מחיצה על ידי פיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחיצה על ידי פיל הייתה עונש מוות נפוץ בדרום ודרום-מזרח אסיה במשך כ-4,000 שנה. גם באימפריה הרומית ובקרתגו השתמשו לעתים בשיטה זו.
במשך מאות שנים השתמשו בפילים למטרות צבאיות, ומוות תחת רגלו של פיל היה עונש שבשגרה עבור עריקים ואסירים, כמו גם פושעים צבאיים.
הנוסע האנגלי רוברט נוקס תאר בשנת 1681 הוצאה להורג על ידי פיל בסרי לנקה:
| המלך משתמש בהם כמוציאים להורג; הם יעבירו את חטיהם דרך הגוף, ואז יקרעו אותו לגזרים, וינתקו אותו לאברים. יש להם ברזל מחודד שלו שקע עם שלושה קצוות חדים, אותם הם שמים על שיניהם באותו זמן... | ||
| -- תיעוד היסטורי של האי ציילון, רוברט נוקס, 1681 | ||
בדרך כלל הפיל דווקא היה דורך על ראשו של הנידון ולא קורע אותו לגזרים בחטיו. הנוהל המקובל היה שהפיל המוציא להורג היה מאומן להניח את רגלו הענקית בעדינות על ראשו של הנידון. בנקודה זו, אלו שהאשימו את הנידון הובאו והורשו להסתכל אל מתחת לרגלו של הפיל, כדי לאשר את זהותו של האסיר. הם יכלו לאשר או להכחיש את האשמתם. בדרך כלל הנידון צרח והתחנן שהמאשימים יחזרו בהם מההאשמה, אך מעט מאוד עשו כך, שכן בדרך כלל המשמעות הייתה להחליף מקומות עם הנידון, שכן עדות שקר נחשבה לרוב לעבירה שדינה מוות. לאחר שהזיהוי אושר, המהוט, או נהג הפיל, נתן את הפקודה, והפיל לחץ את רגלו מטה בכוחו העצום, מפצח את גולגלתו של הנידון למוות עד שהוא משטח אותה לגמרי.
במהלך מסע למרכז הודו בשנת 1868, תאר לואי רוסלה (Louis Rousselet) הוצאה להורג של פושע על ידי פיל. הוכן איור של ההוצאה להורג שהראה את הנידון מאולץ לשים את ראשו על כן, ואז מוחזק שם כאשר פיל מוחץ את ראשו מתחת לרגליו. האיור הפך לחיתוך עץ והודפס ב-Le Tour du Monde - המגזין הנפוץ ביותר באותה תקופה בצרפת לענייני נסיעות והרפתקאות.
לעתים הוארכו ההוצאות להורג על ידי כך שהפיל משך את הנידון למוות ברחובות לפני ההוצאה להורג (בדרך כלל באמצעות חבל שנקשר לרגלו של הפיל), או באמצעות שימוש בפיל שאומן למחוץ קודם את הגפיים, ואז את החזה, בדרך כלל באיטיות הגורמת כאב עז.
רוב הרג'ות החזיקו פילים להוצאה להורג, וההוצאה להורג עצמה נערכה לרוב באופן ציבורי כדי לשמש כאזהרה לאלו שעלולים להפר את החוק. לשם כך, רבים מהפילים בתפקיד זה היו גדולים במיוחד, ובמקרים רבים שקלו מעל תשעה טון. התוצאות נועדו להיות, ולרוב היו, מחרידות. שליטים מסוימים, לאורך ההיסטוריה הארוכה של שיטת הוצאה להורג זו, דנו אפילו ילדים למוות שכזה.
כאמור, הוצאה להורג בעזרת פילים הייתה מקובלת על שליטים בדרום-מזרח אסיה. אחד הקיסרים המוגולים, ג'ללאדין מוחמד אכבר (1547-1605), השתמש בפיל החביב עליו גם כשופט וגם כמוציא להורג. כששלט על העיר אגרה בשנים 1570 - 1585, אכבר האמין שהפיל המלכותי החביב עליו יכול להבחין בצורה אינסטינקטיבית מי אשם ומי זכאי. וכך, במשך אותן 15 שנים, אלפי אנשים שנחשדו אפילו בעבירות קלות, הועמדו מול הפיל המלכותי הגדול ונאלצו להביט באימה כיצד הוא שוקל אם לדרוך עליהם. רוב החשודים אכן נמחצו למוות, אך במקרים מסוימים הפיל הענק סירב. אם זה קרה, החשוד שוחרר מיד, שכן לדעתו של אכבר הייתה כעת הוכחה ברורה לחפותו.
מוגולים אחרים השתמשו גם הם בשיטה זו של הוצאה להורג לשם שעשוע. הקיסר ג'הנגיר נהג לצפות במיתות שכאלו בעצמו, והורה על מחיצת מספר עצום של פושעים על ידי פיליו.
במאה ה-18 המרתים השתמשו בשיטה זו כבשגרה. הקיסר סנטג'י גורפדה (1764-1794) הודה שיש לו חולשה לעונש זה, ועל כל עבירה, ולו הקטנה ביותר, הורה שהעבריין יימחץ מתחת לרגליו הענקיות של הפיל המלכותי שלו.
במהלך המאות ה-18 וה-19, בתי דין מוסלמים בדרום מזרח אסיה גזרו דרך קבע על האשמים בדין להימחץ על ידי פיל.
בספר חשמונאים (חלק ג', פרקים ה'-ו') מתואר מקרה בו תכנן המלך תלמי פילופטור להוציא להורג המוני יהודים בכיכר מרוצי הסוסים שבסכדיה (מחוז ליד אלכסנדריה) על ידי שימוש בחמש מאות פילי מלחמה שסוממו ביין ולבונה, עליהם נחבשו "כלים נוראיים". על פי הספר, נדחה ביצוע הטבח פעמיים, ובפעם השלישית סוכלה באופן סופי כוונתו של המלך כששני מלאכים ירדו מהשמיים ברגע האחרון ומנעו מהפילים לרמוס את היהודים, ואז החליט גם המלך לחונם.
הרשומות של רוב ההוצאות להורג בדרך זו אבדו לאורך השנים, או, במקרים רבים, לא היו כלל רישומים מדויקים. הבריטים תחזקו את המקור העשיר ביותר של תעוד בזמן שלטונם בהודו. הרישומים מראים שהבריטים המשיכו להשתמש בהוצאה להורג באמצעות פילים עד לאמצע המאה ה-20, חלקית ככלי להשלטת אימה, וחלקית בשל העובדה שהם נהגו לשמר את המנהגים והשיטות המקומיים בכל מקום שיכלו.
השיטות היו שונות מאזור לאזור. רשומות מאזור אחד מראות שהנידון הושם בתוך שק קנווס כך שהוא לא יצטרך לראות את העומד לקרות. הפיל היה דורס את השק ומשטחו, כשהנידון בפנים. באזור אחר אולץ הנידון להביט בפיל מגיע ממרחק גדול, כשרגליו הענקיות מתקרבות כל הזמן. במקרים מסוימים נקבר הנידון עד צוואר והפיל התקרב ודרך על ראשו. במקרים אחרים נדרש הנידון להניח את ראשו על כן מעוטר שבאגפיו מזרקות, כך שאחרי שהפיל דרך עליו ברגלו הגדולה זרמו להם המוח והקרביים להנאת הצופים.
האדם האחרון שהוצא להורג באופן רשמי על ידי פיל הומת בהודו באפריל 1947. ההוצאה להורג הייתה בביקאנר. המוציא להורג היה פיל בשם האוואי ששקל קצת יותר משמונה טון והוציא להורג, תחת השלטון הבריטי, ותחת רגלו הענקית, יותר מעשרה גנבים ורוצחים.
