ספר התניא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בספר התניא. לערך העוסק בעוסק במונח הארמי תלמודי, ראו תניא.

ספר התניא שנקרא גם "לקוטי אמרים" או "ספר של בינונים", הוא אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות. הודפס בשנת תקנ"ז (1797) בסלאויטה, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא על שמו גם בעל התניא.

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש ואמוציות. הרעיונות החדשניים בספר עוררו את זעמם של המתנגדים לחסידות, שהלשינו על המחבר לשלטונות שהוא מורד במלכות. אחרי מספר שבועות במאסר, הוא שוחרר ויום שחרורו נקבע כחג הגאולה.

בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו ר' אברהם מקאליסק, ר' ברוך ממז'יבוז נכד הבעש"ט ור' יעקב יוסף מפונלאה. כיום ספר זה מקובל בכמה זרמי החסידות כאחד מספרי היסוד.

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדלים בין סוגים שונים של "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותווים דרכי עבודת השם עבור ה"בינוני".

תוכן עניינים 1 חלקי הספר 2 חשיבותו של הספר 3 פירושי התניא 3.1 פירושים של אדמור"י חב"ד 3.2 פירושים קדמונים של חסידי חב"ד 3.3 פירושים חדשים 4 תקציר הספר 4.1 לקוטי אמרים 4.2 שער היחוד והאמונה 4.3 אגרת התשובה 4.4 אגרת הקודש 4.5 קונטרס אחרון 5 דפוסי תניא 6 ראו גם 6.1 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] חלקי הספר

לספר חמישה חלקים:

• לקוטי אמרים - הדרכה על-פי חסידות ותורת הנפש כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו, ולהגיע לדרגא הגבוהה ביותר - בינוני.
• שער היחוד והאמונה - החלק היותר פילוסופי בספר, מסביר את שיטת החסידות הבעשטני"ת בנוגע לאמונה באחדות השם.
• אגרת התשובה - מסביר מהי תשובה על-פי חסידות.
• אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של בעל התניא, בהם הוראות לתלמידיו בעבודת השם.
• קונטרס אחרון - תוספת ביאור והעמקה בנושאים שונים.

[עריכה] חשיבותו של הספר

הספר מפורסם בעיקר בגלל החלק הראשון שבו לקוטי אמרים המתייחד בזה שהוא חותר לפתור את בעיות האדם בדרך כוללת, מתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם (הנקראים בשם "נפש אלוקית" ו"נפש בהמית"), והוא מסודר בשיטתיות המובילה את הלומד בו להכרת נפשו ומערכי כוחותיה הנלחמים בתוכה.

חסידי חב"ד מתייחסים אליו כאל ספר רב מעלה, ונוהגים להדפיסו בכל מקום שאפשר באמצעות מכונת דפוס ניידת - וזאת לשיטתם, על מנת שמעיינות החסידות יגיעו לכל מקום בעולם. בהדפסה מקפידים לשמר את הפורמט המקורי כפי שהיה כאשר הודפס בשנת 1900 בוילנה.

עד היום הודפסו קרוב לחמשת אלפים מהדורות תניא במקומות שונים בעולם (אין הדפסה של פחות ממאתיים עותקים).

ר' זושא מאניפולי אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אל כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, האדמו"ר השישי של חב"ד אמר שהספר הוא התורה שבכתב של החסידות.

חסידי חב"ד סבורים שאף ספרו של רבי חיים מוולוז'ין, נפש החיים, שייצג את השקפת המתנגדים, הושפע רבות מהתניא.

יצויין, כי על אף ההתנגדות שהתעוררה בזמנו כלפי הספר, הרי שבמשך הדורות הוא השתרש בכל תפוצות ישראל. וכיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא מהמרכזיים בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "יפוצו מעינותיך חוצה".

[עריכה] פירושי התניא

בקרב חסידי חב"ד מקובל כי רבי שניאור זלמן דייק בכל מילה בחיבורו, ואפילו בכל אות. אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרשן את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד וממשיכי דרכו של רבי שניאור זלמן. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דוב בר שניאורסון (אדמו"ר האמצעי), ותלמיד מובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה. בין שני חיבורים אלו, קיימת מחלוקת יסודית בהבנת דברי המחבר, וככל הנראה גרמה מחלוקת זו לפרישת רבי אהרן מסטרשלה מהחצר החבד"ית וכינון חצר חדשה תחת הנהגתו בעיר סטרשלה.

[עריכה] פירושים של אדמור"י חב"ד

• קונטרס ההתפעלות (רבי דוב בר שניאורסון).
• נר מצוה ותורה אור - שער האמונה ושער היחוד (רבי דוב בר שניאורסון).
• דרך חיים, ושער התשובה - ספרים המבוססים על "אגרת התשובה" שבתניא (רבי דוב בר שניאורסון).
• האמנת אלקות (רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)).
• מ"מ והערות וציונים בספר של בינונים (שניאור זלמן מלאדי)

[עריכה] פירושים קדמונים של חסידי חב"ד

• שערי עבודה (רבי אהרון מסטרשלה)
• שערי היחוד והאמונה (רבי אהרון מסטרשלה)
• פירושו של רבי יעקב קדנר

[עריכה] פירושים חדשים

• שיעורים בספר התניא (הרב יוסף וינברג)
• ביאור תניא (הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ)
• משכיל לאיתן (הרב יקותיאל גרין)
• פניני התניא (הרב לוי יצחק גינזבורג)

[עריכה] תקציר הספר

[עריכה] לקוטי אמרים

הספר מבאר כי בינוני הוא אדם שמיצה את כל יכולתיו, רשע הוא אדם שעבר עבירה ולו אחת, ואילו צדיק הוא אדם הנשגב מדעתנו ואין בכוחנו להגיע לדרגתו. על רוב רובם של האנשים, לחתור להגיע לדרגת הבינוני.

לאדם שתי נפשות, אלוקית ובהמית. כאשר האלוקית היא "חלק אלוקה ממעל ממש", ואילו הבהמית היא מוצר ה"סטרא אחרא". הבהמית אינה רע בהכרח, היא מעוניינת באכילה ושתיה ושאר תאוות הגוף. תפקידה של האלוקית הוא - לא להרוס ולחבל, כי-אם - להכשיר גם את הבהמית לעבודת השם.

הספר חוקר בכוחם של התורה והמצוות (כל אחד לחוד ושניהם יחד), ויכולתם להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר לעבודת השם.

בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם, ועוד ועוד.

[עריכה] שער היחוד והאמונה

הספר מציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות השם פירושה לא רק שלילת אלוה אחר, או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה, אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. אגב הסבר הדבר בניתוח פילוסופי מעמיק, נוגע המחבר בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".

[עריכה] אגרת התשובה

הספר מציג את התשובה על-פי חסידות, תשובה אינה על חטאים בדוקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תתכן אלא על-ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם.

אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.

[עריכה] אגרת הקודש

אינו חיבור ערוך, כי אם רצף אגרות של המחבר בנושאים שונים, ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל, עידוד וחיזוק לעבודת השם נכונה, ועוד.

[עריכה] קונטרס אחרון

חלק זה נוסף בשלב מאוחר יותר, ומכיל, בדומה ל"אגרת הקדש", ביאורים, הרחבות והעמקות מאת אדמו"ר הזקן בנושאים שונים.

[עריכה] דפוסי תניא

הרבי מלובביץ' עודד את חסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה" כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו, נאמנים להוראתו, הדפיסו עד היום באלפי מקומות את ספר התניא. ביניהם בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), באירן ועוד.

המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 100 עותקים. בסוף כל הדפסה ישנה רשימה של הדפוסים השונים. עד היום (2006) הודפסו מעל 5100 מהדורות שונות, רובם הגדול בעברית, וחלקם בשילוב עם שפות אחרות.

[עריכה] ראו גם

• חת"ת

[עריכה] לקריאה נוספת

• התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: תניא
טקסט בוויקיטקסט: ספר התניא

• על הפירוש של הרב יקותיאל גרין באתר צעירי חב"ד
• שיעור יומי בספר התניא
• שיעורים בספר התניא באנגלית. התמקדות בשער היחוד והאמונה
• [1]שיעור יומי באנגלית מאת מחבר הספר שעורים בספר התניא
• לקוטי אמרים-תניא, דפוס דוב בר בן ישראל ודוב בר בן פסח, סלויטה, תקנ"ו. במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי

‬