אמירות טביליסי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמירות טביליסי (בגאורגית: თბილისის საამირო, בתעתיק לעברית: תבּילִיסִיס סאאמִירוֹ) היא אמירות שנשלטה באזור של מה נחשב כיום כמזרח גאורגיה, ובבסיסה העיר טביליסי. בשנים שבין 726 לשנת 1080 (נומינלית עד ל-1122). נוסדה על ידי הערבים במהלך פלישותיהם לאדמות הגאורגיות. האמירות הייתה מוצב חוץ של השלטון המוסלמי בקווקז עד לתפיסתם מחדש על ידי הגאורגים תחת שלטונו של דויד הרביעי, בשנת 1122. מאותו יום העיר הייתה לבירת גאורגיה עד היום. זו הייתה למעשה תחילת האסלאם בגאורגיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הערבים הופיעו לראשונה בגאורגיה, בשם כארתלי (איבריה הקווקזית), בשנת 645. אבל עדיין עד לשנת 735 הם לא הצליחו לייצב את שלטונם. באותה שנה הח'ליף האומאי, מרואן השני (مروان بن محمد بن مروان بن الحكم) כבש את טביליסי וחלק גדול מהשטחים השכנים. וייסד אמירות ערבית, שהייתה תחת חסותו של ח'ליף בגדד או לעיתים הוואלי (ولي) של ארמניה (Armīniya).
במהלך התקופה הערבית, טביליסי, שנקראה "אל-טפליס" (al-Tefelis), גדלה למרכז המסחר בין העולם המוסלמי לבין צפון אירופה. מעבר לזה, היא תיפקדה כמוצב חוץ מפתח והיוותה חוצץ בהתמודדות כנגד הביזנטים והשליטה הכוזרית. במהלך הזמן הפכה טביליסי מוסלמית בעיקרה, אבל ההשפעה האיסלמית נתחמה לעיר עצמה כאשר הסביבה נשארה נוצרית.
טביליסי הייתה עיר גדולה עם עם חומה כפולה עם 3 שערים. היא שכנה על שני צידי נהר הקורה, ושני חלקיה היו מאוחדים
סדרת המאמרים העוסקים ב: |
|||
| העת העתיקה | |||
| קורה ארקסס | |||
| דיוחי | |||
| קולכיס | |||
| אגריסי | |||
| איבריה הקווקזית | |||
| ימי הביניים | |||
| אמירות טביליסי | |||
| הממלכה הגאורגית המאוחדת | |||
| הפלישה המונגולית לגאורגיה | |||
| ממלכת אימרתי | |||
| טאו-קלארג'תי | |||
| ממלכת אבחזיה | |||
| כארתלי-קאחתי | |||
| השלטון הרוסי | |||
| גאורגיה תחת האימפריה הרוסית | |||
| עצמאות מוקדמת | |||
| הרפובליקה הדמוקרטית של עבר הקווקז | |||
| הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה | |||
| מלחמת גאורגיה-ארמניה | |||
| המלחמה הסובייטית גאורגית | |||
| השלטון הסובייטי בגאורגיה | |||
| הרפובליקה הסובייטית של עבר הקווקז | |||
| גאורגיה הסובייטית | |||
| טבח טביליסי (1956) | |||
| טבח טביליסי (1989) | |||
| גאורגיה המודרנית | |||
| הרפובליקה של גאורגיה | |||
| מלחמת האזרחים של גאורגיה | |||
| מהפיכת הורדים | |||
| גאורגיה אחרי שוורדנדזה | |||
| ההיסטוריה של הרפובליקות האוטונומיות | |||
| ההיסטוריה של אבחזיה | |||
| ההיסטוריה של אג'ריה | |||
בגשר של סירות. גיאוגרפים בני זמננו מציינים במיוחד במעיינות החמים שלה. ששימשו לאמבטיות עם אספקת מים חמים קבועה. על הנהר היו טחנות מים. הבתים היו בנויים בעיקר מעץ אורן, וזאת להפתעתם של נוסעים ערבים בני זמננו. במחצית הראשונה של המאה ה-9, טביליסי הייתה לעיר השנייה בגודלה בקווקז אחרי דרבנט. עם לפחות 50,000 תושבים ומסחר משגשג.
אחרי שהח'ליפות נחלשה, בעקבות חורבן בגדד בשנת 813, ההשפעה העבאסית הוטרדה יותר הנטייה לפרוש של שליטי הפריפריה, אבל זו של טביליסי לא נכללה בכלל זה. באותו הזמן, האמירות הפכה למטרה של משפחת המלוכה הגאורגית, בגרטיוני, ששיחררו מספר אדמות גאורגיות מהאחיזה הערבית. אמירות טביליסי נוהלה ביד חזקה יחסית תחת שליטתו של יצחק ב. איסמעיל (833-853), שהיה חזק מספיק להכניע את האנרגיות של הנסיכים הגאורגים, ולהשליט את השלטון העבאסי על האזור. הוא הישעה את המענק השנתי לבגדד, והכריז על עצמאות מהח'ליפות. לדיכוי המרד, הח'ליף אל-מוטאווקיל (المتوكل على الله جعفر بن المعتصم), שיגר, בשנת 853, משלחת ענישה, בראשות בוגה אל-כביר אל-שרעבי (ידוע גם בשם בוגה התורכי *). האחרון שרף את טביליסי עד לאפר וערף את ראשו של יצחק ב. איסמעיל. בכך הוא מסיים את הסיכוי של העיר להפוך למרכז של מדינה איסלמית עצמאית בקווקז. העבאסות בחרה לא לבנות מחדש את העיר באופן נרחב, וכתוצאה מכך היוקרה של הסמכות המוסלמית באזור החלה לרדת.
בתחילה המאה ה-11, בשנת 1020, מלכים גאורגים שאפו להתפשט כנגד אמירות טביליסי, והעיר הייתה בחלק מהזמן בשליטה גאורגית. שטחי האמירות התכווצו לטביליסי והשכונות הסמוכות לה. אבל, פלישה של הסלג'וקים בשנות ה-80 של המאה ה-11 סיכלה את התקדמות הגאורגים, ועיכבה את תוכניותיהם של הבגרטיונים, בקרוב למחצית המאה. הפעם האחרונה שבה מוזכר אמיר טביליסי הייתה בשנת 1080 לערך, וממשלת העיר נוהלה לאחר מכן על ידי אוליגרכיית סוחרים הידועה, בספר תולדות גאורגיה, בשם "טביללי בֶּרבֶּי", הזקן של טביליסי. נצחונותיו של דויד הרביעי על הסלג'וקים התורכים הנחיתו את המכה הסופית על טביליסי האיסלמית, והצבא הגאורגי עטור הנצחון נכנס לעיר בפברואר 1122 וסיים 400 שנות שלטון זר.
[עריכה] שליטים
[עריכה] אמירי שוהביד של טביליסי
- איסמעיל איבן שוהב (האמיר הראשון שידוע), שלט עד לשנת 813
- מוחמד איבן אטאב (813-829)
- עלי איבן שוהב (829-833)
- יצחק איבן איסמעיל ב. שוהב (833-853)
[עריכה] אמירי שייבניד של טביליסי
- מוחמד איבן חליל (853-870)
- איסה איבן אש-שייח אש-שייבן (870-876)
- איברהים (876-878)
- גאבולוק (878-880)
[עריכה] אמירי ג'עפריד של טביליסי
- ג'עפר ה-1 איבן עלי (880-914)
- מנסור איבן ג'עפר (914-952)
- ג'עפר ה-2 איבן מנסור (952-981)
- עלי איבן ג'עפר (981-1032)
- ג'עפר ה-3 איבן עלי (1032-1046)
- מנסור איבן ג'עפר (1046-1054)
- אבול-חייג'ה איבן ג'עפר (1054-1062) (האמיר האחרון הידוע)
