נציב הדורות הבאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נציב הדורות הבאים לכנסת, הוא למעשה יועץ מיוחד לכנסת. תפקיד זה נוצר לראשונה בישראל, בשנת 2001 על ידי תיקון לחוק הכנסת. תפקידו, סמכויותיו והליך בחירתו של נציב הדורות הבאים לכנסת נקבעו בחוק הכנסת.

תוכן עניינים 1 תפקידו של נציב הדורות הבאים לכנסת 2 סמכויותיו של נציב הדורות הבאים לכנסת 3 כשירות לכהן כנציב הדורות הבאים לכנסת 4 הליך מינויו של נציב הדורות הבאים לכנסת 5 הגבלות על נציב הדורות הבאים לכנסת 6 גופים מקבילים בעולם 7 רשימת נציבי הדורות הבאים לכנסת לדורותיהם 8 ראו גם

[עריכה] תפקידו של נציב הדורות הבאים לכנסת

יעודו של הנציב הוא יצירת "מרחב עתידי" והכללתו בחקיקה ובחקיקת המשנה, על פי החוק הנציב מייעץ לכנסת ב-12 תחומים: איכות הסביבה, משאבי הטבע, מדע, פיתוח, חינוך, בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובניה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים. בנוסף לכך הנציב רשאי לפעול בכל תחום שועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. בפועל, תפקיד הנציב הוא לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד ל"דורות הבאים", לצרף חוות דעת בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד. כמו כן נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת דו"ח שנתי על פעולתיו.

[עריכה] סמכויותיו של נציב הדורות הבאים לכנסת

ע"פ סעיפים 34-35 לחוק הכנסת, רשאי הנציב להשתתף בכל דיון בכל ועדה בכנסת, למעט, דיונים חסויים שבהם יורשה נציב הדורות הבאים להשתתף רק אם קיבל אישור מיושב ראש הועדה. לנציב סמכות לקבל כל ידיעה, מסמך או דו"ח אשר נמצאים בתחום סמכותו של גוף המבוקר על ידו, והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו, למעט המקרים הבאים:

• מסירת המידע תסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה
• מסירת המידע תסכן את שלום הציבור

ע"פ סעיף 44 לחוק הכנסת, רשאי נציב הדורות הבאים להיעזר, בנוסף לעובדיו הקבועים, בעובדי הכנסת.

[עריכה] כשירות לכהן כנציב הדורות הבאים לכנסת

• מכיוון שמטרתו העיקרית של נציב הדורות הבאים היא לספק ייעוץ מקצועי לכנסת מועמד כשיר לתפקיד הוא אדם בעל תואר אקדמאי באחד מ-12 התחומים שמוזכרים כתחום אחריותו של הנציב בחוק. בנוסף לכך הנציב צריך להיות בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות באחד מהתחומים הללו.
• על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, יתמנה לתפקיד הנציב רק אדם שלא היה חבר מפלגה לפחות שנתיים לפני הצגת המעומדות.
• אדם אשר הורשע בעבירה חמורה פסול מלשמש נציב הדורות הבאים.

[עריכה] הליך מינויו של נציב הדורות הבאים לכנסת

נציב הדורות הבאים לכנסת נבחר מתוך רשימת מועמדים מומלצים שמגישה ועדה ציבורית, על ידי יושב ראש הכנסת , והחלטתו מובאת לאישור ועדת הכנסת. הועדה הציבורית מורכבת משישה חברים: 3 חברי כנסת (יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, ויושב ראש הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת), 3 חברי סגל אקדמאי המומחים באחד התחומים שנמצאים תחת אחריותו של הנציב. הנציב נבחר לכהונה בת 5 שנים. אין הגבלה בחוק למספר הכהונות שבהם אדם יכול לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.

[עריכה] הגבלות על נציב הדורות הבאים לכנסת

על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, בחוק הכנסת נאסר על נציב הדורות הבאים להיות חבר מפלגה במהלך כהונתו ושנה לאחר סיום כהונתו.

[עריכה] גופים מקבילים בעולם

אמנם, התפקיד נציג הדורות הבאים הנמצא תחת הפרלמנט הוא יחודי כיום (2005) לישראל. אך, קיימים תפקידים דומים במקצת בכמה ממדינות המערב, למשל:

• המועצה המדעית המייעצת לממשלת הולנד- גוף המייעץ לממשלת הולנד בנושאים מדעיים
• הוועדה למען העתיד (פינלנד)- וועדה פרלמנטרית העוסקת במתן מענה לסוגיות עתידיות
• הנציב לפיתוח בר קיימא (קנדה)- מחלקה בגוף מבקר המדינה הקנדי המדווח לפרלמנט הקנדי על פעולות הממשלה בישום עקרונות הפיתוח בר קיימא

[עריכה] רשימת נציבי הדורות הבאים לכנסת לדורותיהם

1. השופט בדימוס שלמה שהם 2001-

[עריכה] ראו גם

• פיתוח בר קיימא