שפרה הורן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפרה הורן (נולדה ב-1951), סופרת ישראלית.
שפרה הורן נולדה בשנת 1951 בתל אביב לאם שמוצאה ממשפחה ספרדית שחייתה בישראל מספר רב של דורות, ולאב שכל משפחתו הושמדה בשואה והגיע כפליט מרוסיה לפני מלחמת העולם השנייה.
ילדותה עברה עליה בירושלים בשכונת קטמון הישנה, בבית שהיה שייך לפני מלחמת העצמאות למשפחה ערבית עשירה שנמלטה עם כיבוש השכונה. הבית ושכונת מגוריה השפיעו עליה מאוחר יותר בבחירת מיקום העלילה בספרה "היפה בנשים".
הורן סיימה את בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה במגמה ספרותית-פילוסופית ושירתה בצה"ל בבסיס חיל האוויר. עם תום השירות למדה באוניברסיטה העברית, לתואר הראשון במקרא ובארכיאולוגיה והמשיכה ללימודי התואר השני וקומוניקציה.
במהלך לימודיה נולד בנה גלעד ובאותה תקופה נבחרה להיות רכזת החינוך של ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים - WUJS ("ווג’ס"). במסגרת תפקידה ארגנה כנסים וקונגרסים בינלאומיים לסטודנטים יהודים בכל רחבי העולם והתמקדה בארצות שבאותן השנים לא קיימו קשרים דיפלומטיים עם ישראל כמו מדינות מזרח אירופה, מדינות צפון אפריקה, אירן ואתיופיה. הייתה ממונה על פרויקט יהדות המצוקה ונהלה מאבקים בקמפוסים בעולם למען יהודי אתיופיה, יהודי ברית-המועצות ויהודי סוריה. כמו כן הפיקה סרטים ותוכניות אודו-ויזואליות, עסקה בדוברות ויצגה את ווג'ס בכלי התקשורת הארציים והעולמיים. במהלך אותן השנים שמשה יו"ר ועדת קשרי חוץ ב"ועד הציבורי למען יהודי אתיופיה" במסגרתו שמרה קשר עם הארגונים היהודיים בעולם בנושא מצוקת יהודי אתיופיה. בתום תקופה של שש שנים בווג'ס נבחרה להיות דוברת המשרד לקליטת העלייה ועסקה בקליטת יהודי אתיופיה עם הגיעם לישראל במסגרת "מבצע משה".
את עבודתה במשרד הקליטה סיימה עם נסיעתה ליפן שם חייתה חמש שנים במסגרת שליחות ממלכתית של בעלה. ביפן ניהלה את מרכז הקהילה היהודית של טוקיו, לימדה מקרא בקולג' למקרא שברובע גינזה והייתה כתבת העיתון "מעריב", ותחנת "גלי צה"ל" במזרח הרחוק.
עם שובה לארץ כתבה את ספרה הראשון "חוויה יפנית" - ספר עיון שיצא בהוצאת מעריב והיה לרב מכר. הספר תורגם לאנגלית וזכה לקבל ציון לשבח מהניו-יורק טיימס. משך תקופת כתיבת הספר שמשה דוברת וממונה על יחסי-הציבור והפרסום במוזיאון מגדל דוד לתולדות ירושלים. כמו כן הגישה תוכנית טלוויזיה שעסקה ברפואה משלימה ששודרה בערוץ 2. באותן שנים עסקה גם בכתיבה עיתונאית במגאזינים ובעיתונים יומיים ארציים בנושאי תרבות, חברה, כלכלה וספרות.
כיום (2005) היא מתגוררת לסירוגין בירושלים ובאוקלנד ניו-זילנד.
ספריה תורגמו לשפות: אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, איטלקית, סינית, יוונית ותורכית.
שפרה הורן זכתה במספר פרסים בהם פרסי זהב ופלטינה לכל ספריה, פרס ויצ"ו ישראל ופרס ראש הממשלה לשנת 2005.
[עריכה] ספריה
- "ארבע אמהות" - "נולדתי במיטת הנחושת של אם סבתי שרה, בקיץ 1948". כך נפתח הספר המגולל סאגה של משפחה שבה שולט המין הנשי. עד לדור האחרון נולדו במשפחה זו נשים בלבד, וכאשר נולד שם בן, הרי שנולד פגום או שלא זכה להגיע לבגרות.
- "היפה בנשים" - ספורה הנפתל של רוזה, הילדה בעלת תלתלי הזהב משכונת קטמון בירושלים, שגדלה והייתה ליפה בנשות ירושלים. הסיפור מתרחש בין מציאות לדמיון במרוצת חמישים שנותיה הראשונות של המדינה.
- "תמרה הולכת על המים" - סאגה משפחתית הנפרשת על פני שלושה דורות של נשים ביפו, מתחילת המאה העשרים ועד ערב קום המדינה. תמרה, בת הדור השלישי, מנסה להתחקות על הכוחות שקבעו את קורות משפחתה. העלילה מתגלגלת כמסע גילוי של סודות העבר - כמין טקס התבגרות, שבו נחשף כל סוד במועדו ושופך אור חדש על חייה של תמרה המתפענחים לאט לאט לה עצמה.
- "הימנון לשמחה" - סיפור אהבה בין יעל, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה, נשואה לנחום ואם ליואבי בן השלוש, לבין אבשלום, גבר חרדי אלמן ואב שכול, המתרחש בירושלים של חורף 2002. הרומן מתאר את דיוקן החברה הישראלית על רקע אינתיפאדת אל-אקצה.
- "חוויה יפנית" - חוויה אחרת של החיים ביפן, מהמרחץ המשותף בחיק הטבע ועד לפלאי הטכנולוגיה של בתי-השימוש הכלולים בסיורים המודרכים לתיירים, מסודותיה הכמוסים של הגיישה והיאקוזה ועד לאלימות הפושה בקרב בני הנוער.
- "חתולים, סיפור אהבה" - בספר מתארת המחברת בחום ובהומור את חייה כדיירת בבית שבו התגוררו חתולים מאז ומתמיד.
- "אין חיה כזאת" (ספר ילדים) - יום אחד החליט יותם שהוא רוצה לגדל בבית חיה, אבל לא סתם חיה כמו שיש לכל החברים שלו.
- "אני רוצה שהחיה שלי תהיה עגולה," אמר לאמא שלו.
- "אז אתה רוצה לגדל פרת משה רבנו," אמרה אמא.
- "לא אני רוצה חיה גדולה!" ענה יותם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שפרה הורן בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- שפרה הורן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- דף הבית של שפרה הורן
