מבצע משה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עליות לארץ ישראל והתיישבות בה |
|
מבצע משה הוא מבצע להעלאת יהודי אתיופיה למדינת ישראל, שהחל בנובמבר 1984 והופסק בינואר 1985.
במסגרת המבצע הועלו לארץ כ-8,000 מיהודי אתיופיה, באמצעות "רכבת אווירית" של מטוסים ישראלים. רוב היהודים האתיופים שעלו לארץ במבצע משה הגיעו מחבל גונדר. בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים עם אתיופיה נוצר באמצעות "המוסד" קשר עם בכירים בסודאן, הסמוכה לאתיופיה. אלפי יהודים מאתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודאן, והמתינו שם במחנות זמניים עד להטסתם לישראל.
הצעידה הרגלית הקשה של משפחות וילדים קטנים, ארכה לעתים חודשים. עקב קשיי הדרך והתנאים, נפטרו מאות, וייתכן שאלפים, מיהודי אתיופיה, בדרך למחנות ההמתנה בגבול סודאן.
סודאן הסכימה לשותפות הסמויה במבצע, למרות היותה מדינה מוסלמית ובהיעדר יחסים דיפלומטיים עם ישראל. במסגרת ההסכמות, פרטי המבצע היו ידועים רק לבכירים מועטים בסודאן, ולא פורסמו בתקשורת הישראלית או העולמית. ליהודי אתיופיה שהגיעו לגבול סודאן אסור היה לחשוף את זהותם היהודית.
המבצע הסתיים בטרם עת, בעקבות הדלפה לעיתונות בישראל בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודאן לישראל. בעקבות חשיפת העלייה שנשמרה עד אז בסוד, השתנתה המפה הפוליטית באזור. שליט סודאן, שהעלים עין ממעבר היהודים בארצו בדרך לישראל, הודח משלטונו, והיחסים בין ישראל לסודאן עלו על שרטון.
עליית יהודי אתיופיה במבצע משה חייבה בניית יישובי קראוואנים ודיור זמני לאלפי העולים, והכנתם לחיים בישראל. למרות משאבים רבים שהושקעו בהוראת התרבות והשפה, ובהכנה לחיים בישראל, היו קשיי הקליטה רבים, חלקם עקב פערי התרבות המשמעותיים, חלקם עקב היעדר משאבים, וחלקם עקב הדעות הקדומות בחברה הקולטת.
מבצע משה היה המבצע הממלכתי הראשון להעלאת יהודי אתיופיה. בשנת 1991 בוצע המבצע השני, "מבצע שלמה".
