פראנץ דאנצי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פראנץ איגנץ דאנצי Franz Ignaz Danzi (15 ביוני 1763 - 13 באפריל 1826), צ'לן, מלחין ומנצח גרמני, בנו של הצ'לן האיטלקי הנודע אינוצ'נץ דאנצי. פראנץ דאנצי, יליד שווצינגן, עבד במנהיים, מינכן,, שטוטגארט וקרלסרוהה, שם מת.
דאנצי חי בזמן רב משמעות בתולדות המוזיקה הקונצרטנטית של אירופה. הקריירה שלו, שגישרה על תקופת המעבר בין הסגנונות של שלהי התקופה הקלאסית וראשית התקופה הרומנטית, חופפת לחלק גדול מן המוזיקה, הממלאת את אולמות הקונצרטים שלנו ומוכרת למאזיני המוזיקה הקלאסית בימינו. בצעירותו הכיר את מוצרט, שהיה נערץ עליו; הוא היה בן זמנו של בטהובן, שרגשותיו כלפיו - בדומה לאלה של רבים מבני דורו - היו מעורבים במידה רבה; והוא היה מורו וחונכו של ובר הצעיר, שאת המוזיקה שלו כיבד וקידם.
פראנץ דאנצי נולד בשווצינגן וגדל במנהיים. הוא למד אצל אביו ואצל גאורג יוזף פולגר לפני שהצטרף, בשנת 1778, כנער, לתזמורת היוצאת מן הכלל של הנסיך הבוחר קרל תיאודור. בשנת 1780 יצא לאור במנהיים הראשון בחיבוריו לכלי נשיפה מעץ. אביו, צ'לן ראשי בתזמורת, זכה לשבחים מפי מוצרט על נגינתו בביצוע הבכורה של "אידומניאו". דאנצי נשאר מאחור במנהיים קרתנית יותר כאשר קרל תיאודור העביר את חצרו למינכן בשנת 1778. אחרי תקופת חניכות בתזמורת התיאטרון הקטנה שנשארה במנהיים, הצטרף שוב אל החצר העיקרית במינכן כצ'לן ראשי - במקום אביו - בשנת 1784.
בשנת 1790 נשא לאישה את הזמרת מריה מרגרטה מרשאן, ויצא עמה למסעות הופעות בלהקת אופרה, אל לייפציג, פראג, ונציה ופירנצה.
בשנת 1798, שוב במינכן, התקדם למשרת עוזר למנצח באחד ממרכזי המוזיקה החשובים ביותר באירופה, אבל בשנת 1807, מתרעם על היחס שקיבל בחצר הנסיך ונואש מן הסיכוי לקידום נוסף, עזב את מינכן ויצא לשטוטגארט לכהן כמנצח תזמורת ומקהלה בחצרו, הקטנה יותר ופחות חשובה, של פרידריך הראשון מוירטמברג, מלכה החדש של וירטמברג. אחרי חמש שנים עבר שוב, הפעם לקרלסרוה, שם עשה את שנות חייו האחרונות בקונסרבטוריון המלכותי, במאבק לקדם את מעמדו של המוסד המוזיקלי הצנוע ולהביא לו כבוד.
דאנצי, גם אם לא היה מלחין מן השורה הראשונה, היה מוזיקאי מוכשר ביותר. כיום הוא נודע בעיקר בחמישיות שלו לכלי נשיפה מעץ, אך הוא חיבר מוזיקה ברוב הסוגות החשובות של זמנו ובכללן אופרה, מוזיקה כנסייתית, יצירות לתזמורת וסוגים רבים ושונים של מוזיקה קאמרית. הוא היה צ'לן ממדרגה ראשונה ואף מנצח ומנחה תזמורת מצפוני ויעיל, לפי כל הדיווחים.
פרנצ'סקה לברון, (1756 - 1791), זמרת ומלחינה, הייתה אחותו של פראנץ דאנצי.
שמו של אולם הקונצרטים בשווצינגן שונה בשנת 2005 ונקרא עכשיו על שם דאנצי.
