עיצוב גרפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עיצוב גרפי הוא תחום עיצוב העוסק בשילובם של טקסט ותמונה לשם העברתו של מסר מסוים, ובתור שכזה הוא חלק מהתקשורת החזותית שהיא תחום בתוך ענף העיצוב החזותי. תחום העיצוב הגרפי בא לידי ביטוי ב: עיצוב של טקסטים מודפסים (עלונים, כתבי עת וספרים), עיצוב אריזות מוצרי הצריכה, פרסום, שלטים, עימוד, עיצוב אתרים, עיצוב ממשקים לטלוויזיה, עיצוב ממשק המשתמש למערכות מידע, איור, וידאו, אנימציה ותחומים נוספים.

את שורשיו של העיצוב הגרפי ניתן לזהות כבר בראשיתה של המילה הכתובה, אולם רק במאה ה-19 הפך העיצוב הגרפי לפעילות מובחנת ונפרדת.

להגדה של פסח טקסט אחיד (פחות או יותר) שלו הוענקו מאות עיצובים שונים. זו דוגמה קיצונית לכך שאף שהמרכיב העיקרי של הספר הוא הטקסט, יש חשיבות רבה גם לצורה שבה מוגש תוכן זה. עיצוב הספר מתייחס לצורה שבה יוצג הספר לציבור, והוא כולל רכיבים רבים, אשר לכל אחד מהם מגוון רחב של אפשרויות. ההגדה של פסח, שבה טקסט אחיד מוגש באינספור עיצובים, מבליטה את מרחב התמרון אליו ניתן להגיע. לעיצוב מוצלח של הספר השפעה רבה על יכולת הקורא לקרוא את הספר ולהבינו, בדיוק כפי שעיצוב גרוע פוגע ביכולת זו, גם כאשר הטקסט משובח.

דוגמה נוספת היא לוח שנה לתלייה על הקיר. ללוחות שנה אלה יש עשרות וריאציות, זהות מבחינה פונקציונלית אך נבדלות בעיצובן.

על חשיבותו של העיצוב הגרפי למיתוגו של מוצר ניתן ללמוד מניסיונו של העיתון "מעריב":

בשנות השבעים ניסה העיתון להבליט את ייחודו וחדשנותו, באמצעות החלפת הגופן מ-"פרנק-ריהל" המקובל בכל העיתונים, ל-"נרקיס" המודרני. השינוי לא קסם לקהל הקוראים, וכעבור זמן מה חזר בו העיתון משינוי זה.
בשנות התשעים שינה העיתון כליל את עיצובו הגרפי, והפך אותו לדומה מאוד לזה של העיתון הדומיננטי בשוק, "ידיעות אחרונות", כדי להעביר לקהל הקוראים את המסר ש"מעריב" הוא תחליף הולם לעיתון שאליו התרגלו.

[עריכה] גופן

מרכיב מרכזי בעיצוב גרפי של מידע טקסטואלי הוא בחירת הגופן המתאים. במודעות אבל הנתלות ברחובות משמש באופן בלעדי הגופן "חיים", שלו אותיות מרובעות כבדות, ואיש לא יעלה על דעתו שימוש בגופן אחר למטרה זו. במקרים אחרים ניתן למעצב חופש עיצובי גדול יותר, אך גם זאת במסגרת הנורמות שנקבעו בתחומים שונים. לעתים כולל העיצוב הגרפי גם עיצובו של גופן חדש. דוגמה בולטת לחשיבות הגופן בעיצובו של ספר ניתנת בתנ"ך קורן, אשר אות "קורן" שעוצבה במיוחד לשם הדפסתו הפכה לאות התקנית להדפסת פסוקים מן התנ"ך. מפורסם וותיק יותר הוא כתב רש"י, שהינו אחד הגופנים העתיקים ביותר בשפה העברית, אשר שימש באופן בלעדי כמעט להדפסת פירוש רש"י לתנ"ך ולתלמוד, כמו גם פירושים אחרים.

[עריכה] הגופן כמקשר לתרבות זרה

החלפת גופן לאלפבית שונה היא דרך ליצירת זיקה הדוקה לתרבות שבה משמש האלפבית האחר.

עטיפת אלבומו של פול מקרטני

קירילית מדומה (Faux Cyrillic) היא החלפה של אותיות לטיניות באותיות קיריליות בכדי להקנות נופך רוסי. שמה של רוסיה עצמה, לדוגמה, נכתב במקומות רבים כ-Яussia; האות הראשונה קיימת ברוסית ונראית כתמונת ראי של האות R הלטינית. דוגמאות נוספות:

סרט הקומדיה האמריקני מ-1966, "The Russian Are Coming" ("הרוסים באים"; ה-R הוחלפה בחלק מהכרזות ב-Я),
אלבום של פול מקרטני מ-1988 שנקרא CHOBA B CCCP (זהו שם רוסי אמיתי שפירושו: "בחזרה לברית המועצות". השימוש בקירילית מדומה נעשה על גבי עטיפת האלבום, כשבשמו של הזמר שולבו אותיות רוסיות),
הפנזין APPAЯATCHIK,
משחק המחשב טטריס (TetЯis), אשר פותח ברוסיה,
הלהקה הפרודית הפינית LЭИIИGЯAD COWBOYS.

ה-Я בשמה של חברת הצעצועים Toys Я Us אינה מהווה דוגמה לקירילית מדומה; בהחלטה עיצובית זו הכוונה הייתה לחקות כתיבה של ילדים, אשר לעתים מתבלבלים בכותבם את האות R.

אותיות יווניות משולבות בכרזה האנגלית של הסרט "החתונה היוונית שלי"

בטכניקה דומה משמשים גם סוגי אלפבית נוספים. בכרזות של סרט הקולנוע האמריקני "החתונה היוונית שלי" (2002) הוחלפה E ב-Σ (סיגמא) היוונית. מסעדות סיניות, הודיות ויפניות רבות כותבות את שמן באותיות לטיניות אך בגופן המזכיר את מראה הכתב הסיני, ההינדי והיפני. הקומיקס "האגאר הנורא" נכתב לעתים Hågar the Hørrible, תוך שימוש באותיות נורבגיות, לשם הדגשת הנושא הוויקינגי של הקומיקס. בישראל, עשתה חברת קפולסקי שימוש דומה באותיות לטיניות כדי להרכיב את אותיות הלוגו של הרשת בעברית.