי של המונח הכללי ספיקה). מקובל למדוד את הספיקה בקוב (מטר מעוקב) לשנייה. נהר האמזונאס, שספיקתו היא הגדולה בעולם, מזרים כ-220 אלף קוב מים בשנייה בזמן שהוא גואה, ואילו הירדן, שהוא נהר קטן, מזרים כ-0.2 קוב מים בשנייה בלבד.

ספיקתו של הנהר משתנה לפי עונות השנה וגורמים אחרים, ורמתה מתחלקת לארבעה מצבים:

• זרימה נורמלית - ספיקה ממוצעת, בחישוב רב שנתי.
• שפל - מצב בו הספיקה פחותה בצורה משמעותית מהממוצעת, בדרך כלל בקיץ ובתחילת הסתיו.
• גאות - מצב בו הנהר מכסה את כל אפיקו, אך לא גולש ממנו.
• שיטפון - או הצפה, מצב בו עולה הנהר על גדותיו, ומציף גם את המקומות שמחוץ לערוץ.

מדידת מהירותם וספיקתם של נהרות היא בתחום המדע הנקרא הידרוגרפיה. מדידה זו חשובה ביותר לצורכי חישוב של כמות המים באזור מסוים, ולצרכים הנדסיים שונים כגון בניית מבנים כתחנות כוח הידרואלקטריות (המופעלות בכוח המים), על גדות הנהר.