כתובת בלעם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתובת בלעם בן בעור היא כתובת עתיקה מסוף המאה השמינית/תשיעית לפני הספירה, שנמצאה בתל דיר עלא, (שיש המזהים אותו עם היישוב המקראי סוכות) צפונית מזרחית למפגש נחל יבוק עם נהר הירדן.
הכתובת שהתגלתה בשנת 1967, נכתבה בדיו שחורה ואדומה על קיר מטוייח, גובהה מטר, רוחבה 31 ס"מ והיא כוללת כ-55 שורות. הכתובת נמצאה במצב קשה ביותר והיה צריך לשחזרה מחדש. רובה של הכתובת כתובה בלשון שירית.
הכתובת שנכתבה בענף של לשון כנענית, מספרת על החוזה בלעם בן בעור, נבואותיו וקללותיו. יש בה קרבה לשונית לסיפור המקראי בספר במדבר (כ"ב-כ"ד) ויש בה בכדי לאשש את קיומו של הנביא המיתולוגי. הכתובת משמשת כמקור חשוב לחקר הבלשנות, המקרא והדתות.
[עריכה] תוכן הכתובת
תמציתה של הכתובת היא נבואת פורענות וחורבן, במה שנראה כמשפט אחרית הימים. בכתובת מסופר על בלעם בן בעור, איש חוזה האלוהים, אשר באו אליו האלים בלילה, וסיפרו לו על פעולתו של בלע באחרית הימים, והוא בתגובה צם ובכה בבוקר, וכאשר שאלו אותו למהות מעשיו, הוא מספר להם את החזיון שראה, שבו נתאחדו שדים על האל שגר, והורו לו לסגור ולתפור את השמים, דבר שגרם לחושך בעולם, ולהשממתו ולהמצאותם של עופות השמים במקומות שהיו בהם בני אדם, ובני אדם יביאו מקוננות שיקוננו ויתאבלו על אשר נעשה, במקום לשתות יין, ואף חרשים ישמעו מרחוק את מצוקת אלי הפיריון שגר ועשתורת, לא יבואו אורחים ולא יתחתנו, והרימה תווצר בקבר בשל תאוות בני האדם, ואף תהיה במטפורה הכרית של המת, ולנשים רבות יהיה בגד אחד לכולן, והמוות יפקוד תינוקות צעירים "עולי רחם".
ישנה סברה בקרב החוקרים כי בעל הסיפור המקראי כתב את אשר כתב כתגובה פולמוסית לכתובת.
