תגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בגילוי מדעי. לערך העוסק בפרויקט לעידוד עלייה לישראל, ראו פרויקט תגלית.

תגלית היא מציאת ידע אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע (להבדיל מהמצאה, שהיא יצירת עצם חדש, שלא היה קיים קודם לכן). תגליות עיקריות:

גילוי כוכב חדש בשמים, או גילוי מקום חדש על פני כדור הארץ.
גילוי תופעת טבע שדבר קיומה לא היה ידוע.
גילוי מאפיין לא ידוע של עצם ידוע בטבע. דוגמה לכך היא הגילוי שכדור הארץ אינו שטוח אלא כדורי.

גילוי הסבר לתופעת טבע שלא הייתה מובנת, אך דבר קיומה היה ידוע אינו בגדר תגלית, ואף לא בגדר המצאה, כי אם יצירה של תאוריה.

[עריכה] אקראיות של תגליות

בפולקלור מקובלת הגישה לפיה תגליות מדעיות רבות התגלו באקראי, עקב יד הגורל, וללא כל כוונה לכך. מתאור כזה עלול להיווצר הרושם כאילו קידום המדע כמוהו כזכייה בפיס: כל אחד יכול להגיע, באורח חייו השגרתי והרגיל, לתגליות שמשנות את פני המדע. עיון מעמיק מגלה שתפיסה כזו שגויה. בדרך כלל תגליות מתרחשות לאחר מידה כזו או אחרת של מחקר מקדים, אם כי לעיתים אכן המזל שיחק תפקיד מסוים, מצומצם ביותר, בהשגתן. נמחיש זאת באמצעות דוגמאות אחדות:

חוקי ניוטון: הסיפור הידוע ביותר אודות תגלית אקראית הוא התפוח שנפל על ראשו של אייזק ניוטון, ובעקבותיו ניסח ניוטון את חוק המשיכה האוניברסלי. יש המרחיבים את חלקה של יד הגורל, ומוסיפים שניוטון נדחף לבוסתן התפוחים על-ידי מגפת דבר שפקדה את אנגליה. יש להזכיר שתפוחים נפלו מעצים אלפי שנים קודם לכן, ואיש לא ניסח את חוקי הכבידה בעקבות זאת. גם אם התרחשות מקרית נתנה לניוטון השראה, ברור שלכל היותר היה זה זרז בלבד, וסביר להניח שגם בלעדיו היה חוק המשיכה מנוסח. עד כמה הייתה תגלית זו חסרת מקריות, גם לדעתו של ניוטון, ניתן ללמוד מאמירתו המצטנעת: "אם הרחקתי ראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים".

קרני רנטגן: "את הקרניים הנושאות את שמו גילה בלי שהתכוון לכך", מספרים על וילהלם רנטגן. גילוי "אקראי" זה קרה במעבדתו של רנטגן, לאחר עשרות שנות מחקר בפיזיקה. התרחשותו של הגילוי דווקא באותו יום הייתה אכן אקראית, אולם באה לאחר תקופה ארוכה של מחקר.

פניצילין: גם על הפניצילין נאמר שהתגלה באקראי. אך שלא במפתיע המגלה האקראי היה פרופסור לרפואה, אלכסנדר פלמינג, שעסק במחקר בקטריולוגי. "Both of Fleming's discoveries happened entirely by accident" מספרת ויקיפדיה האנגלית. האנציקלופדיה העברית מתארת זאת ביתר דיוק: "גילוי הפנצילין היה אמנם מקרי, אך בא בשל כושר הסתכלות ואבחנה מעמיקים".

גומי מגופר: בשנת 1839 ערך הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר ניסוי של עיבוד גומי טבעי באמצעות גופרית, כשלפתע, לגמרי במקרה, נשמטה מידיו חתיכת גומי על התנור. כתוצאה מתקלה זו נוצר גומי עם תכונות משופרות, וגודייר ערך ניסויים נוספים בכיוון זה ויצר את תהליך הגיפור של הגומי, שבו משפרים את תכונות הגומי באמצעות עיבודו עם גופרית. אכן היה בתהליך זה רגע מקרי, שבו נפלה חתיכת גומי על התנור, אולם מלבד רגע זה, הכול היה מתוכנן היטב. המאורע המקרי קרה דווקא לגודייר, שערך ניסויים בתחום זה, ולא לאיש שלא ראה גומי במעבדה מימיו. גודייר היה רגיש למשמעות של המקרה, והמשיך בניסויים נוספים עד להשגת תהליך תעשייתי. בפולקלור, בכל אופן, נאמר שהגומי המגופר הומצא במקרה, כאילו גם כל אחד יכול היה להמציא גומי מגופר, אילו רק אירע לו מקרה כזה.

טפלון: על המצאת הטפלון מספרת לנו ויקיפדיה האנגלית: "כימאי בחברת דופונט גילה באופן אקראי את הטפלון בשנת 1938". ספק אם יש שמץ של מקריות במקרה זה, שהרי התגלית נעשתה במעבדותיה של חברת דופונט, מהגדולות ביותר בתעשייה הכימית, והמגלה היה כימאי בעל תואר דוקטור, שהכשיר עצמו לרגע זה במשך שנות לימוד רבות.

הקרינה הקוסמית: המחשבה על יקום שאיננו סטטי אלא מתפשט, הועלתה כבר ב-1922 על ידי הרוסי אלכסנדר פרידמן ועל ידי תלמידו ג'ורג' גאמוב שפיתח מחשבה זו, אבל רק בשנת 1965 איששו זאת באופן אמפירי בהסח הדעת, מבלי שהתכוונו לעסוק בנושא, ארנו פנזיאס ורוברט וילסון מ"מעבדות בל", כאשר גילו באמצעות גלאי קרינה אלקטרומגנטית רגישים, את קרינת הרקע הקוסמית של המפץ הגדול, שהייתה אחידה בכל כיוון, וזכו על כך בפרס נובל לפיזיקה. פנזיאס ווילסון היו שניהם בעלי תואר דוקטור בפיזיקה, ו"מעבדות בל" הן ממרכזי המחקר החשובים ביותר בעולם. אין ספק שהם הסתייעו במידה של מזל, אולם המזל הזה נפל על קרקע פוריה של השכלה פיזיקלית שאיפשרה להם להנות ממנו.