משתמש:שילוני/ארגז חול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטירת הרבנים
אנשי רוח
או מיי גוד! ת'יי קילד רמי סדן!
 |
משתמש זה מאמין באחווה בין יהודים וערבים, אבל אפילו ישראלים רואים בעבריינים אלימים "אסירים פלסטינים" אותם אפשר לשחרר בעקבות הסדר פוליטי. |
{{
}}
[עריכה] מעקב
- הצבעות מחיקה
- דלפק יעוץ
- המזנון
- הפרלמנט
- סטטיסטיקה
- וק:תתח
- ערכים עתיקים
- ערכים חדשים
- ערכים יתומים
- קטגוריות חסרות קטגוריה
- קטגוריות שאינן בשימוש
- דפים ללא קישורים
- דפים חסרי קטגוריה
- קטגוריות מבוקשות
- תבנית משתמש
- ויקיפדיה:קישורים שימושיים
[עריכה] תבנית ליישובים
1) תיאור גיאוגרפי (עיירה מוסלמית בשרון המזרחי, כפר יהודי בגליל התחתון, בשומרון המזרחי, פרבר מרווח)
2) תיאור חברתי (מושבה, קיבוץ, הרחבה, הרחבה קהילתית).
- הרכב אוכ'- עולי חבר העמים, חסידי גור, נוצרים ערביים
3) תיאור פוליטי ( מועצה מקומית במחוז צפון, יישוב קהילתי במסגרת אגודה שיתופית)
- תיאור פוליטי-ציוני (נוסד ב-^^^ כמושבה, כ"חומה ומגדל", י"א הנקודות בנגב, כעיירת פיתוח, היאחזות נח"ל, במסגרת תכנית ה"מצפים בגליל", "יישובי הכוכבים", התנחלות באיו"ש)
4) תיאור היסטורי- נוסד ע"י עולים מתימן, עולי העלייה השלישית, אנשי צבא-קבע
- -------------
טבלה: שנת ייסוד, גובה (מפני הים), (מס') סמל יישוב, שטח (דונם), רמה חברתי-כלכלי, נתונים שימושיים כמו מיקוד-דואר ואיזור-חיוג.
טבלה נוספת: אוכלוסית היישוב בשנים נבחרות וקצב גידול ממוצע (תוספת אוכ' חלקי שנים) או אחוז גידול (אוכ' חדשה יחסית לאוכ' קודמת).
תיאור בסדר-זמן אירועים ביישוב:
-
-
- 1909 נוסד ע"י... על אדמת...שנרכש ע"י ... במעמד...
- 1958 צורף עם...תחת עיריה אחת.
- 1964 קלטה עלייה גדולה מ... ואוכלוסייתה גדלה ל...
- 1986 נפתח בעיר מוזיאון/ מכללה...
- 1992 הוגדל שטח העיר בתוספת ....דונם.
-
וכד'
[עריכה] יש ליצור תבנית נפרדת להתישבות
תודה על ההיענות. אני מצטער שאיני יכול להקדיש לוויקיפדיה יותר זמן- אני עמוס בעבודה! ע"כ אתחיל לשפוך כאן הצעות ל'אבני-דרך' בהתפתחות היישוב בא"י. כל מי שירצה- יוסיף כאן נופך מִשֶלוֹ.
- פקיעין שומרת על הגחלת כקהילה יהודית יחידה בא"י שעמדה נוכח העוינות הרצחנית של התקופות האירופאיות- הרומית, הביזנטית והצלבנית.
- עליית הרמב"ן ובניין הקהילה היהודית בירושלים(אני רואה אותו כמחדש היישוב בירושלים, וע"כ כמשמעותי מאוד בבניין היישוב בארץ בכלל).
- רבי יעקב בירב- חידוש הסמיכה וחיזוק לימוד התורה שקרנה ממנו יצרה דורות של בניין רוחני וחומרי (גם מתוך המחלוקות...) מעין זיתים ועד עזה (ר' ישראל נג'ארה)
- בניינה של טבריה וגלילותיה ע"י דונה גרציה ובנה יוסף
- עליית תלמידי הגר"א מיסדת בארץ את היישוב הישן האשכנזי. בניו מיסדים את המושבות הראשונות - ר' ישראל ב"ק בהר מירון ואריה ליב פרומקין ביהוד ופ"ת. יש לציין את שני הדמויות הנ"ל גם בהקמת הדפוס הראשון בארץ ואת אל"פ בהקמת הבי"ס העברי הראשון.
- הציונות המתבדלת - יהודים מתישבים מרצונם ביישובים נפרדים מנכריי הארץ. התופעה מתבטאת הן בהתישבות עירונית (קריה נאמנה, מאה שערים) והן בהתישבות החקלאית ( המושבות הראשונות).
- עידן הפטרונות - מתמיכת הברון ועד יצירת הקק"ל ומוסדות "לאומיים" אחרים שהסירו במידה רבה את נטל האחריות הכלכלית, ומימנו רישת קרקעות והקמת "יישובים עבריים".
- הקמת מפעלים- הן מפעלי תעשייה פרטיים (לייצור), קיבוציים (קואופרטייבים) לטיפול בתוצרת חקלאית ומפעלי תשתיות (מפעל החשמל, סלילת כבישים, מוביל המים) שהצעידו את הפיתוח הכלכלי של הארץ והפחיתו את התלות בפטרונות. הפטרונות התפנתה לפיתוח הפוליטיקה, תרבות הבידור (ספרות [שוקן], תיאטרון ועיתונות) והאקדמיה.
- המאחז הלאומי - התישבות שמטרתה "לקבוע עובדות בשטח" מתוך תקווה לאלץ את קובעי המדיניות "להזיז גבולות". מתל חי עד עמונה. חומה ומגדל. המצפים בנגב. דפוסי ההתישבות אחרי תכנית החלוקה. ההתישבות בשטחים שנפתחו בפני יהודים בעקבות מלח' ששת הימים.
- התישבויות אלו מוקמות "עבור הכלל" להחזיק בקרקעות עבור כלל היהודים, אך הם נעשות ע"י יישובים שבמהותם סגורים בפני רוב האוכלוסייה היהודית.
