הולמיום

להולמיום יש את המומנט המגנטי הגבוה ביותר (10.6µB) במצבו הטבעי. כשהולמיום משולב עם איטריום הוא יוצר תרכובות מגנטיות חזקות. הולמיום הוא יסוד רך ועמיד נגד קורוזיה, הוא יציב באוויר יבש בטמפרטורת החדר, אך באוויר לח וטמפרטורות גבוהות יותר הוא מתחמצן במהירות ויוצר תחמוצת הולמיום צהבהבה. בצורתו הטהורה, להולמיום ברק מתכתי כסוף.

[עריכה] שימושים

בגלל תכונותיו המגנטיות, הולמיום שימוש ביצירת שדות מגנטיים. מכיוון שהוא מסוגל לספוג ניוטרונים, הוא משמש בתור סופג נויטרונים בכורים גרעיניים. שימוש נוסף בתחמוצת הולמיום, הוא צביעת זכוכית בצבע צהוב.

[עריכה] היסטוריה

הולמיום התגלה על ידי מארק דלפונטיין (Marc Delafontaine) וז'אק לואי סורה (Jacques Louis Soret) ב-1878 בזמן הבחינו בשיבוש בליעה ספקטרוגרפית של יסוד בלתי ידוע (הם כינו אותו יסוד X). מאוחר יותר באותה שנה, פר תיאודור (Per Teodor Cleve) גילה את היסוד באופן בלתי תלוי כשחקר תחמוצת ארביום.

לפי הטכניקה של קארל גואסטף מוסאנדר , תיאודור הסיר כל חומר "מזהם" שהיה בדגימת תחמוצת הארביום. מאמציו הניבו שני חומרים חדשים, האחד חום והשני ירוק. הוא קרא לחומר החום "הולמיה" (על שם עיר מולדתו, שטוקהולם) ולחומר הירוק קרא טליה (Thulia). מאוחר יותר הסתבר שהולמיה היא תחמוצת הולמיום וטליה היא תחמוצת תליום.

[עריכה] צורה בטבע

כמו לנתנידים אחרים, הולמיום לא נמצא בטבע בצורתו החופשית (כמו חמצן או חנקן למשל), אך הוא נמצא במספר מינרל כשהוא משולב עם יסודות אחרים (גדוליניום למשל).
ניתן לבודד הולמיום במספר טכניקות, כמו למשל חילוף יונים.