פורשה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחברת מכוניות. לערך העוסק במהנדס שהקים אותה, ראו פרדיננד פורשה.
פורשה (גרמנית: Porsche, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ), חברה גרמנית ליצור מכוניות. החברה נוסדה בשנת 1931 בשטוטגארט כחברה לתכנון וייעוץ הנדסי, על ידי פרופ' פרדיננד פורשה. פורשה שימש קודם לכן כמנהל הטכני וחבר ההנהלה של חברת דיימלר, יצרנית מכוניות מרצדס. ממשרדו בחברה החדשה תיכנן פורשה, לבקשתו של אדולף היטלר, את החיפושית - מכונית עממית, אמינה וזולה, שהפכה לאחת המכוניות המוצלחות בהיסטוריה.
ב- 1950 הפכה פורשה ליצרנית רכב עצמאית, בבעלות שווה של משפחות פורשה ופיך. בשנת 1951 נפטר פרדיננד פורשה בגיל 75. בשנת 1972 הונפקה פורשה בבורסה של פרנקפורט וגייסה הון ציבורי לראשונה. בשנת 2005 נסחרו מניות החברה לפי שווי שוק של כ- 6.5 מיליארד אירו. 43% מהון המניות של החברה סחיר. 80% מעסקי החברה הם יצור ומכירת מכוניות, 10% יצור ומכירת חלפים, ו10% שירותי ייעוץ הנדסי ליצרנים אחרים. חברת פורשה היא אחת מיצרניות הרכב הרווחיות ביותר בעולם. השוק העיקרי של החברה הוא השוק האמריקני. הדגמים הבולטים: הרודסטר "בוקסטר", ה-911 הקלאסית, ורכב השטח "קאיין". חברת "מכשירי תנועה" היא יבואנית מכוניות פורשה לישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] דגמי המכוניות הראשונים
בשנת 1938 יצאה מהסדנאות הפורשה הראשונה, פורשה 64. זו הייתה גרסה של החיפושית, ועל כן לא תמיד רואים בה את הדגם הראשון האמיתי.
תואר זה משוייך בדרך כלל לפורשה 356, שתכננו יחד פרדיננד פורשה ובנו פרי פורשה. אב הטיפוס של הדגם יצא ב-1948. 49 היחידות הראשונות יוצרו בסדנה בעיר גמונד שבקרינטייה. לאחר מכן עבר היצור לזופנהאוזן (zuffenhausen) בקרבת שטוטגארט, שם גם שוכן מטה החברה עד היום. המכונית הייתה מצויידת במנוע אחורי מקורר אוויר, ועל כן בעלת צליל מנוע דומה לזה של החיפושית. בתחילה הכילה מכללים רבים ומנוע של חברת פולקסוואגן, אך חלקים אלו הוחלפו במהירות לחלקים מיצור עצמי, כולל המנוע האחורי.
ב-1963 יצא לשוק דגם ה-911 שזכה לתהילה אגדית. הפורשה 911 היא מכונית 2+2, דהיינו שני מושבים קדמיים ובנוסף שני מושבים אחוריים קטנים, בעלת קירור אוויר ומנוע אחורי שטוח ("בוקסר") בעל 6 צילינדרים. זהו הדגם המזוהה יותר מכל עם חברת "פורשה", נמכר עד היום בגרסאות משופרות בהצלחה עצומה ומצליח מאוד על מסלולי מירוצי הראלי. הפורשה 911 נחשבת גם כיום, יותר מארבעים שנה לאחר יציאתה לשוק, למופת של מכונית ספורטיבית ומהנה לנהיגה. דגם בעל מראה זהה ל-911 אך מכלולים מכנים פשוטים יותר, הלקוחים מה- 356, ובעל מנוע 4 צילינדרים, נמכר תחת השם 912.
לפורשה היו מתחילת דרכה יחסי עבודה הדוקים עם חברת פולקסוואגן. ב-1969 פותחה ויוצרה במשותף ה-914 ומעט מאוחר יותר ה-916 שהחליפו את ה- 912 ויוצרו עד 1976. לבקשת חברת פורשה יוצרו הדגמים תחת השם פורשה, משום החשש שתפגע תדמיתה היחודית הספורטיבית בשוק האמריקאי.
ב-1976 הוחלפו ה-914 ו-916 על ידי ה-924. דגם זה הכיל מכלולים רבים של חברת אאודי, מקבוצת פולקסוואגן, ויוצר במפעל של אאודי.
ב-2002 הניב שיתוף הפעולה בין פורשה לפולקסוואגן פיתוח משותף של דגמי פורשה קאיין ופולקסוואגן טוארג. זהו רכב כביש-שטח יוקרתי, נישה חדשה שלשתי החברות לא הייתה בה נוכחות עד עתה.
החל מ-2004 הועבר יצור כל הפורשה קאיין למפעל החדש בלייפציג. גם מכונית הדגל של החברה, קאררה GT, שמהווה את שיא הטכנולוגיה במכוניות ספורט, מיוצרת במפעל זה.
ב-2006 הגדילה פורשה את שליטתה על מניות 'קונצרן פולקסוואגן' ל-25%.
[עריכה] דגמים נוספים של החברה
930 - זוהי למעשה גרסת טורבו רבת כח של ה- 911. המכונית יוצרה בין השנים 1975 - 1989. צויידה במנוע בנפח 3 ליטרים מקורר אויר, שהוחלף ב- 1978 למנוע 3.3 ליטר מקורר מים. המכונית יוצרה בתצורת קופה.
964 - זוהי למעשה הגרסה הראשונה של ה- 911 קאררה. היא יוצרה בין השנים 1989-1993 ונבדלה מה- 911 הרגילה בגיר טיפטרוניק (ידני/אוטומאטי לפי בחירת הנהג), והנעה אינטגראלית לכל ארבעת הגלגלים.
959 - מכונית העל של פורשה, שיוצרה ב- 226 יחידות בלבד, בשנת 1987. המכונית נועדה בעיקר להראות עליונות טכנולוגית על המתחרות החזקות, כמו פרארי ולמבורגיני, ולא אושרה לשימוש בארצות הברית, מטעמי בטיחות. מכונית אספנים מבוקשת מאוד ונדירה.
[עריכה] פעילות גלובלית
בשנת 1996 חתמה חברת פורשה על חוזה לשיתוף פעולה תעשייתי עם חברת ואלמט הפינית (VALMET). חברת פורשה התקשתה לעמוד בקצב ההולך וגובר של ביקושים לדגם הבוקסטר שלה. הוחלט לבצע אאוטסורסינג (מיקור חוץ) ולהעביר חלק מהיצור לחברה הפינית. החל מ-1997 נכנס שיתוף הפעולה לתקפו והוארך בהמשך עד לשנת 2008.
גם כיום משמשת "פורשה" כחברה לתכנון הנדסי, כפי שהייתה בראשית דרכה. ממרכז הפיתוח שלה בוואיסק, 25 ק"מ מערבית לשטוטגארט, שנפתח ב- 1972 סייעה חברת פורשה בתכנון המכונית הרוסית לאדה סאמארה, הסיאט איביזה והאופל זאפירה. כמו כן נתנה החברה שירותי ייעוץ הנדסי לחברת דייהו, לחברת סטודיבייקר, לחברת סובארו ועוד. מרכז הפיתוח האמור מעסיק 2,500 מהנדסים ועוסק כיום בפרויקטים של חטיבת המכוניות של פורשה עצמה. בנוסף רכשה חברת פורשה ב- 2001 25% מחברת Bertrandt AG , המתמחה בתכנון ופיתוח רכב.
ב- 2002 הציגה פורשה את דגם קאיין. זהו דגם כביש שטח ראשון של חברת פורשה שחולק שלדה זהה עם הפולקסוואגן טוארג. הדגם ממוצב בראש הקטגוריה היוקרתית של רכבי הכביש-שטח ונועד להתמודד עם דגמים כמו B.M.W. X5 ורכבי הכביש-שטח החדשים של מרצדס. יצורו של דגם הקאיין מתבצע במפעל החברה בלייפציג.
המפעל בלייפציג ערוך גם לקלוט ביקושים לדגם הבוקסטר הפופולרי, ומתוכנן לייצר את דגם קאררה GT . סך יכולת היצור של המפעל בלייפציג היא 40,000 יחידות בשנה, זהה ליכולת היצור של המפעל בפינלנד, וגדולה מתפוקת המפעל בשטוטגארט שהיא 35,000 בלבד.
ב-2005 הוצגה מכונית משפחתית בעלת ארבע דלתות מבית פורשה. המכונית, ששמה יהיה פנמרה, תצא לשוק בשנת 2009.
