בלק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלק בן צפור - דמות תנ"כית, היה מלך מואב בשנה הארבעים ליציאת מצרים. סיפורו מסופר בספר במדבר, פרק כב-כד.
תוכן עניינים |
[עריכה] הזמנת בלעם לקלל
בלק פחד מהתקרבותו של עם ישראל, "העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ", לגבולו, וביקש מבלעם בן בעור, נביא אומות העולם, שיקלל את עם ישראל. הלה סירב בתחילה לבוא אליו, בעקבות התנגדותו של ה', אך לאחר משלוח שרים נכבדים יותר הצליח לקבל "אישור" לבוא אל בלק, אך בהבהרה שידבר רק מה שיציב ה' בפיו.
הנסיונות לקלל את ישראל לא צלחו אף לאחר תצפיות על עם ישראל מצדדים שונים, וגם לאחר בניית מזבחות והקרבת פרים ואילים. בלעם בא לקלל ונמצא מברך. בלק כעס על בלעם, והלה השיב לו: הלא אמרתי לך מראש שאינני חופשי לדבר כרצוני!
[עריכה] העצה
בלעם סיים את תפקידו וחזר למקומו, לא לפני שנתן עצה לבלק כיצד לפגוע בעם ישראל - להחטיא אותם עם בנות מואב ומדין (במדבר ל"א ט"ז; כ"ד, יד).
בלק יישם את עצתו של בלעם, ובמגפה שפרצה בעקבות חטא פעור, שבו הצליחו נשות מואב ומדין לגרור אנשים מעם ישראל לזנות ואף לעבודה זרה, מתו 24 אלף איש.
[עריכה] בלק בראי חז"ל
בלק הקריב, במצוות בלעם, ארבעים ושניים קרבנות: הוא ערך והכין שבעה מזבחות, בשלושה מקומות, שהם בסך-הכול 21 מזבחות. על כל מזבח הקריב שתי בהמות - פר ואיל - וסכום קרבנותיו היה 42. בתלמוד אנו מוצאים שני מאמרים על כך. האחד מתמקד בשכר שזכה בו בלק בעקבות הקרבנות הללו, ולומד מכאן את שכרה של מצווה - אפילו נעשתה שלא לשמה:
| אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושניים קרבנות שהקריב בלק הרשע - זכה ויצתה ממנו רות, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות - בת בנו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב. | ||
| -- הוריות י, ב; ועוד. | ||
המאמר השני מתייחס לכוונתו הרעה של בלק, ומבאר שאף היא התקיימה - אבל באופן ממוזער. הכוונה היא למעשה אלישע והדובים, שמסופר בספר מלכים-ב, פרק ב.
| אמר רבי חנינא: בשביל ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב - הובקעו מישראל ארבעים ושנים ילדים. | ||
| -- סוטה מז, א. | ||
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המקומות שמהם ביקש בלק לקלל את ישראל, ע"פ רש"ר הירש, באתר הניווט בתנ"ך.
- בלק בן ציפור מלך מואב, באנציקלופדיה יהודית דעת.
- בלק בן ציפור, באנציקלופדיה מקראגשר.
