סורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סורית (סוריאיא, ܣܘܪܝܝܐ)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	ארמניה, אזרבייג'ן, איראן, עיראק, ישראל, גאורגיה, לבנון, סוריה, תורכיה
אזורים שבהם השפה מדוברת:	המזרח התיכון, אירופה, מרכז אסיה, צפון אמריקה ואוסטרליה.
סך כל הדוברים:	410,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	404,000
דירוג:	בסכנת הכחדה
סיווג משפחתי:	אפרו אסיאתית  שמית   שמית תיכונה    שמית צפון מערבית     ארמית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	אין
גוף מפקח:	אין
ראו גם: שפה - רשימת שפות

סורית, או ארמית נוצרית, אשורית, היא שפה ארמית מן הניב המזרחי. בעבר הייתה מדוברת בכל הסהר הפורה. זוהי שפתם של בעיקר הנוצרים האשורים. סורית היא שפה אפרו-אסיאתית, שייכת למשפחת השפות השמיות, בענף הצפון-מערבי, בקבוצה הארמית. סורית נכתבת באלפבית סורי, שיש לו דמיון לכתב העברי והערבי.

הסורית הייתה במקור ניב מקומי בצפון מסופוטמיה. לפני שהערבית הפכה להיות לשפה הראשית, נפוצה הסורית ממצרים ועד דרום הודו ואף לערבות קזחסטן. היום היא מדוברת בקהילות קטנות ומבודדות בסוריה, תורכיה, עירק, איראן, גאורגיה ואזרבייג'ן.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 דקדוק 3 הכתב הסורי 3.1 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ניתן לחלק את ההיסטוריה של השפה הסורית לשלוש תקופות: סורית קדומה או עתיקה, סורית בינונית וסורית חדשה או מודרנית.

סורית עתיקה

הסורית נוצרה כניב בלתי-כתוב של ארמית קדומה בצפון מסופוטמיה. אחרי כיבוש סוריה ומסופטומיה בידי אלכסנדר מוקדון, סורית וניבים ארמיים אחרים החלו להיכתב. בשנת 132 לפנה"ס הוקמה ממלכת אוסרונה, העיר אדסה נקבעה כבירתה ושפתה הרשמית סורית. דוברי-סורית עדיין מתייחסים אליה כאל מולדת שפתם.

סורית בינונית

במאה השלישית לספירה החלו כנסיות באדסה להשתמש בסורית כשפה קדושה. ככל הנראה נבחרה למטרה זו משום שהייתה השפה הרווחת בציבור, דבר שהועיל לשם הפצת הנצרות. נעשה מאמץ ספרותי רב כדי לתרגם את התנ"ך והברית החדשה לסורית (הפשיטתא). באותו הזמן חיבר אפרים הסורי האוצר הגדול ביותר של שירה ותאולוגיה בשפה הסורית.

בשנת 489 ברחו הרבה נוצרים דוברי-סורית לפרס כדי להימלט מהשפעתם של הנוצרים דוברי-היוונית. הפצת השמועה כי הנוצרים הפרסים הם איום לנצרות אורתודוכסית הביאה לפילוג מר בין הנוצרים האשורים החיים במסופוטמיה ופרס לבין הנוצרים האשורים החיים בסוריה ובתורכיה.

החל מן הכיבוש הערבי במאה השביעית הפכה השפה הערבית לשפה השולטת באזור, והסורית ירדה מגדולתה.

סורית חדשה

היום הסורית איננה שפה רשמית של שום מדינה. היא מדוברת בקהילות קטנות ברחבי המזרח התיכון בלבד. ככל שהזמן עובר, עוד ועוד ניבים סוריים נכחדים. האשורים החיים במדינות מרוחקות התבוללו עם האוכלוסייה וכיום אוכלוסיית דוברי-הסורית היא כ-400,000 איש בלבד.

[עריכה] דקדוק

בסורית, כמו בשפות שמיות אחרות, ישנם שורשים בעלי שלוש אותיות. למשל, ישנו השורש ש-ק-ל, שפירושו הבסיסי הוא "לקיחה":

• ܫܩܠ - שְקָל: לקח
• ܢܫܩܘܠ - נֶשְקוּל: לוקח
• ܫܩܠ - שָקֶל: הרים
• ܫܩܠܐ - שְקָלָא: לקיחה
• ܫܩܠܐ - שֶקְלֶא: מיסים

שמות-עצם

נטיית שמות העצם, כמו רוב חוקי הדקדוק הסורים, דומה לעברית. אולם יש בסורית כבשאר הניבים הארמיים יש צורה מיוחדת לשם עצם מיודע:

• ܫܩܠܝܢ - שֶקְלִין, "מיסים"
• ܫܩܠܐ - שֶקְלֶא, "המיסים"
• ܫܩܠܝ - שֶקְלֶי, "מיסי..."

במשך הזמן, הפכה הצורה המיודעת ("המיסים") לצורה הרגילה, כלומר: במקום להגיד "אני צריך: שום, בצל ופלפל" יש להגיד "אני צריך: השום, הבצל והפלפל". כמו-כן, ישנם צירופי מילים שהפכו לבעלי משמעות אחת. לדוגמה: ܒܪ ܐܢܫܐ, "בָּר נָשָא" פירושו "איש", אך משמעותו המילולית הוא "בן-אדם" (כמו בעברית).

תואר

בסורית, כמו בעברית, התואר בא אחרי שם העצם. אך כאשר התואר הוא הנשוא במשפט שמני, הוא בא לפני השם. למשל, ܫܩܠܐ ܒܝܫܐ, "שֶקְלֶא בִּישֶא" - "מיסים רעים" - אבל ܒܝܫܝܢ ܫܩܠܐ, "בִּישִין שֶקְלֶא" - "רעים המיסים". צורה זו נמצאת מדי פעם בעברית מקראית, אך לא בעברית מודרנית.

פועל

בסורית, כמו בעברית, לפועל יש שורשים שעל פיהם הוא מסתמך (דוגמה מוצגת למעלה). כמו בעברית, הפועל נוטה לפי בניין, זמן, מין, גוף ומספר. הסורית מקיימת מערכת של שישה בניינים עיקריים ועוד כמה חריגים.

[עריכה] הכתב הסורי

בכתב הסורי ישנן אותן אותיות כמו באלפבית העברי, אבל לחלקן שם קצת שונה. כמו כן, בסורית י' היא אם הקריאה לא רק של צליל ִ אלא גם של צליל ֶ. מלבד זאת, בכתב הסורי האותיות מתחברות, חוץ מהאותיות ܐ, ܕ, ܗ, ܘ, ܙ, והאות ܪ, כמו בערבית.

שם האות	הדפס רגיל	צליל
אלָף	ܐ	א
בֵּית	ܒ	בּ, ב
גמָל	ܓ	ג
דלָת	ܕ	דּ, ד
הא	ܗ	ה
ואו	ܘ	ו
זין	ܙ	ז
חת	ܚ	ח
טת	ܛ	ט
יוֹד	ܝ	י
כאף	ܟ	כּ, כ
למָד	ܠ	ל
מִים	ܡ	מ
נון	ܢ	נ
סֶמכָּת	ܤ	ס
עֶא	ܥ	ע
פֶא	ܦ	פּ, פ
צאדֵא	ܨ	צ
קוף	ܩ	ק
רֵש	ܪ	ר
שין	ܫ	ש
תאו	ܬ	תּ, ת

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שיעורי ארמית סורית ברשת