הנדסת חשמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא טעויות פיסוק וקישורים פנימיים חסרים ושגויים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

הנדסת חשמל (לרוב: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) היא תחום הנדסי אשר עוסק בלימוד חשמל,אלקטרוניקה ואלקטרומגנטיות. התחום הפך לעיסוק בעל זהות מגובשת בסוף המאה ה-19 בד בבד עם מגמת המסחור של הטלגרף החשמלי ושל אספקת חשמל לצרכנים. כיום, התחום מכסה מגוון רחב של תת תחומים ביניהם הספק, אלקטרואופטיקה, אלקטרוניקה ספרתית, אלקטרוניקה אנלוגית,בינה מלאכותית, מערכות בקרה, אלקטרוניקה, עיבוד אותות ותקשורת.

הנדסת אלקטרוניקה עוסקת בלימוד מערכות אלקטרוניות זעירות ביניהם מחשבים ומעגלים משולבים. הנדסת חשמל עוסקת בבעיות הכרוכות במערכות חשמליות גדולות כגון העברת חשמל ובקרת מנוע. ^[1]. מהנדס אלקטרוניקה עוסק בשימוש בחשמל כאמצעי להעברת אינפורמציה.לעומתו מהנדס חשמל עוסק בחשמל כאמצעי להעברת אנרגיה.

תחת תחום הנדסי זה פותחו סוגים רבים של התקנים חשמליים ואלקטרוניים ביניהם מנועים חשמליים, טלויזיות, לווינים, נגני מוזיקה מסוגים שונים, טלפונים סלולריים ומחשבים ממש כמו זה שבו אתם משתמשים כעת.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 התקופה המוקדמת 1.2 התפתחויות מודרניות 2 השכלת מהנדסי החשמל 3 סילבוס טיפוסי ללימודי תואר ראשון 3.1 קורסי מתמטיקה בסיסיים(נלמדים בסמסטרים הראשונים של התואר) 3.2 אלקטרומגנטיות 3.3 תורת הרשתות 3.4 מעגלים והתקנים חשמליים 3.5 אותות ומערכות 3.6 מערכות בקרה 3.7 תקשורת 4 כלים ועבודה 5 תתי תחומים בהנדסת חשמל כוללים בין היתר את התחומים הבאים: 5.1 מחשבים 5.2 רשתות מחשבים 5.3 תקשורת 5.4 מיקרואלקטרוניקה 5.5 עיבוד אותות 5.6 בקרה 6 תחומים בעלי זיקה 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים 9 מקורות

[עריכה] היסטוריה

ראה ערך ראשי: היסטוריה של הנדסת חשמל

[עריכה] התקופה המוקדמת

חשמל היה מוקד לעניין מדעי לפחות החל מהמאה ה-17. רצו הנסיבות ורק במאה ה-19 החל מחקר משמעותי בנושא. התפתחויות ראויות לציון כוללות את עבודתו של גאורג אוהם, שבשנת 1827 כימת את היחס בין הזרם החשמלי לבין הפרש הפוטנציאל בתוך מוליך. בנוסף ראוי לכלול את עבודתו של מייקל פאראדיי בנושא ההשראה האלקטרומגנטית ב1831 וכן את עבודתו של ג'יימס קלרק מקסוול שבשנת 1873 פרסם את משוואות מקסוול.

באותן שנים, לימוד החשמל נחשב כתת תחום של פיזיקה. רק בסוף המאה ה-19 החלו אוניברסיטאות להציע תארים אקדמיים בהנדסת חשמל. הפקולטה הראשונה בעולם להנדסת חשמל הוקמה בשנת 1882 באוניברסיטת דארמשטאט לטכנולוגיה. בשנת 1883 הציגה אוניברסיטה זו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל את הקורסים הראשונים בתחום הנדסת החשמל. בשנת 1885 הוקמה הפקולטה הראשונה באנגליה. ^[2] אוניברסיטת מיזורי הקימה ב 1886 את הפקולטה להנדסת חשמל הראשונה בארצות הברית.

במהלך תקופה זו, חלה עלייה בכמות העבודות שהצריכו ידע בהנדסת חשמל. בשנת 1882, הקים תומאס אדיסון את רשת החשמל הראשונה. היא סיפקה 110 וולט של זרם ישר ל 59 צרכנים במנהטן. בשנת 1887, ניקולה טסלה רשם מספר פטנטים בנוגע לזרם חילופין שהיווה שיטה חלופית להובלת חשמל אשר התחרתה בשיטה של אדיסון. בשנים הבאות היריבות בין טסלה לאדיסון, בנוגע לשיטת הובלת הזרם, התעצמה. לבסוף הכריעו הנסיבות לטובת זרם חילופין כשיטה ליצור והובלת חשמל.

המאמצים של שני האישים תרמו משמעותית לקידום תחום הנדסת החשמל. עבודתו של טסלה על מנועי השראה ומערכות מרובות פאזה השפיעה על התחום שנים רבות אחר כך. עבודתו של אדיסון בנושא הטלגרפיה הוכחה כרווחית עבור החברה שלו שלימים תקרא ג'נרל אלקטריק. בסוף המאה ה-19 החלו לתפוס את מרכז הבמה שחקני מפתח אחרים בתחום.

[עריכה] התפתחויות מודרניות

לאחר המצאת הרדיו, תרמו מדענים וממציאים רבים לתחומי הטכנולוגיית הרדיו והאלקטרוניקה. בניסוייו הקלאסיים בUHF בשנת 1888, שידר היינריך הרץ ( באמצעות spark-gap transmitter) וקלט גלי רדיו באמצעות ציוד חשמלי. בשנת 1895, ניקולה טסלה היה מסוגל לקלוט באזור ווסט-פוינט אותות משידוריו שנבעו ממעבדתו שבניו-יורק (מרחק המוערך כ 80 קילומטרים) ^[3]. קרל פרדיננד בראון, הציג לעולם בשנת 1897 את ה-CRT שהיה חלק מהותי באוסצילוסקופ ומואחר יותר ישמש בטלוויזיה. ג'ון פלמינג המציא את הדיודה הראשונה בשנת 1904. שנתיים מאוחר יותר, פותחה שפופרת הגבר הקרוייה טריודה, על ידי רוברט ואן ליבן ו-לי דה פורסט. ^[4] מנפרד ואן ארדן הציג אחר כך בשנת 1931 את הCRT, טכנולוגיה שהייתה מהותית לטלוויזיה. ^[5] בשנת 1920 המציא אלברט הול מגנטרון אשר ישמש אחר כך לפיתוח המיקרוגל בשנת 1946 על ידי פרסי ספנסר. ^[6][7] בשנת 1934, החל הצבא הבריטי, תחת הנחייתו של דוקטור וימפריס, לבצע צעדי ענק לקראת הרדאר (שגם כן עושה שימוש במגנטרון). תחנת הרדאר הראשונה הופעלה בבאוודסיי באוגוסט 1936. ^[8] בשנת 1941 הציג קונראד צוזה את הZ3, המחשב הפועל, בר התכנות, הראשון בעולם. ^[9] בשנת 1946 הופיע הENIAC של ג'ון פרספר אקרט וג'ון מאושלי ובישר את תחילת עידן המחשוב. הביצועים האריתמטיים של המכונות החדשות אפשרו למהנדסים לפתח טכנולוגיית חדשות לחלוטין ולהשיג יעדים חדשים ביניהם תוכנית אפולו והנחיתה על הירח. ^[10] המצאת הטרנזיסטור בשנת 1947 על ידי ויליאם שוקלי, ג'ון ברדין ווולטר ברטיין פתחה אפשרויות חדשות ליצור התקנים קומפקטיים יותר והובילה לפיתוח המעגל המשולב, על ידי ג'ק קילבי בשנת 1958 ובאופן עצמאי מאוחר יותר ב-1959 על ידי רוברט נויס. ^[11] בשנת 1968 מרסיאן הוף פיתח את המיקרו-מעבד הראשון בחברת אינטל ובכך נתן את יריית הפתיחה לפיתוח המחשב האישי. המימוש הראשון של המיקרו-מעבד היה מודל האינטל 4004, מעבד 4 סיביות, שפותח בשנת 1971. אולם, רק בשנת 1973 אפשר האינטל 8080,מעבד בן 8 סיביות, לבנות את המחשב האישי הראשון, ה-Altair 8800. ^[12]

[עריכה] השכלת מהנדסי החשמל

מהנדסי חשמל מחזיקים בתואר אקדמי. תקופת הלימודים עד לקבלת התואר אורכת 4 עד 5 שנים כתלות באוניברסיטה. התואר כולל לימודי קורסים שונים בפיזיקה, מתמטיקה, ניהול פרויקטים, ונושאים ממוקדים בתחום הנדסת החשמל. לקראת סוף התואר הסטודנטים בוחרים להתמחות בתחום אחד או יותר מבין מגוון התחומים המוצעים.

תואר שני בתחום יכול לכלול מחקר או תרגול בקורסים או שילוב של שניהם. תואר דוקטור עוטף בחובו מרכיב מחקרי משמעותי והוא נתפס תדיר כנקודת הכניסה אל האקדמיה.

[עריכה] סילבוס טיפוסי ללימודי תואר ראשון

[עריכה] קורסי מתמטיקה בסיסיים(נלמדים בסמסטרים הראשונים של התואר)

• חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי א' ו-ב' (בעגת הסטודנטים חדוו"א)
• אלגברה לינארית
• משוואות דיפרנציאליות רגילות (בעגת הסטודנטים מד"ר)
• משוואות דיפרנציאליות חלקיות (בעגת הסטודנטים מד"ח)
• תורת ההסתברות.
• טורי פורייה והתמרות אינטגראליות
• פונקציות מרוכבות
• אלגברה מודרנית
• מתמטיקה דיסקרטית

[עריכה] אלקטרומגנטיות

• יסודות בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של ווקטורים : דיוורגנס, קורל, משפט גאוס ומשפט סטוקס. *משוואות מקסוול : ביצוגים דפרנציאליים ואינטגרליים. משוואת הגלים, וקטור פוינטינג.

גלים מישוריים: חלחול דרך חומרים שונים, השתקפות ודיפרקציה. מהירות פאזה ומהירות חבורה;

• קווי תקשורת:אימפדנס אופייני טרנספורמציית אימפדנס והתאמת אימפדנס. טבלת סמית ועירור פולס.
• Waveguides: מצבים בwaveguides מלבניים; תנאי שפה; תדרי קטיעה; יחסי דיספרסיה.
• אנטנות: אנטנת דיפול,מערכי אנטנות, דפוס קרינה, משפט ההדדיות,הגבר אנטנה.

[עריכה] תורת הרשתות

• גרפים של רשת : מטריצות הקשורות לגרפים, אינדקסים, מטריצות מעגלים בסיסיות.
• שיטות פתרון: ניתוח בשיטת העיניים והצמתים.
• משפטי רשת :סופרפוזיציה, העברת הספק מקסימלי של תבנין ונורטון, טרנספורם וי-דלטה. ניתוח מצב יציב סינוסואידלי באמצעות פאזורים. משוואות דיפרנציאליות לינאריות בעלות מקדמים קבועים; ניתוח במישור הזמן של מעגלי RLC פשוטים.
• פתרון משוואות רשת באמצעות התמרת לפלס : ניתוח במישור התדר של מעגלי RLC.
• פרמטרי 2-port של רשת : פונקציות תמסורת, משוואות מצב לרשתות.

[עריכה] מעגלים והתקנים חשמליים

• התקנים אלקטרוניים: פסי אנרגיה בסיליקון, סיליקון אקסטרניסי ואינטרינסי. מובילים בסיליקון: זרם דיפזויה,זרם סחיפה,ניידות, התנגדות. גנרציה ורקומבינציה של מובילים. צומת p-n, דיודת זנר,דיודת מנהרה, BJT, JFET, MOS , קבל,MOSFET, LED, צומת p-I-n ופוטודיודת מפולת, לייזרים.

טכנולוגיית התקנים: תהליך הייצור של מעגלים משולבים, חמצון, דיפוזיה, השתלת יונים, פוטוליתוגרפיה וכן n-tub,p-tuv,twin-tub

• מעגלים אנלוגיים: מעגלים שקולים (אות גדול וקטן) של דיודות ושל התקני BJT,JFET ו-MOSFET.

מעגלי דיודה פשוטים,קיטוע. יציבות מגברי FET. מגברים: חד-שלביים ודו-שלביים, דיפרנציאליים, מעשיים וכן מגברי משוב והספק. ניתוח מגברים, תגובת התדר של מגברים. מסנני. מתנדים סינוסואידליים. קריטריון אוסילציה קונפיגורציות טרנזיסבטור יחיד ומגבר מעשי. מחוללי אות ומעגלים מעצבי צורת גל. התקני הספק.

• מעגלים ספרתיים: אלגברה בוליאנית, מינימיזציה של פונקציות בוליאניות, שערים לוגיים משפחות ספרתיות (DTL, TTL, ECL, MOS, CMOS). מעגלי צירופים: מעגלים אריתמטיים, ממירי קוד, מרבבים ומפענחים. מעגלים סדרתיים: latches ופליפ-פלופים, מונים ושיפט-רגיסטרים. מעגלי sample and hold,ממירים אנלוגיים לדיגיטליים (ADC) וממירים דיגיטליים לאנלוגיים (DAC). זכרונות מוליכים למחצה.

מיקרו-מעבד:ארכיטקטורה,תכנות, זיכרון והתממשקות קלט פלט.

[עריכה] אותות ומערכות

• הגדרות ותכונות של התמרת לפלס,התמרת פוריה בזמן רציף ובדיד,התמרת-Z. משפטי דגימה.
• מערכות LTI : הגדרות ותכונות; סיבתיות,יציבות,תגובת הלם, קונבולוציה, תגובת התדר בשיטת הקטבים והאפסים,השהיית חבורה, השהיית פאזה. מעבר אות דרך מערכות LTI.
• אותות אקראיים ורעש: הסתברות,משתנים אקראיים, פונקציית צפיפות הסתברות, אוטוקורלציה, צפיפות ספקטרלית.

[עריכה] מערכות בקרה

• מרכיבים בסיסיים במערכת בקרה, תיאור בלוקים, רדוקצה של דיאגרמות בלוקים. מערכות חוג פתוח וחוג סגור (עם משוב) וניתוח היציבות של מערכות אלה. פונקציות תמסורת, ניתוח מערכות LTI במצב יציב ותגובת התדר.
• שיטות בניתוח של מערכות בקרה LTI: רות-לוקוס, קריטריון רות הורוביץ, שרטוט תרשימי בודה ונייקויסט. בקרת PID. יצוג מערכות LTI באמצעות משתני מצב ופתרון משוואות מצב.

[עריכה] תקשורת

• מערכות תקשורת אנלוגית : מודולצית משרעת וזווית ומערכות דמודולציה, ניתוח ספקטרלי של פעולות אלו, מקלטי superheterodyne יסודות של חומרה, מימושים של מערכות תקשורת אנלוגיות; חישובי יחס אות לרעש (SNR) עבור מודולציית אמפליטודה (AM) ומודולוציית תדר (FM) בתנאי רעש נמוך.
• מערכות תקשורת ספרתית: מודולצית פולס (PCM), מודולצית פולס דיפרנציאלית (DPCM), מודולצית דלתה (DM); מודולציה ספרתית, סכמות היסט אמפליטודה/פאזה/תדר (ASK, PSK, FSK) וחישובי הסתברות השגיאה בסכימות הללו, מקלטי פילטר מתואמים ושיקולי רוחב-סרט.

[עריכה] כלים ועבודה

החל בהתקני GPS וכלה בייצור חשמל, מהנדסי חשמל עוסקים במגוון רחב של טכנולוגיות. הם מתכננים ומפתחים התקנים אלקטרוניים ומערכות חשמל. הם גם אחראים לפקח על פעולתם וביצועיהם ולבדוק ולאמת אותם. מהנדס חשמל יכול לעסוק בתכנון של מערכת תקשורת, תכנון שבבים,עיבוד אותות, תכנון מערכות אלקטרוניות ביתיות או בתכן מערכות בקרה של מכונות,רובוטים,טילים ומטוסים. שליטה במדעי המתמטיקה והפיזיקה חיונית שכן היא מסייעת להשיג הבנה כמותית ואיכותית לגבי אופן פעולתן של מערכות. רוב עבודת ההנדסה כוללת שימוש ב מחשבים וזה מנהג שבשגרה להשתמש בתוכנות CAD בעת תכנון מערכות אלקטרוניות. בנוסף יכולות בין-אישיות ויכולות העלאת רעיונות הן חיוניות כדי לתקשר עם עמיתים במהירות.

רוב מהנדסי החשמל בעלי ידע בתורת מעגלים חשמליים בסיסית (כלומר התפקיד של נגד, קבל,דיודה,טרנזיסטור ו סליל במעגל חשמלי). אולם, הידע שמהנדס חשמל משתמש בו תלוי בסוג העבודה שעליו לבצע. למשל, מכניקת הקוונטים ו פיזיקת מצב מוצק חשובים בתחום המיקרואלקטרוניקה אבל לא חיוניים בעת עבודה עם מערכות גדולות. ייתכן שידע בתורת המעגלים החשמליים לא יהיה הכרחי למהנדס המתכנן מערכת תקשורת העושה שימוש ברכיבי מדף. היכולות שלהן זקוק מהנדס חשמל משתקפות בתוכניות הלימוד של האוניברסיטאות השונות שמדגישות חשיבה מתמטית, ידע רחב במחשבים והיכולת להבין את השפה והעקרונות הטכניים אשר קשורים בתחום הנדסת החשמל.

נתח ניכר מעבודת המהנדס מוקדש לביצוע מטלות כגון שיג ושיח בנוגע להצעות מול לקוחות, הכנת תקציב והחלטה על לוח זמנים לפרויקט. מהנדסים בכירים רבים מנהלים צוותים של טכנאים או מהנדסים זוטרים וזו הסיבה שיכולת לנהל פרויקט היא חשובה ביותר. ברוב הפרויקטים ההנדסיים קיים צורך בכתיבת תיעוד וכאן באה לידי ביטוי ההחשיבות שביכולת כתיבה טכנית מעולה.

מקומות העבודה של מהנדסי החשמל מגוונים כמו סוגי העיסוקים שלהם. מהנדסי חשמל יכולים להמצא במעבדה של מפעל ייצור בעבודות פיתוח, אימות או יצור, במשרד של חברת ייעוץ, או באתר עבודות. במהלך תקופת עבודתם, רבים מהם יפקחו על מגוון רחב של אנשים ביניהם מדענים, טכנאים,מתכנתים ומהנדסים עמיתים.

[עריכה] תתי תחומים בהנדסת חשמל כוללים בין היתר את התחומים הבאים:

[עריכה] מחשבים

ראה מאמר ראשי: הנדסת מחשבים

הנדסת מחשבים קשורה בתכנון של מחשבים ומערכות מחשבים. הדבר כרוך לעתים בתכנון של חומרה חדשה. מהנדסי מחשבים גם עובדים לעיתים בתכנון התוכנה של המערכת. למרות עובדה זו, תכן מערכות תוכנה מורכבות מהווה מטלה שקשורה בתחום הנדסת התוכנה אשר נחשב לרוב כתחום נפרד. מחשבים שולחניים הם חלק קטן מההתקנים שמהנדס מחשבים עשוי לעבוד עמם שכן ארכיטקטורות דמויות מחשב נפוצות כיום גם במגוון רחב של התקנים כגון : קונסולות משחקי ווידאו ונגני DVD.

[עריכה] רשתות מחשבים

ראה מאמר ראשי: רשתות מחשבים

תחום זה עוסק בהכרת ובהבנת תהליכים המאפשרים תקשורת בין מחשבים. מהנדסים בתחום זה עוסקים בתכנון רשתות מחשבים ובהערכת מדדים שונים המעידים על ביצועיהן.

[עריכה] תקשורת

ראה מאמר ראשי:תקשורת וגם תקשורת מחשבים הנדסת תקשורת מתמקדת בשידור של אינפורמציה דרך ערוץ תקשורת כגון כבל קואקסיאלי, סיב אופטי או בחלל האוויר. שידורים דרך חלל האוויר דורשים שהמידע המשודר יהיה מקודד בגל נושא על מנת שהאינפורמציה תמצא בתדר שידור מתאים. שיטה זו ידועה כאפנון. שיטות אפנון ידועות הן מודולציה של האמפליטודה ומודולציה תדרית. סוג המודולציה משפיע על מחיר המערכת וביצועיה. על המהנדס מוטלת המשימה לאזן בין שני גורמים אלו.

לאחר קביעת מאפייני השידור של מערכת, המהנדסים מתכננים את המשדר ואת המקלט הדרושים למערכת. שיקול עיקרי בתכנון של משדרים הוא צריכת ההספק שלהם והדבר קשור לעוצמת האות שלהם. אם עוצמת האות של משדר אינה מספקת אזי המידע שבאות יכיל הפרעת רעש.

[עריכה] מיקרואלקטרוניקה

ראה מאמר ראשי:מיקרואלקטרוניקה

מיקרואלקטרוניקה עוסקת בתכנון של רכיבים אלקטרוניים מזעריים לצורך שימוש במעגל משולב או לשימוש כרכיב אלקטרוני העומד בפני עצמו. רכיבים נפוצים הם המוליך למחצה והטרנזיסטור. ראוי לציין שכל הרכיבים האלקטרוניים נגדים,קבלים וסלילים יכולים להיווצר ברמת המיקרו.

רוב הרכיבים מתוכננים באמצעות שילוב של סיליקון עם יסודות כימיים נוספים כדי ליצור את האפקט האלקטרומגנטי הרצוי. זו הסיבה שמיקרואלקטרוניקה מצריכה ידע במכניקת הקוואנטים ובכימיה.

[עריכה] עיבוד אותות

ראה מאמר ראשי: עיבוד אותות

עיבוד אותות הוא תחום העוסק בניתוח ועיבוד של מידע המצוי באותות. אותות יכולים להיות אותות אנלוגיים או דיגיטליים. באות אנלוגי האות משתנה ברציפות בהתאם למידע ואז האות משתנה בהתאם לסדרה של ערכים דיסקרטיים שמייצגים את המידע. עבור אותות אנלוגיים, עיבוד אותות עשוי לערב מגבר ומסנן חשמלי או אם מדובר בתחום התקשורת אפנון של האותות. עבור אותות ספרתיים עיבוד אותות עשוי לכלול דחיסה,גלוי שגיאה ותיקון שגיאה של אותות דגומים.

[עריכה] בקרה

ראה מאמר ראשי: הנדסת בקרה

הנדסת בקרה שמה דגש על מידול של מגוון רחב של מערכות דינמיות ועל תכן בקרים שיאפשר למערכות להתנהג באופן הרצוי. על מנת לממש בקרים אלו מהנדסי חשמל יכולים להשתמש במעגלים חשמליים, מעבדי DSP וכן מיקרו-בקרים. הנדסת בקרה מאפשרת ישומים רבים החל במערכות טיסה והנעה של מטוסים מסחריים וכלה בבקרת שיוט הקיימת במכוניות רבות. לבקרה גם תפקיד מפתח באוטומציה תעשייתית. מהנדסי בקרה מיישמים פעמים רבות משוב כאשר הם מתכננים מערכות בקרה. למשל, במכונית עם בקרת שיוט המהירות של המכונית נמדדת באופן תדיר ומוזנת חזרה למערכת שמכווננת את מהירות המנוע בהתאם. הכין שיש משוב, תאוריית הבקרה יכולה לקבוע כיצד תגיב המערכת למשוב.

[עריכה] תחומים בעלי זיקה

מכטרוניקה הוא תחום בהנדסה שעוסק בנקודה שבה מתכנסות מערכות אלקטרוניות ומכניות. מערכות אלקטרומכניות כאלה נפוצות ביותר. דוגמאות הן למשל מערכות יצור אוטומאטיות,מערכות מיזוג אוויר ותת מערכות של מטוסים ומכוניות.

מקובל לראות במכטרוניקה תחום העוסק במערכות מאקרו אבל עתידנים חוזים את פריחתם של ההתקנים האלקטרומכניים המזעריים. התקנים כאלה, הקרויים התקני MEMS מותקנים במכוניות על מנת לתזמן את פתיחת כריות האוויר, במדפסות על מנת לשפר את איכות ההדפסה ובמקרנים על מנת לשפר את חדות התמונה. התקנים אלו עשויים בעתיד לסייע לשפר תקשורת אופטית ולבנות התקנים מזעריים ברי השתלה. ^[13]

הנדסה ביו רפואית הוא תחום העוסק בתכן ציוד רפואי מתקדם.

[עריכה] ראו גם

תתי תחומים:

מערכות לינאריות ומערכות לא לינאריות קרינה אלקטרומגנטית מעגלים אלקטרוניים אנלוגיים מעגלים אלקטרוניים דיגיטליים התקנים אלקטרוניים מיקרואלקטרוניקה ותכן VLSI מבנה המחשב

תורת הדגימה, עיבוד אותות ודחיסת אותות אלקטרואופטיקה מכשור תעשיתי רובוטיקה בקרה תעשייתית מנועים חשמליים

מסלולים מוכלים או בעלי זיקה :

• הנדסת מחשבים
• הנדסה ביו רפואית

אגודות מקצועיות :

• Institute of Electrical and Electronics Engineers, אגודה מקצועית בינלאומית של העוסקים בהנדסת חשמל

[עריכה] קישורים חיצוניים

פקולטות ומחלקות בארץ:

• הטכניון - הפקולטה להנדסת חשמל,אלקטרוניקה מחשבים ותקשורת
• אוניברסיטת תל אביב הפקולטה להנדסה, מחלקת הנדסת חשמל
• אוניברסיטת בר-אילן - בית הספר להנדסה
• אוניברסיטת בן-גוריון- המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים
• מכללת אורט בראודה-המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה
• המרכז האקדמי רופין-הנדסת חשמל ואלקטרוניקה
• מכללת H.I.T - המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה
• המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (ע"ר) - המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה

פקולטות ומחלקות מובילות בעולם:

• אוניברסיטת MIT - המחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב
• אוניברסיטת ברקלי- המחלקה להנדסת חשמל ומדעי המחשב
• אוניברסיטת Caltech- הפקולטה להנדסת חשמל
• אוניברסיטת סטוני ברוק - הפקולטה להנדסת חשמל
• אוניברסיטת טורונטו שבקנדה- הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים

קישורים נוספים:

• ההיסטוריה של ארגון IEEE
• הכול אודות מעגלים למד הכול אודות בניית מעגלים חשמליים ובניית מוצרים באמצעות מעגלים אלה.
• מוזיאון וירטואלי של ארגון IEEE מציג הרבה מונחים בסיסיים באלקטרוניקה וחשמל באמצעות דוגמאות המחשות וראיונות
• מרכז הקריירה על שם סלואן: הנדסת חשמל מקור מצוין למי שמתעניין בהנדסת חשמל כמקצוע. למד מה עושים מהנדסי אלקטרוניקה וחשמל בשגרת היום-יום, היכן הם עובדים, כמה הם משתכרים, ועוד...
• OpenCourseWare של MIT מבט מעמיק לנבכי הנדסת החשמל באמצעות קורסים מקוונים המכילים הרצאות וידאו מבית MIT בארצות הברית.
• הנדסת חשמל בתפיסת צה"ל

[עריכה] מקורות

הערה : חלקים נרחבים מהקטע מסתמכים על התרגום מווקיפדיה אנגלית.