הרבי הנקוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרבי הנקוק - Herbie Hancock (נולד ב-12 באפריל 1940) הוא מוסיקאי ג'אז ומלחין זוכה פרס הגראמי משיקגו, אילינוי. הנקוק הוא מהפסנתרנים המצליחים והמשפיעים ביותר בתולדות הג'אז. הוא אימץ אלמנטים של רוק, פאנק וסול יחד עם אלמנטים יותר חופשיים מן הג'אז.
כחלק מה-Second Great Quintet של מיילס דיוויס, הנקוק סייע בהגדרת מחלקת הקצב בג'אז, והיה אחד מן הארכיטקטים של צליל ה"פוסט בופ". מאוחר יותר הוא נהיה אחד ממוסיקאי הג'אז הראשונים שעשו שימוש בסינטיסיזרים ופאנק. למרות כל חדשנותו, המוסיקה של הנקוק נשארת לרוב מלודית ומאוד נגישה. רבות מיצירותיו חצו את הגבול ונהיו למוצלחות בקרב ציבור הפופ.
יצירותיו המוכרות ביותר של הנקוק כוללות את "Cantaloupe Island" "Watermelon Man" "Maiden Voyage" "ו-"Rockit".
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו המוקדמים וקריירה
בדומה למוסיקאי ג'אז רבים, הנקוק החל את דרכו המוסיקלית עם חינוך קלאסי, אותו החל בגיל 7. כישרונו זוהה כבר בגיל צעיר, והוא ניגן את החלק הראשון מהקונצ'רטו ה-5 של מוצרט לפסנתר בדי מז'ור בקונצרט לצעירים יחד עם התיזמורת הסימפונית של שיקגו בגיל 11.
במשך שנות העשרה שלו הנקוק לא זכה לחינוך בכיוון מוזיקת הג'אז. הוא החל לפנות לכיוון זה כאשר שמע את הקלטותיהם של אוסקר פיטרסון ושל ג'ורג' שירינג. פסנתרנים נוספים מהם הושפע היו מק'קוי טיינר, ווינטון קלי וביל אוונס. בנוסף לכך הוא חקר את יצירותיהם של מיילס דיוויס, ג'ון קולטריין ולי מורגן.
לאחר שהעביר הנקוק שלוש וחצי שנים בלימוד מוסיקה והלחנה במכללת גרינל (בה קיבל תואר שני כפול במוסיקה והנדסת חשמל), החל הנקוק להופיע כמקצוען. הוא הפך במהירות לפסנתרן מוערך מאוד, וניגן יחד עם פיל וודס ואוליבר נלסון. הוא הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו "Takin' Off", אלבום שעמד לתפוס את תשומת ליבו של מיילס דיוויס, שעבד באותו הזמן על בניית הרכב חדש.
[עריכה] הקוינטט של מיילס דיוויס
הנקוק קיבל חשיפה רבה בשנת 1963, כאשר הצטרף ל-"Second Great Quintet" של מיילס דיוויס. הרכב זה היה אוסף של כישרונות צעירים, שאותם בחר דיוויס אישית. דיוויס ראה בהנקוק כאחד הכישרונות הצעירים המבטיחים ביותר. מחלקת הקצב שאירגן דיוויס הייתה צעירה מאוד אך מאוד בולטת בכישרונה. היא כללה את הבסיסט רון קרטר, המתופף בן ה-17 טוני וויליאמס ואת הנקוק על הפסנתר. חבורה זו זכתה לשבחים רבים הודות ליכולות החדשנות שלה וגמישותה. הקווינטט של מיילס דיוויס בכללותו נחשב גם הוא לאחד מן האנסמבלים הטובים בתולדות הג'אז.
יחד עם וויליאמס ועם קרטר, הנקוק יצר מגוון גדול של רפרטואר קיצבי מסביב לחומר שהיה קיים כבר. מגמה זו הלכה והתגברה לתוך שנות השישים. תוך כדי עבודתו עם ההרכב הספיק הנקוק לבצע הקלטות רבות לבדו עבור "Blue Note Records", הן תחת שמו והן עבור אמנים אחרים דוגמת גרנט גרין, בובי הטצ'רסון, סם ריוורס, דונלד ביירד, קני דורהם, הנק מובלי, לי מורגן ופרדי האברד.
אלבומיו Empyrean Isles ו-Maiden Voyage הפכו להיות שניים מתקליטי הג'אז המשפיעים ביותר בשנות השישים, תוך שהם זוכים לשבחים אודות חדשנותם. בתקופה זו הקליט גם את הפסקול לסרטו של מיכאלאנג'לו אנטוניוני, Blowup, הראשון מבין פסי קול רבים, שעתיד הוא להקליט.
דיוויס החל לשלב במוזיקה שלו אלמנטים של רוק ומוזיקה פופולרית. הנקוק, למרות התנגדות ראשונית, החל לנגן על פסנתר חשמלי בסיועו של דיוויס. הוא התרגל במהירות לשינוי, שילווה אותו בהמשך דרכו המוסיקלית. ב-1968 עזב הנקוק את ההרכב של דיוויס בכדי ליצור את את הסקסטט שלו. הגורם הרשמי לעזיבה הייתה סילוק, מכיוון שאיחר לחזור מירח הדבש שערך בברזיל. למרות הסילוק המשיך הנקוק להקליט יחד עם דיוויס בתקליטיו הבאים.
[עריכה] פאט אלברט ומוואנדישי
ב-1969 עזב הנקוק את חברת התקליטים בלו נוט, וכתב את האלבום "Fat Albert Rotunda" לכבוד תוכניתו של ביל קוסבי "פאט אלברט". האלבום כלל ברובו מוזיקת רית'ם אנד בלוז, אך היו בו גם נגיעות של ג'אז. הוא הפך לאוהד מושבע של כלי נגינה חשמליים והחל לאסוף ולעבוד עם מגוון של כלים שהופיעו לצד הכלים האקוסטיים הרגילים באלבומיו הבאים.
ניסיונותיו הראשונים של הנקוק עם מוזיקה אלקטרונית היו בסקסטט שהקים, אשר הוציא שלושה אלבומים- Mwandishi, Crossings ו-Sextant. שלושת האלבומים זכו עם השנים לכינוי "אלבומי המוואנדישי". פירוש המלה בסווהילית הוא "יוצר".
[עריכה] הד האנטרס ודת' וויש
לאחר תקופת אלבומי המוואנדישי החל הנקוק לפנות לכיוון הפאנק, הן מסיבות כלכליות והן מתחושת חוסר מנוחה יצירתית. הוא פירק את הסקסטט שלו והקים הרכב חדש בשם ה"הד האנטרס" (ציידי הגולגולות), שאיתם הוציא אלבום שהפך ללהיט ונחשב גם היום עדיין לאלבום מקורי וחדשני. הנקוק ספג ביקורת רבה מצד מעריציו על המעבר מג'אז לפאנק, אך אלה עם הזמן התבדו. בשנים 1973-1975 המשיך הנקוק להקליט פסי קול ולהופיע עם להקתו.
[עריכה] חזרה למקורות: VSOP ו-Future Shock
לקראת סוף שנות השבעים ותחילת השמונים הופיע הנקוק עם הקוינטט שלו בשם VSOP, שכלל את כל חברי הקוינטט עוד מימיו של מיילס דיוויס פרט לדיוויס עצמו. כן הוא הקליט יחד עם מגוון גדול של אומנים לתוך שנות השמונים ביניהם ווינטון מארסאליס, טוני וויליאמס, ג'אקו פסטוריוס, רון קרטר וצ'יק קוריאה, שהחליף אותו עם עזיבתו את ההרכב של דיוויס. ב-1983 זכה הנקוק בגראמי עבור הלהיט Rockit אותו כתב, מתוך אלבומו Future Shock.
[עריכה] שנות ה-90 ועד היום
שלוש שנים לאחר צאת אלבומו Perfect Machine נפטר מורו ומדריכו מיילס דיוויס. יחד עם חברי ההרכב המקורי בו ניגנו עם מיילס, הקליט הנקוק אלבום מחווה לדיוויס, שזכה בפרס הגראמי עבור ההרכב הטוב ביותר. אלבומו הבא של הנקוק Dis is da Drum יצא לאור בשנת 1994, והראה את חזרתו לכיוון האסיד ג'אז.
ב-1995, יחד עם הרכב רווי כוכבים, הוציא אלבום בו בוצעו גירסאות לשירים של נירוונה, סטיבי וונדר, החיפושיות, פרינס, פיטר גבריאל ואחרים. ב-1997 הוציא אלבום יחד עם ווין שורטר בשם 1+1 שזכה להצלחה גדולה. ב-1998 הוציא הנקוק אלבום בשם Gershwin's World שכלל בתוכו ביצועים ליצירותיו של ג'ורג' גרשווין בשיתוף כוכבים אורחים דוגמת ג'וני מיטצ'ל וסטיבי וונדר.
ב-2005 הוציא אלבום בשם Possibilities, שהציג דואטים יחד עם קרלוס סנטנה, פול סיימון, אנני לנוקס, ג'ון מאייר, קריסטינה אגילרה וסטינג. האלבום היה מועמד לגראמי בשתי קטגוריות, אך לא זכה באף אחת מהן.
[עריכה] טריוויה
- הנקוק היה אחד האמנים הראשונים שעשה שימוש במחשב Apple בתחילת שנות ה-80.
- הוא בודהיסט וכותב על השפעות הבודהיזם על חייו ויצירתו.
- הוא המנהל המוסיקלי של פסטיבל הג'אז של טוקיו, וכן גם יושב הראש של המכון לג'אז על שם ת'לוניוס מונק.
