תל חי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל חי הוא אתר זיכרון בגליל העליון, הנמצא ליד כפר גלעדי, בו התחולל קרב היסטורי בתולדות ישראל ומייצג לחימת מעטים מול רבים ואת קדושת ערך ההתיישבות הציונית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת ההתיישבות וההתקפות
אדמות אזור תל חי נרכשו ב-1893, בידי הברון רוטשילד. המקום יושב לראשונה ב-1905. ב-1907 החל לפעול כמשק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, כשהמרכזי בהם הוא דו קומתי ומכונה "העלייה". ב-1916 נאחזה במקום קבוצה מותיקי "השומר" ואנשי "הרועה". למקום החליטו לקרוא "תל חי", בדומה לשם המקום בערבית "טלחה".
בתחילת 1920 החלו באזור התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון - כפר גלעדי, מטולה ותל חי. מטולה הייתה יישוב קטן יחסית ואנשיה החליטו לנטוש בשלב מוקדם בעוד אנשי כפר גלעדי ותל חי החליטו להשאר. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, עליהם פיקד יוסף טרומפלדור. בפברואר מתחילות התקפות על היישובים, ובאחת מהן נהרג בשדה סמוך לתל חי אהרון שר. כמו כן נהרג שניאור שפושניק לפני ההתקפה המרכזית.
[עריכה] נפילת תל חי
- ערך מורחב – מאורעות תל-חי
ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל החצר (חצר תל חי) קבוצה גדולה של ערבים חמושים שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להכנס כיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר) ושם עלו לקומה השנייה. הם הפתיעו את היושבים בחדר, בכך שירו עליהם. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד התחיל קרב יריות. התוקפים המשיכו וירו על האנשים שבקומת הקרקע והחוצה אל עבר החצר. להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. יוסף טרומפלדור ויעקב טוקר רצו לאורך החצר כדי לסגור את השער ונפצעו קשות. בקרבות הירי נופלים גם שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בשל האבידות והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, מחליטים מגיני החצר לנטוש אותה כשמגיעה הפוגה בקרב. הם עוברים אל כפר גלעדי ובדרך לשם מת יוסף טרופלדור מפצעיו. לפני מותו מספרים שהוא אמר לרופאו, ד"ר גרי, שנתלווה אליו: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".זה משפט עד היום משתמשים בו ומדברים על טרומפלדור . באותו לילה נוטשים מגיני תל חי ואנשי המקום את כפר גלעדי והדרימו אל היישוב איילת השחר הנמצא בשטח שבשליטת הבריטים.
[עריכה] החזרה לתל חי
הכוחות הצרפתיים לחמו בצורה נחרצת נגד הפורעים הערבים בגליל העליון עד להשגת שקט בחודש יולי. באוקטובר חזרו המתיישבים היהודיים אל שלושת היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטת בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגינים הייתה לסמל ובזכותם נכלל ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל.
[עריכה] שיקום וזיכרון
נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפסל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. החצר משמשת כיום כאתר זכרון והנצחה ובו מוצגת היסטוריית ההתיישבות והחקלאות העברית באותם ימים. בסמוך לחצר נמצאת מכללת תל חי ופארק התעשייה תל חי. לזכר שמונת נופלי תל חי נקראה העיר קריית שמונה.
בי"א באדר מתקיים מידי שנה ברחבת האריה השואג טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי.
בהשראת עמידת הגבורה של טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי חיבר אבא חושי באביב 1920 את מילות השיר 'בגליל בתל חי'.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מוזיאון חצר תל חי, מתוך ilmuseums
- י"א באדר על האירועים והמיתוסים מאחורי תל חי, מתוך אורט
- תל חי ומאבקה באתר "ההגנה"
- שיפוץ חצר תל חי, ידיעת חדשות מתוך וואלה!
- תעוד בצילום של הצבת "האריה השואג" על כנו
