משה דוד קאסוטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה דוד (אומברטו) קאסוטו (1883 פירנצה, איטליה - 1951 ירושלים, ישראל), חוקר ופרשן המקרא והיסטוריון.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
למד באוניברסיטת פירנצה. ב-1922 נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן. התגברות הפאשיזם באיטליה מנעה ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא, וב-1939 עלה לישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ערך וכתב ב"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודיאקה" הגרמנית, והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית".
[עריכה] משפחתו
בנו נתן היה, כמו אביו, רב בפירנצה. במלחמת העולם השנייה הוא ניסה להסתתר מפני הנאצים, אך מישהו הלשין עליו והוא נלקח למחנה השמדה, משם לא חזר. אשתו ובניו של נתן נצלו ועלו לארץ ישראל. אחד מבניו, האדריכל דוד קאסוטו (נולד ב-1938) היה ממשקמי הרובע היהודי העתיק של ירושלים ובשנות ה-90 אף היה לסגן ראש העיר.
[עריכה] עבודותיו, פירושיו ומחקריו
[עריכה] נוסח המקרא
קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד ישנים של המקרא מלפני המצאת הדפוס. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובה (ככל הנראה לא ראה את הטקסט בעצמו אלא רשם שאלות והגבאי בדק את הספר והחזיר לו תשובות). בכך היה קאסטו לאחד מחוקרי המקרא היחידים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה לפני שדפי התורה שבו נעלמו.
[עריכה] פירוש "קאסוטו" לתנ"ך
קאסוטו תיכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו - פירוש לספרי בראשית ושמות בלבד. לאחר מותו, כתב גיסו ותלמידו, פרופ' א. ש. הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו" ובשל כך בחרה ההוצאה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק.
[עריכה] ביקורת המקרא
תורת התעודות הינה התאוריה הגורסת כי חמשת חומשי התורה המיוחסים למשה, נערכו יחד לרצף אחד על פי מספר מקורות קדומים, הרבה אחרי תקופת משה. האסכולה הפופולרית ביותר היא זו שהחלה במאה ה-18 על ידי יוליוס ולהאוזן, חוקר מקרא נוצרי.
למרות שהודה כי התורה אינה בהכרח פרי עבודתו של משה, קסוטו דחה את גישת ולהאוזן וכתב ביקורת נרחבת על שיטתו בספרו על תורת התעודות. קאסוטו קיבל את הגישה העקרונית לגבי שימוש בשיטות ספרותיות ביקורתיות על המקרא ופיתח תאוריה משלו לגבי עריכת התורה. שיטת קאסוטו שונה מתורת התעודות הקלאסית בכמה נקודות עקרוניות. לדוגמה, קסוטו אינו מקבל את הטענה כי סיפור הבריאה נערך על פי שני מקורות שונים ואף סותרים לפרשת בראשית. בזמנו, התאוריות של קאסוטו נדחו כמעט לחלוטין על ידי הממסד החילוני של מחקר המקרא, אך לאחרונה דעותיו זכו להערכה מחודשת באקדמיה.
מטרת העל של קאסוטו בספרו על תורת התעודות הייתה להראות כי השיטה הרווחת בביקורת המקרא, אסכולת גרף-ולהאוזן, אינה מבוססת דיה, ולהציע תאוריה אלטרנטיבית משלו. דוגמה נרחבת לביקורתו של קאסוטו ניתן למצוא ביחסו לשמות השונים של האל במקרא, בה עוסקים שני הפרקים הראשונים של ספרו. על פי ולהאוזן השמות השונים אינם אלא עדות למקורות השונים מהם נערך המקרא. אולם, קאסוטו מבקרו בחריפות על כך שלא ייחס חשיבות לעקביות השוררת בשימוש בשמות השונים. מכאן מסיק קאסוטו כי יתכן ומדובר בסופר אחד בלבד שבחר להשתמש בשמות שונים של האל כאמצעי ספרותי. טענה נוספת של קאסוטו הייתה על ההתעלמות של מבקרי המקרא מארכיאולוגיה מקראית, והשוואה לטקסטים קדומים אחרים, שיטות שקאסוטו עצמו עושה בהם שימוש נרחב בפירושו למקרא.
[עריכה] פרסומיו
- היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס, (1918 באיטלקית)
- תולדות הספרות העברית הבתר מקראית, (1938 באיטלקית)
- תורת התעודות, (תש"א)
- פירוש על ספר שמות, (תש"ב)
- פירוש על ספר בראשית א-ב, (תש"ד-תש"ט)
- האלה ענת, (יצא לאור אחרי מותו ב-1965)
- ספר בראשית ומבנהו (1990)
- Biblical and Oriental Studies (volumes I and II) )1976
- ספרות מקראית וספרות כנענית (1979)
( רוב הספרים יצאו בהוצאת מגנס. ראו [1] )
