דב סדן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב סדן | |
---|---|
תאריך לידה | 21 בפברואר 1902 |
תאריך פטירה | 14 באוקטובר 1989 |
כנסות | הכנסת ה-6 |
סיעות | המערך, מפלגת העבודה |
תפקידים בולטים |
|
פרופ' דב סדן (שטוק) (21 בפברואר 1902 - 14 באוקטובר 1989), חוקר ספרות, פובליציסט וחבר כנסת.
דב סדן נולד בשנת 1902 בעיר ברודי שבגליציה. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, ואת השכלתו הכללית רכש בכוחות עצמו. במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו ללבוב, והוא הצטרף שם לתנועת "החלוץ", והפך לאחד מראשי התנועה בפולין.
בשנת 1925 עלה סדן לארץ ישראל. בשנים 1927 - 1944 היה חבר מערכת העיתון דבר, ובעיקר עסק בעריכת המוסף הספרותי של העיתון. בשנים 1952 - 1970 היה ראש הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית. במסגרת זו קיבל בשנת 1963 תואר פרופסור, אף שבהשכלתו הרשמית לא נכלל אפילו תואר ראשון. בנוסף למשרתו באוניברסיטה העברית , לימד סדן, החל משנת 1965 ועד לשנת 1970, ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, אך התפטר בשנת 1967, במחאה על יציאת משלחת של הכנסת לגרמניה.
בשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל לחוכמת ישראל.
סדן היה חוקר פורה ביותר, ופרסם ספרים ומאמרים רבים מספור.
דב סדן הוא אביהם של הפרופ' לכלכלה, ומי שהיה מנכ'ל משרד האוצר, עזרא סדן, ושל הפרופ' יוסף (יוסי) סדן, חוקר תרבות האסלאם.
[עריכה] מספריו
- מדרש פסיכואנליטי - פרקים בפסיכולוגיה של י"ח ברנר, הוצאת מאגנס. מאמרים, שפורסמו לראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים, על יוסף חיים ברנר ויצירתו מנקודת ראותה של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית.
- ש"י עולמות - י"ב מחקרי פולקלור, הוצאת מאגנס. תריסר מאמרים העוסקים בחקר הפולקלור היהודי.