עליות חיסול גלויות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| עליות לארץ ישראל והתיישבות בה |
|
עליות חיסול גלויות הוא שם כולל למספר עליות לארץ ישראל שהתבצעו בשנות ה-50 בסיוע מדינת ישראל והסוכנות היהודית.
המבצעים התבצעו בשנות ה-50 ומטרתם הייתה העלאת קבוצות גלות של יהודים ממדינות שבהן נשקפה סכנה מיידית, לדעתה של מדינת ישראל והסוכנות היהודית, לחיים של היהודים בה.
העליות היו בעיקר ממדינות איסלאמיות קיצוניות שלא הכירו במדינת ישראל ולא הרשו בכל תוקף פעילות ציונית וכן פולחן דתי יהודי.
מדינת ישראל הבינה כי מצבם של היהודים במדינות אלה יחמיר אם לא יוצאו משם היהודים וכי אף אם לא מאמין היהודי במדינת ישראל והתנועה הציונית יפגעו בו תושבי המדינה האיסלאמים שהתנגדו לרעיון של מדינת ישראל.
בין הגלויות הדחופות ביותר עמדו עירק, תימן ולוב אשר היהודים בהם נפגעו קשות על ידי התושבים השונים.
עולי יהדות עירק הועלו לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה ועולי יהדות תימן הועלו ארצה במבצע על כנפי נשרים.
יהדות לוב וכן מספר יהדויות נוספות כגון יהדות מרוקו, יהדות טוניסיה, יהדות אלג'יריה, יהדות מצרים, יהדות אפגניסטן, יהדות איראן ויהדות תורכיה עמדו בחשש לחיי היהודים אשר באותה עת לא נראה מסוכן כל כך ולכן לא נעשו מבצעים מיוחדים להעלתם.
לקראת סוף שנות ה-50 עלה הסיכון של יהדות מרוקו ולכן נעשה מבצע יכין שבמהלכו הועלו רוב בני יהדות מרוקו.
במבצע קדש הועלו חלק מיהודי מצרים אשר ישבו אז בעיר פורט סעיד.
עם השנים הועלו ארצה רוב בני קהילות אלו למרות שבחלקן, לדוגמת בני יהדות איראן לא אופשרה העלייה עד שנים מאוחרות יותר, במקרה של תפוצה זו-שנות ה-80 אך גם אז לא חוסלה הגלות.
רוב היהדויות חוסלו למרות שמעטים נשארו במדינות הללו והקהילות מונות כיום בין אנשים בודדים למספר עשרות למאות מעטות מאוד של יהודים.
