בלעם בן בעור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלעם בן בעור, מכשף רב כוח ונביא מקראי. מתואר אצל חז"ל כמקבילו של משה רבנו וכגדול הנביאים שקמו לאומות העולם, אשר בא לקלל את ישראל ובמקום זאת מברכם.

תוכן עניינים 1 הסיפור המקראי 1.1 בעקבות הטקסט המקראי 2 בלעם בחז"ל 3 בלעם בארכיאולוגיה 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] הסיפור המקראי

על פי המסופר במקרא, בלק בן צפור מלך מואב התיירא מעם ישראל העולה מארץ מצרים, ולכן שלח כשליחים את זקני מואב ומדין אל בלעם בעירו פתור אשר בארם נהריים על נהר פרת, (שם פרק כ"ב ה'), שישכרו אותו לקללו. לאחר קצת שידולים בלעם מסכים והוא ובלק נפגשים בגבול מואב ליד נחל ארנון.

לאחר המפגש לוקח בלק את בלעם לבמות בעל, שהוא הר גבוה, שממנו אפשר לראות את מחנה ישראל. ולאחר שבנה שבעה מזבחות והקריב בכל מזבח פר ואיל, הוא מנסה לקללם אבל לא מצליח (שם, פרק כ"ג פסוקים א'-י"ב). בפעם השנייה הוא חוזר על התהליך מפסגת שדה צופים וגם משם אינו מצליח. בפעם השלישית הוא הולך למקום הקרוי ראש הפעור הנשקף אל פני הישימון, חוזר על התהליך ושוב מברך את ישראל במקום לקללם (שם, פרק כ"ד, פסוקים א'-כ"ה). בפעם הזאת, בלק לא מתאפק סופק את כפיו וכועס עליו ומגרשו מעליו "וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ, אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ, וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהֹוָה מִכָּבוֹד:"

לאחר שסיים את נבואותיו ולא הצליח במשימתו, הוא חוזר לעירו בבושת פנים, אבל לא לפני שהוא נותן עצה להחטיא את עם ישראל באמצעות פיתויין של בנות מואב ומדין, שישדלו את ישראל לעבוד את בעל פעור, האל האזורי של המקום שבו הם נמצאים, כפי שכתוב: "הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהֹוָה, עַל דְּבַר פְּעוֹר, וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהֹוָה:" ((ספר במדבר פרק ל"א ט"ז)). ואכן עצתו זו מצליחה הרבה יותר מקללותיו, וישראל נוהים אחרי בנות מואב ואחר עבודת בעל פעור, ונענשים בעונש כבד. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב: וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן: וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל...וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף: ((במדבר פרק כה א'-ג', ט'))

בגלל שכירת בלעם לקלל את ישראל, המקרא מכריז איבה מוחלטת על מואב. עוד מתואר שם שקללתו המאגית עזת העוצמה של בלעם, הייתה עלולה להצליח, ולעשות שמות בישראל, אילולי חסד אלוהי מיוחד, שה' עושה עם ישראל. "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהֹוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי... וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלֲלֶךָּ, וְלֹא אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:" ( (ספר דברים פרק כג ד'-ו')) התערבות אלוהית זו שנעשית לפנים משורת הדין, מוזכרת בעוד כמה מקומות בתנ"ך, ביהושע, (ספר יהושע פרק כ"ד י') במיכה, (ספר מיכה פרק ו' ה') ובספר נחמיה (פרק י"ג ב') סופו של בלעם היה שישראל הרגו אותו במלחמת מדין (במדבר, פרק ל"א ח').

בלעם מתאר את עצמו באופן הבא:

[עריכה] בעקבות הטקסט המקראי

במקרא בלעם מרבה להעיד על עצמו פעם אחר פעם, שהוא נשמע באופן מוחלט לאלוהים. הוא אף מתרברב בקשר המיוחד הזה. התיאור הזה שחוזר שוב ושוב, בא לבנות את דמותו כאדם שמציית באופן מוחלט ואף שרירותי, ועם זאת להדגיש שאין לו חיבור אינטימי וקדוש עם אלוהים. הוא מסוגל בשביל בצע כסף וכבוד לבוא מרחוק בטורח רב ולהתערב בסכסוך לא לו, בהפעלת כוחות רעים של קללה.

התיאור שלו מתעמת עם אתונו, מנסה לשים אותו ללעג, ולהציג אותו באופן מגוחך את מי שמתיימר לדעת דעת עליון ואיננו יודע את דעת אתונו, ואולי אף לדמות אותו לאותה אתון, שאלוהים עושה נס ומאפשר לה לדבר לצורך מטרה מסוימת, ובאותו אופן אלוהים עושה בו שימוש על מנת להאדיר את שם ישראל. הוא מנסה שלוש פעמים לקלל ובכל פעם הוא נכשל. הניסיונות המרובים בצירוף הקרבת קורבנות רבים, נותנים תחושה שהוא מאמין שבאפשרותו לשנות את רצון האלוהים באמצעות מאגיה. בסופו של דבר אליבא המקרא, לא נביא מישראל יכול לתאר את מעלתם וסגולתם, אלא דוקא מישהו שבא מבחוץ אף שכוונתו הייתה כוונת זדון.

[עריכה] בלעם בחז"ל

על פי חז"ל, הוא מנוי בין שבעה נביאי אומות העולם. (בבלי מסכת בבא בתרא דף טו/ב ) ומדרגת נבואתו הייתה קרובה למדרגת נבואתו של משה רבנו על סמך פרשנות הפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" - בישראל לא קם אבל באומות העולם קם. יש מדרשים הטוענים אף שהיה גדול בכמה דברים ממשה רבינו. (תדבא"ר כ"ח, במדבר רבה י"ד כ'). בתלמוד הוא מתואר כמי שיכול לכוון לשבריר השנייה שבו הקב"ה כועס. (ברכות ז.) ובמסכת אבות מציינים אותו כאנטיתיזה לאברהם אבינו. בעל אופי רע: קנאי, יהיר וחומרני. (מסכת אבות פרק ה' משנה י"ט). לעומת הגישה הדיכוטומית במדרשים לגבי גדלותו של בלעם, בספר הזוהר היחס אליו בעיקר שלילי. כך הוא מתואר כשרף עצים המתערב באפרסמון בעת חטיבתם, וכמי שמשתמש בכתרים תחתונים לא קדושים לעומת משה שמשתמש בכתר של המלך העליון. (זוהר שמות, פרשת בלק) עוד הוא מתואר כמי שכוחו גדול בעיקר בכישוף בשל היותו בעל מום ושתום עין. (זח"ב רלז, א)

[עריכה] בלעם בארכיאולוגיה

ערך מורחב – כתובת בלעם

בנוסף לעדות המקראית על בלעם בן בעור ישנה גם המצבה שנתגלתה בירדן, בחירבה בשם דיר עלא ב-1968. דיר עלא מזוהה עם סוכות המקראית, והכתובת נמצא באתר מקדש מהמאה השמינית לפני הספירה. כתובת בלעם, שנכתבה על גבי טיח בדיו אדום ושחור מציגה פותחת במילים: "חזון בלעם בן בעור, איש חוזה אלוהים". למרות זאת אין בהכרח זיהוי ודאי של בלעם הזה עם בלעם המקראי.

בכתובת מתואר בלעם כנביא אפוקליפטי החוזה את אחרית הימים, ומזהיר אותו מפני הרעה המתקרבת, דבר המתקשר לנבואותיו במקרא. אבל שבעוד שבמקרא לא מתוארים אלים אחרים מלבד ה', בכתובת זו מתוארים האלים שגר ועשתורת.

למרות שהכתובת נשמרה רק בחלקה, אנו מקבלים עדות לכך שבלעם היה נביא גם לעמים אחרים (מואב, אדום) ושאינו קשור רק בעם ישראל.

[עריכה] ראו גם

• כתובת בלעם
• פרשת בלק
• בלק

[עריכה] קישורים חיצוניים

• על הכתובת, באתר מט"ח