חברת הודו המזרחית ההולנדית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברת הודו המזרחית ההולנדית (בהולנדית Vereenigde Oostindische Compagnie או בראשי תיבות VOC) נוסדה ביום 20 במרץ, 1602, כאשר הפרלמנט ההולנדי העניק לה מונופול לתקופה של 21 שנים לנהל את המושבות ההולנדיות באסיה והמסחר עם אסיה. היה זה תאגיד רב-לאומי ראשון בעולם והחברה הראשונה בעולם להנפיק מניות. החברה נותרה גורם כלכלי בעל השפעה משך שתי מאות שנים, עד שנקלעה לחדלות פירעון, ופורקה בשנת 1798 כאשר הרפובליקה הבטבית השתלטה על נכסיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ארגון
החברה הורכבה משש לשכות בערי נמל: אמסטרדם, דלפט, רוטרדם, אנחויזן (Enkhuizen), והורן (Hoorn) (בהולנד, וכן בעיר מידלבורג בזילנד. נציגי שש הלשכות התכנסו במועצה שנקראה "17 הלורדים" (Heeren XVII). במועצת 17 הלורדים היו שמונה נציגים מלשכת אמסטרדם, ארבעה מלשכת זילנד ונציג אחד מכל אחת מן הלשכות הקטנות יותר והנציג ה-17 היה מלשכת זילנד, או מאחת הלשכות הקטנות יותר. בגלל הרכב המועצה, נציגי אמסטרדם הצליחו בדרך כלל לגייס עוד קול אחד, כדי לזכות ברוב ולהכתיב את סדר היום.
ששת הלשכות גייסו את ההון ההתחלתי של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בין 358 בעלי המניות המקוריים בחברה, היו יזמים פרטיים קטנים רבים שנטלו את סיכון ההשקעה. בין בעלי המניות היו מהגרים לא מעטים.
הסמליל (לוגו) של חברת הודו המזרחית ההולנדית הורכב מראשי התיבות של שמה בהולנדית, האות V גדולה, O ו-C קטנות על כל אחת מזרועותיה, ומעל שלושת האותיות, האות הראשונה בשם הלשכה (כך לדוגמה משמאל, הסמליל של לשכת אמסטרדם). הדגל של החברה היה כתום, לבן, כחול (זהה לדגל הנוכחי של הולנד), עם הסמליל רקום עליו.
מועצת 17 הלורדים התכנסה במשך תקופה של שש שנים באמסטרדם ואחריהן שנתיים במידלבורג. המועצה קבעה את מדיניותה הכללית של החברה וחילקה את המשימות בין הלשכות השונות. הלשכות הוציאו לפועל את עבודת החברה בעזרת הספינות שבבעלותן, וכן מחסנים וסחורות. מועצת 17 הלורדים ציידה את רבי החובלים של הספינות בהוראות מסע מפורטות שכללו את נתיב הספינה, כיווני הרוח, זרמי-ים, שרטונים ונקודות ציון. חברת הודו המזרחית ההולנדית אף הפיקה מפות מסע משלה.
על רקע מלחמת הולנד-פורטוגל (מאבק שתחילתו בשנת 1588 על שליטה במושבות הפורטוגזיות) חברת הודו המזרחית קבעה את המטה שלה בבטביה שבאי ג'אווה (היום ג'קרטה, אינדונזיה). מושבות נוספות נוסדו באיי הודו המזרחית, שהפכה אחר לאינדונזיה, כגון איי התבלינים הכוללים את איי בנדה שם היה לחברה מונופול על הסחר באגוז מוסקט . כדי לשמור על מונופול זה לא בחלה החברה בשיטות אלימות של דיכוי התושבים המקומיים, סחיטה ורצח.
[עריכה] היסטוריה
בסוף המאה השש-עשרה צברו סוחרים הולנדיים הון רב ממסחר באירופה וחיפשו הזדמנויות להשקעת הון זה. נתיב המסחר המשגשג שבין אירופה לאסיה נשלט עד לאותה עת על ידי הפורטוגזים, אבל בשנת 1594 החליטה קבוצת סוחרים הולנדים לנסות ולשבור מונופול זה. הם ציידו ושלחו לדרכו צי קטן של ארבע ספינות ליבשת אסיה. מסע זה הסתיים בכשלון ולא הניב כל רווח, אולם הוא הדגים כי ניתן לשבור את המונופול הפורטוגזי.
בשנים שלאחר מכן, מספר הולך וגדל של ציים נשלחו מטעם קבוצות סוחרים הולנדיים שונות. חלק מן הספינות הללו טבעו, אבל אחרות הביאו רווחים גדולים לבעליהן. באותה תקופה היה נהוג לייסד חברה אך ורק למשך המסע ומיד עם חזרת הצי למולדתו, פורקה החברה. כאשר החריפה התחרות בין החברות ההולנדיות השונות, גברה הסכנה כי הדבר יפגע במסחר עם המזרח. מנגד, איחוד כוחות בין הסוחרים השונים נתקל בקשיים, היות וסוחרים ממחוזות שונים בהולנד, לא היו מוכנים לשתף פעולה. בשנת 1602 כפתה ממשלת הולנד הסדר ויסדה את "חברת הודו המזרחית המאוחדת" שקיבלה מונפול לנתיב המסחר לאסיה. חברת הודו המזרחית ההולנדית עסקה במסחר בכל אסיה. ספינות אשר הגיעו מהולנד לבטביה נשאו עימן כסף ממכרות ספרדיים בפרו ואספקה למושבות החברה באסיה. כסף, ואף נחושת מיפן, שימשו למסחר עם הודו וסין תמורת אריגים. מוצרים אלה, כגון כותנה, משי וכלי קרמיקה, נמכרו שוב באסיה תמורת תבלינים, או שהובאו בחזרה לאירופה. לחברה אף תפקיד מרכזי בהבאת רעיונות וטכנולוגיות אירופאים לאסיה. החברה תמכה אף במיסיונרים נוצרים שפעלו באזור שליטתה.
תחנת המסחר של החברה על האי המלאכותי דג'ימה, מול חוף נגסקי, היה במשך תקופת זמן ארוכה המקום היחיד בו אירופאים סחרו עם יפן.
בשנת 1640 השתלטה החברה על נמל גל (Galle) שבסרי לנקה מן הפורטוגזים וכך שברה את המונופול הפורטוגזי על הסחר בקינמון. בשנת 1658 הטילה החברה מצור על קולומבו ותפסה את העיר. בשנת 1659 סולקו הפורטוגזים מכל אזורי החוף ואלה נתפסו על ידי חברת מזרח הודו ההולנדית, בכך הבטיחה החברה לעצמה את המונופול על הסחר בקינמון.
בשנת 1652 הקימה החברה תחנה בכף התקווה הטובה (בקצה הדרום-מערבי של אפריקה, היום בתחום דרום אפריקה) ובכך קנתה לה החברה נקודת אחיזה לצורך חידוש האספקה של ספינותיה העושות דרכן מהולנד למזרח אסיה. נמל זה הפך מאוחר יותר למושבה הולנדית בשם מושבת הכף, כאשר הולנדים ואירופאים אחרים הגיעו להתיישב במקום. תחנות מסחר נוספות של החברה קמו בפרס, בנגל (בנגלדש), מלקה (היום במלזיה), סיאם (תאילנד), במחוז קנטון בסין, בפורמוזה טאיוואן ודרום הודו. בשנת 1662 גורשה החברה מתחומי טאיוואן.
בשנת 1669 הייתה חברת הודו המזרחית ההולנדית, החברה העשירה ביותר בעולם, עם יותר מ-150 ספינות סוחר, 40 ספינות קרב, חמישים אלף עובדים, צבא פרטי של עשרת אלפים חיילים ורווח שנתי של 40% על שווי המניה.
חברת הודו המזרחית ההולנדית הייתה כמעט באופן קבוע בעימות עם הבריטים, עימות שהוחרף לאחר הרצח האכזרי של עובדי חברת הודו המזרחית הבריטית באיי התבלינים, בשנת 1623. בתקופת המאה השמונה-עשרה רוכזו נכסי החברה באיי הודו המזרחית. לאחר מאבק מלחמתי בבריטניה, נקלעה חברת הודו המזרחית ההולנדית לקשיים כלכליים. בשנת 1798 החברה פורקה. איי הודו המזרחית הוענקו לממלכת הולנד על ידי קונגרס וינה בשנת 1815.
[עריכה] בספרות ובקולנוע
יש הסוברים כי תולדותיה של החברה שימשו השראה לסדרת הסיפורים חולית מאת פרנק הרברט.
כתב המניה הראשון של חברת הודו המזרחית ההולנדית היה מטרה לשוד בסרט אושן 12, שיצא לאקרנים בשנת 2004.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הישנה ביותר בעולם, מניה מס' 6 של חברת הודו המזרחית ההולנדית.
- של סחר התבלינים בעולם, מתוך העיתון אקונומיסט.
- של ספינות החברה לאוסטרליה
- התמוטטה החברה הגדולה בעולם?
- של חברת הודו המזרחית ההולנדית שתי הרצאות שנשאו בקולג' גרשהם, בלונדון, במרץ, 2006.
