האובליסק השחור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האובליסק השחור של שַׁלְמַנְאֶסֶר השלישי, מונומנט אשורי שנתגלה בנימרוד, כלח התנ"כית שבצפון עירק, בידי סיר אוסטן הנרי לאיארד, הארכיאולוג הבריטי הנודע, בשנת 1845.
האובליסק, עשוי אבן הבזלת השחורה, הינו הכרוניקון האשורי השלם ביותר שנמצא עד לימינו, ומתאר את מסעותיו הצבאיים של שלמנאסר (858 – 824 לפנה"ס), מלך אשור. האובליסק מזדקר לגובה של 197.85 סנטימטרים ורוחבו 40.08 סנטימטרים, וכיום מוצג במוזיאון הבריטי. חשיבותו ההיסטורית הינה די מזערית, אך בהזכירו את יהוא, מלך ישראל, כמעלה מס למלך אשור הפך למקור ענייני לחקר אשור. על האובליסק חמש רצועות של ציורים, רובם מתעדים מלכים זרים מעלים מס למלך אשור. השנייה שבתמונות מציגה את יהוא, או שליחו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תוכן
האובליסק מתאר את כל מערכותיו של המלך האשורי שלמנאסר השלישי, ובהיותו שכזה שומר על מבנה קבוע. הרשומות שבאובליסק הן בכתב יתדות אשורי, ופענוח הכתוב על האובליסק היה אחד הצעדים החשובים בפענוח השפה האשורית.
הכתוב באובליסק מחולק לשנים, בכל שנה מתאר הלוח את פועלו של המלך במדיניות החוץ הצבאית. מרבית הפעולות הללו נופלות תחת דפוס מקובל, הוא חציית נהר או הר וירידה לשטחה של מדינה, הכנעתה בכוח הזרוע או קבלת כניעתה ללא שפיכת דמים, הטלת מסים כבדים על המדינה, נשיאת השלל אשורה, והגדלת יוקרת המלך בקרב העמים הכבושים.
האובליסק עוסק גם במספר אירועים יוצאי דופן, ובהם קרב הקרקר, שהיקפם הצבאי והשפעתם על המצב הגיאו-פוליטי בסהר הפורה הקדום גדולה, להם מקדיש שלמנאסר יותר דיוק וכתיבה. כמו כן, אירועים שכאלו לרוב מצוינים כחלק מהסכימה הכוללת של האלים, לשמם מלכים אשוריים רבים כבשו את כיבושיהם. תופעה זאת של יחוס המסעות הצבאיים לאלים נפוצה מאוד בקרב מלכי אשור האמצעיים והמאוחרים, עוד מימי אַדַד-נִירָרִי הראשון.
[עריכה] פתיחה
כנהוג באנאלים מלכותיים באשור, נפתח האובליסק בכתובת המפארת את אלי אשור, ובראשם האל אשור, שלשמו נעשו כל הכיבושים המתוארים בכרוניקון. כן ממהר שלמנאסר להצהיר על שושלתו המלכותית ואביו, אשור-נצירפל השני, שהושיעה את אשור ממגמת ההתדרדרות שלה זה שנים, בדרכים אכזריות לאין תיאור וכיבושים המוניים.
| [1] אשור, האדון הרם, מלך כל | [15] (אנוכי) שלמנאסר, מלך על ציבור אנשים, נסיך (ו) גיבור אשור, המלך האיתן, |
| [2] האלים הגדולים; אנו, מלך נשמות גן העדן | [16] מלך כל ארבעת אזורי השמש... |
| [3] ונשמות האדמה, האל, אדון העולם; בֵל | [17] בנו של אשור-נצירפל, הגיבור העליון... |
| [4] העליון, אבי האלים, הבורא; | [18] אשר עשה את הטוב והכריח את כל העולם לנשק את כפות רגליו; |
| [5] הֵאָ, מלך המצולות, קובע הגורלות, | [19] צאצאו האציל של תיגלת-אדר |
| [6] מלך הכתרים, שותה בגאון; | ... |
| ... |
[עריכה] קרב הקרקר
קרב קרקר המפורסם התרחש בשנת 853 לפנה"ס, שנתו השישית של שלמנאסר, קיבל תיעוד רחב ומפואר במונולית מכורח, אך הוזכר גם באובליסק השחור. קרב זה, שלקחו בו חלק 12 מלכים אזוריים, ובהם אחאב מלך ישראל, נלחם בקרבת העיר קרקר - ומכאן שמו. למרות תיאוריו של שלמנאסר, לא היה קרב זה קרב מכריע במיוחד, וכן מנע את ההתרחבות האשורית באזור לזמן מה, ובהמשכו של האובליסק מתוארים קרבות מאוחרים יותר של הליגה האזורית כנגד אשור.
| [57] את הפרת בחלקו העליון חציתי. | [62] בטחו, ולעשות מלחמה וקרב |
| [58] את מס מלכי החתים | [63] כנגדי באו. במצוות אשור, האדון הרם, אדוני, |
| [59] במלואו קיבלתיו. בימים אלו רִמוֹן-אִדְרִ | [64] איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי. |
| [60] מדמשק, אִרְכֻלִנַה החמתי, ומלכי | [65] מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם. |
| [61] החתים וחוף הים בכוחות אחד האחר | [66] 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי. |
[עריכה] יורם ויהוא
חשיבותו הראשית של האובליסק היא בהזכרתו את יהוא, מלך ישראל, וזאת בכיתוב האיור השני שעל האובליסק. אך שלמנאסר מציין את ישראל עוד בימי יורם, כחלק מ"ברית שנים-עשר מלכי חוף הים" שנלחמו בו. עם עבור השנים התרחשה הפיכת חצר בארם דמשק, שהעלתה את חזאל לשלטון בממלכה הארמית. ויחד עם המלכתו של יהוא על ישראל, פורקה הברית כליל. עובדה שהקלה על שלמנאסר להיאבק בדמשק, אך עדיין לא איפשרה לו את הכנעתה. כאשר פנה מלך אשור לעיסוקים אחרים לחצו הארמים על ישראל, ולבסוף, כמוצא אחרון פנה יהוא למלך אשור, שמסעו הצבאי השיק לגבולות ישראל, עם בקשת השתעבדות. בגופו של הטקסט ישנו אזכור תמוהה שמתאים למצבו של יהוא, הבעיה שעולה מן הטקסט היא דווקא העובדה שהשם שניתן ליהוא בכיתוב האיור שונה מהשם שניתן לו בכתובות.
| [96] בשנתי ה-17 את הפרת חציתי. לארץ אַמַנֻס ירדתי. בולי | [101] לארץ קהוא (=יהוא ?) ירדתי. עריהם כבשתי, שללם |
| [97] הארז חטבתי. בשנתי ה-18 בפעם ה-16 חציתי את הפרת. חזאל | [102] נשאתי... |
| [98] הדמשקי לקרב בא. 1,221 ממרכבותיו, 470 מכרכרות מלחמתו | [103] ... את מס הצורים, |
| [99] עם מחנו לקחתי ממנו... | [104] הצידונים (ו)הגבלים קבלתי |
[עריכה] פרישה מענייני הצבא
עם השנים הכריח הגיל את המלך לפרוש מתפקיד צבאי פעיל, וניתן להבחין בתלותו הרבה בתרתן (תואר צבאי – כנראה המשנה למלך ושר הצבא), דַיַן-אשור. התרתן מופיע לראשונה בשנתו ה-27 של שלמנאסר כמלך, ועם הזמן מרבה להופיע כמוביל צבאו של שלמנאסר.
| [141]...בשנתי ה-27 מרכבות אויבי קצבתי. דין-אשור | [143] שלחתיו. |
| [142] התרתן, מנהיג הצבא המתרחב, בראש צבאי לארץ ארמניה זירזתיו, |
למרות שאין זה מצוין בכתובות, איבד שלמנאסר מאהדת הציבור, והחל להיחלש כמלך. לבסוף בנו, אשור-דנין-פל, מרד בו וזכה לתמיכת העם וערים רבות, בהן נינוה. המרד דוכא כעבור שנתיים בידי אחי המורד, שמשי-אדד החמישי, ושלמנאסר מת כעבור זמן קצר מפאת זקנה.
[עריכה] כיתובי התמונות
בראש האובליסק ישנן רצועות של תמונות, ומעל לכל תמונה תיאור של הסצנה אותה היא מתארת.
[1] את מס סואה מארץ הגוזנים: כסף, זהב, עופרת, חפצי ארד, שרביט ליד המלך, סוסים (ו)גמלים כפולי דבשת: קיבלתי.
[2] את מס יַא-אֻ-אַ בן חֻמְרִ (=יהוא בן עמרי): כסף, זהב, קערות זהב, כלי זהב, כוסות זהב, כדי זהב, עופרת, שרביט ליד המלך: קיבלתי.
[3] את מס ארץ מוזרי: גמלים כפולי דבשה, פר מנהר סאסיה, סוסים, חמורי בר, פילים, (ו)קופים: קיבלתי.
[4] את מס מרדוך-פל-איטסטסר מארץ הסוכינים: כסף, זהב, כדי זהב, קרני פר בר,..., בגדי צבעים רבים, (ו)פשתן: קיבלתי.
[5] את מס גרפרונדה מארץ הפאטיניים: כסף, זהב, כדי זהב,..., חפצי ארד, קרני פר בר, (ו)הובנה: קבלתי.
