מטאליסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המטאליזם הוא זרם חברתי של חובבי הרוק הכבד (מטאל), אשר מעריצים מוזיקה זו ופיתחו תרבות משלהם. מטאלהד (Metalhead, "ראש מטאל") הוא הכינוי הנפוץ ביותר בעולם למעריץ מסור של מוזיקת המטאל, שהפך את המטאל למרכיב מאפיין בחייו. הכינוי הרווח יותר בקרב סצנת המטאל הישראלית הוא "מטאליסט".

תוכן עניינים

1 היסטוריה
- 1.1 לידת תרבות המטאל
- 1.2 תרבות המטאל כיום
2 תרבות מטאל בישראל
- 2.1 להקות רוק ומטאל מחו"ל שהופיעו בארץ
3 ראו גם
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] לידת תרבות המטאל

מקורו של הזרם המטאליסטי הוא בזרם ה"רוק שיער" (הארד רוק), אשר צמח בארצות הברית בשנות השמונים. להקות השיער זכו להערצה רבה מצד הצעירים, ואלה החלו לחקות אותם: גידלו שיער, לבשו מעילי עור, קרעו את מכנסי הג'ינס שלהם, שתו משקאות חריפים (בעיקר בירה), עישנו ורכבו על אופנועים. עם הזמן, ככל שההארד רוק התפתח לכיוון המטאל, וקמו להקות יותר ויותר כבדות, אשר התרחקו מהרוק המקורי, גם אופייה של תרבות הרוק השתנה מעט, והגרסה החדשה, המטאליזם, היא פחות ססגונית ויותר אפלה ושטנית. ככל שהמטאל התפשט בעולם (בעיקר באירופה), מטבע הדברים, גם תרבות המטאל התפשטה יחד איתו.

[עריכה] תרבות המטאל כיום

כיום, אף על פי שבכלי התקשורת הפופולריים (טלוויזיה ורדיו), אין חשיפה למטאל, הוא נמצא בשיאו: אלפי להקות פועלות באירופה ובעולם, מהן עשרות זוכות לחשיפה, ומאות אלפים ברחבי העולם מגדירים עצמם כמטאליסטים ומתנהגים בהתאם. גם רבים ממעריצי הרוק בשנות השבעים והשמונים, אשר כיום הם מבוגרים, נותרו נאמנים למוזיקה ולתרבות שהעריצו בנעוריהם. למרות העובדה כי סגנונות המטאל הפופולריים כיום (בעיקר דת' מטאל ובלק מטאל), התרחקו מאוד מהרוק המקורי, המטאליסטים מכבדים את הרוק הקלאסי ומודעים היטב לשורשיו האומנותיים ההיסטוריים של המטאל.

מטאליסטים רבים מאמינים שמכיוון שהמטאל נמנע בדרך כלל מלעסוק בנושאים טריוויאליים, כגון אהבה, הוא מציג מוזיקה באופן רציני ומרוכז יותר מכל ז'אנר אחר. רוב המטאליסטים בשנות העשרה לחייהם מתנגדים בחריפות לכל צורה של קונפורמיות ובדרך כלל מגדלים שיער ארוך ומתלבשים באופן מובחן, שכולל בין השאר חולצות טי-שירט שחורות עם לוגואים של להקות, מכנסי ג'ינס, מכנסיים צבאיות או מכנסיים הנקראות באגיז ונעליים צבאיות, מגפיים שחורים או מותגים כגון נעלי אולסטאר ו"וואנס". ענידת עגילים, טבעות, צמידים, וכן שרשראות ופצ'ים (טלאים) של הלהקות האהובות עליהם. . פריטי לבוש פופולריים נוספים הם מעילי עור, "ספייק בנדז", צמידי עור שחורים המעוטרים בקוצי מתכת לשם ענידה על היד או על הצוואר (הנקראים "ניטים"). בנוסף, רבות מהמטאליסטיות נמשכות לסגנון הגותי הכולל מחוכים, חצאיות (בדרך כלל שחורות), בגדים מויניל או עור, שמלות לוליטה, גרבי ברך ועוד.

מטאליסטים במועדון ביוהנסבורג

עטיפת פסקול הסרט "דטרויט רוק סיטי"

למוזיקת המטאל אין צורת ריקוד מסורתית. בהופעות מטאל ניצפים לרוב רקיעות ברגליים ובמיוחד תנועות ראש מוחצנות ואנרגטיות שקיבלו את הכינוי "הד באנגינג" ("הטחות ראש"). קיים גם ריקוד קבוצתי פופולרי בשם "פוגו".

מטאליסטים מפרידים בינם לבין עצמם לעיתים קרובות על פי סוגי המטאל שהם מאזינים להם. בתקופת שנות ה-80, מעריצי פאואר מטאל לא היו מתרועעים עם מעריצי הדת' מטאל או הגרינדקור. מעריצי הגרינדקור אינם נחשבים כיום למטאליסטים, בעיקר בשל סגנון לבושם הילדותי במתכוון. מאז עלייתו של ז'אנר המטאלקור, המשלב אלמנטים של מטאל עם כאלה של הארדקור, מטאליסטים רבים מקדישים מאמצים רבים על מנת להבדיל את עצמם ממעריצי המטאלקור בעלי התדמית הפאנקיסטית יותר.

המטאליסטים המסורתיים יותר נוהגים לבטל ואף ללגלג על תת-ז'אנרים של המטאל שהגיעו עד לזרם המרכזי (מיינסטרים) של תעשיית המוזיקה, שהם בעיקר הנו-מטאל של שנות ה-90 והמטאלקור של שנות האלפיים. הם גורסים כי תנועות אלה מציגות את צליל המטאל באופן דל ומבזה. הם גם אינם מקבלים את טענות תומכי המטאלקור על כך שהוא גילגול ישיר של המטאל המחתרתי ("אנדרגראונד מטאל") של שנות ה-80. מטאליסטים מן הדור הצעיר יותר, שגילו את המטאל דרך הפופ, ההיפ הופ והפאנק, אינם נחשבים למטאליסטים אמיתיים בעיני המטאליסטים המבוגרים יותר שמכירים את השפעות הרוק המתקדם והפולק על המטאל. להקות כגון ת'ריון (מטאל סימפוני) או מונסורו (פולק מטאל), שנחשבות מאוד בעיני מטאליסטים אלה, בדרך כלל אינן מוכרות כלל לאוהדי המטאל הצעירים.

ישנם מספר סרטי קולנוע המתארים מטאליסטים, כשהידועים ביותר הם "דטרויט רוק סיטי" מ-1999 העוקב אחרי ארבעה מעריצים של להקת קיס בסוף שנות ה-70, "שטן על הזמן" מ-2000 ו"סוף הוליוודי" מ-2002 (שבו בנו של וודי אלן הוא מטאליסט בעל שיער ירוק שאוכל עכברושים על הבמה).

[עריכה] תרבות מטאל בישראל

עד לעת האחרונה, כמעט ולא הייתה קיימת תרבות של מטאל בישראל. הרוק היה פופולרי בארץ בתחילת שנות התשעים, אשר היוו את תקופת שיא הפופולריות של הרוק בעולם. שלוש מלהקות הרוק הגדולות ביותר הגיעו לארץ בתקופה זו: איירון מיידן, מטאליקה וגנס אנד רוזס. באמצע שנות התשעים, עם ירידת הפופולריות של הרוק בעולם, גם בארץ הרוק יצא מהאופנה. הוא שב ועלה עם העלייה הרוסית הגדולה באמצע ובסוף שנות התשעים, אשר הביאה עימה תרבות מטאל מפותחת מאוד.