תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיה הינה מחלה תורשתית רצסיבית אוטוזומית קשה ביותר. המחלה נגרמת על-ידי מוטציה בגן הנקרא atm וגורמת למספר רב של תסמיני משנה.

[עריכה] מנגנון מולקולרי

הגן atm הנמצא על כרומוזום 11 בבני אדם מקודד לחלבון ATM. חלבון ענק זה (בגודל 350 קילודלטון) נמצא באופן נורמלי בציטופלזמה, אך במצב של עקה כגון חשיפה לנזקי DNA נכנס החלבון לגרעין התא ומפעיל מספר רב של חלבונים על ידי הוספת פוספט (פוספורילציה) או הורדת פוספט מהם (דה-פוספורילציה). בין החלבונים המגיבים עם ATM נמצא P53 ו BRCA1. חלבונים אלו אחראיים לתגובה בעקבות נזקי DNA - תיקון הכרומוזום השבור, עצירת מחזור התא ומוות מבוקר של התא (אפופטוזה).

בבני אדם ועכברים בעלי מוטציה בגן atm לא נכנס החלבון לגרעין כתוצאה משֶבֶר ב-DNA.

[עריכה] תסמינים קליניים

בני אדם שאין להם חלבון ATM לפחות מאחד ההורים יחלו במספר רב של מחלות שלגבי רובן אין הבנה של המנגנון המולקולרי. בין מאפייני המחלה: ניוון עצבים הגורם לחוסר שיווי משקל ונכות לקראת העשור השני לחיי החולה, התנוונות הצרבלום (המוח הקטן), הרחבה של כלי הדם בעין ותנועות עיניים לא נשלטות, נטייה מוקדמת לסרטן (בעיקר סרטן הדם והלימפה אך במיקרים מסוימים גם סרטן השד), רגישות לקרינה מייננת, רמת נוגדנים נמוכה (בעיקר IgA ו-IgE) ותגובה חלשה לפתוגנים, בייחוד דלקת ריאות, שהיא לרוב הסיבה למוות.

מוטציות מסוימות בגן יכולות לגרום למופע קל יותר של המחלה למרות שעדיין חל ניוון עצבים. מוטציה הטרוזיגוטית (רק בגן אחד מבין השניים) גורמת לעלייה בסיכוי ללקות בסרטן הדם והלימפה.

[עריכה] אפידמיולוגיה

בישראל המחלה זוהתה בראשיתה במשפחות ממוצא מרוקאי, אבל כיום ידועים גם מקרים במשפחות בדואיות, דרוזיות ורוסיות.

למרות ההתקדמות הרבה בהבנת המנגנון המולקולרי עד כה אין טיפול יעיל בחולים.