טהיטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טהיטי הוא האי הגדול ביותר בפולינזיה הצרפתית. מיקומו הגאוגרפי: '40 17° דרום, '30 149° מערב, ובירתו פפייטה (Papeete).
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
האי טהיטי נמצא בקבוצת האיים הפונים אל הרוח (Îles du Vent) שבאיי החברה שבמרכז פולינזיה הצרפתית, בערך באמצע הדרך בין אמריקה הדרומית לאוסטרליה. שטח האי 1,042 קמ"ר, רוחבו המקסימלי 45 ק"מ, והנקודה הגבוהה ביותר באי היא פסגת אורהנה (Orohena) שגובהה 2,241 מ' מעל פני הים. האי נחלק לשני חלקים בצורת מעגל המרוכזים סביב הרי געש רדומים, המחוברים במיצר יבשה קצר הקרוי על שם העיירה טארבאו (Taravao) הממוקמת בו. החלק הצפון מערבי מכונה "טהיטי נואי" (Tahiti Nui - טהיטי הגדולה), והחלק הדרום מזרחי הקטן ממנו בהרבה קרוי "טהיטי איטי" (Tahiti Iti - טהיטי הקטנה), או גם טאיאראפו (Taiarapu). החלק הגדול (טהיטי נואי) מאוכלס בצפיפות (במיוחד סביב עיר הבירה) ולכן נהנה מתשתית כבישים טובה. החלק הקטן (טהיטי איטי) נותר מבודד למדי כשחלקו הדרום מזרחי הקרוי "טאי פארי" (Te Pari) נגיש רק בסירה, או בהליכה.
החלק ההררי מכוסה ביער גשם טרופי צפוף בו גדלים שרכים רבים. במישורי החוף מצויים שדות של פרחים טרופיים וטארו (הבסיס למזון העיקרי של הפולינזים). החול בחוף הצפון מערבי הוא שחור בשל מקורו הוולקני של האי, בעוד שהחול בחוף הדרום מערבי הוא לבן.
העונה הגשומה היא מנובמבר ועד אפריל.
[עריכה] אוכלוסייה
טהיטי הוא האי המאוכלס ביותר בפולינזיה הצרפתית (כ70% מכלל האוכלוסייה). לפי נתונים משנת 1998 התגוררו באי 131,309 תושבים מהם 83% פולינזים, והשאר אירופאים, מהגרים מאסיה (בעיקר סינים) ובני תערובת. תושבי טהיטי הם אזרחים צרפתים הנהנים משוויון זכויות מלא (כולל הצבעה לנשיאות ולפרלמנט הצרפתי). השפות השולטות הן צרפתית ו"טהיטית" (ניב של השפה הפולינזית). רוב התושבים מתפרנסים מתיירות, מדייג או מגידול ומכירה של פנינים שחורות.
[עריכה] היסטוריה
משערים כי טהיטי יושבה על ידי פולינזים מסמואה בשנת 120 לפני הספירה, אם כי קיימות גם הערכות לתאריך מאוחר יותר (עד ל-300 לספירה). טהיטי שמשה בסיס להגירה לאיים אחרים כגון איי קוק והוואי.
בשנת 1606 היו הספרדים האירופאים הראשונים להגיע לטהיטי, אך ספרד לא עשתה כל ניסיון להשתלט על האי או לסחור איתו.
האנגלי קפטן סמואל ווליס (Samuel Wallis) נחת בטהיטי ב-1767, ושנה אחריו הגיע הנווט הצרפתי הרוזן לואי דה בוגנוויל (Louis de Bougainville). החוקר הידוע ביותר שהגיע לטהיטי היה הקפטן ג'יימס קוק שהגיע בשנת 1769 לאי, ותיאוריו הנלהבים על יופי האיים ועל חייהם המאושרים של הילידים עשו רושם חזק על בני דורו. הקפטן קוק העריך שמספר התושבים באי מגיע ל-200,000.
מכאן ואילך הגיעו לאי ספינות מאירופה בתדירות הולכת וגדלה. הידועה בין ספינות אלו הייתה הבאונטי שמלחיה התמרדו כנגד רב החובל, זמן קצר לאחר שעזבו את טהיטי ב-1789. האירופאים גרמו לזעזועים ניכרים לחברה המסורתית. הם הביאו אתם לאי את הנצרות ואת מחלות המין.
במשך 50 השנים שאחר כך התנהל משא ומתן מדיני בין אנגליה לצרפת על השליטה באזור, ובסופו, בשנת 1842 נהייתה צרפת המעצמה הקולוניאלית השולטת באזור. טהיטי הפכה שטח חסות צרפתי בשנת 1847, בזמן מלכותו של המלך פומרה (Pomare). כשיורשו, המלך פומרה החמישי (1842 – 1891) התפטר בשנת 1880, הפכה צרפת להיות שליטה על האיים.
הצייר פול גוגן חי בטהיטי בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19, והיא שמשה לו רקע לרבים מציוריו. בבירה פפייטה קיים מוזיאון קטן ליצירותיו.
בשנת 1946 קיבלו כל תושבי האי אזרחות צרפתית. בשנת 1977 קיבל האי שלטון עצמי חלקי, אם כי מבחינה מדינית הוא טריטוריה צרפתית שמעבר לים, כמו פולינזיה הצרפתית כולה.
