מקראות גדולות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשם מקראות גדולות נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
דפוס מקראות גדולות הראשון יצא לאור בבית הדפוס של דניאל בומברג בונציה, סמוך מאוד להמצאת הדפוס, בשנים רפ"ד-רפ"ו (1524 - 1526). המהדיר היה יעקב בן חיים אבן אדוניהו, שעיצב את צורת המהדורה עם ארבעת המרכיבים שנזכרו למעלה. בן חיים עשה מאמצים גדולים לתת בידי קוראיו נוסח מתוקן של המקרא, הערות המסורה, התרגומים והפירושים, על פי כתבי היד שהיו בידו, ואולם למרות מאמציו נוסח המקרא במהדורתו מלא בשגיאות (בהן כאלה שבחלק מן הקהילות קוראים אותן עד היום, כגון "בפניהם" ו"להרוג" שבמגילת אסתר).
מהדורת בן חיים שימשה כמודל - בנוסח ובצורה - למהדורות רבות שיצאו במאות השנים אחריו. רוב המדפיסים סמכו על הנוסח שהוא קבע; מעטים ניסו לתקן אותו, ולעומתם רבים הוסיפו שגיאות משלהם. רובם גם הוסיפו על מבחר הפירושים של בן-חיים.
[עריכה] ארבעת מרכיבי המהדורה
[עריכה] א. נוסח המקרא
מרכיב זה כולל את נוסח המקרא על פי המסורה, כולל ניקוד, טעמי המקרא, ובמקומות מסוימים גם תווים וסימנים אחרים.
ברוב המהדורות במשך הדורות הייתה קיימת שאיפה לקרב את הטקסט המקראי (נוסח האותיות, הניקוד, והטעמים) ככל האפשר למסורה של אהרן בן אשר. אבל רק בדורנו יוצאת לאור מהדורת מקראות גדולות ("מקראות גדולות הכתר", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן) על פי עצם כתב ידו של בן-אשר, הוא כתר ארם צובה.
[עריכה] ב. הערות המסורה
הכוונה במרכיב זה להערות המסורה שלצד הטקסט המקראי ("מסורה גדולה" ו"מסורה קטנה") הדנות בעיקר בכתיב של המקרא (כגון אותיות חסרות ומלאות).
גם כאן, במשך הדורות לא הייתה למהדירים השונים שום אפשרות למסור את אותן ההערות שכתב בן-אשר, והם סמכו על קובצי הערות מסורה של אחרים. ב"מקראות גדולות הכתר" (ראו לעיל), נדפסו הערות המסורה כפי שכתבם בן-אשר בכתר ארם צובה. במקומות שהכתר לא נשמר, הערות המסורה נלקחו מכתב יד לנינגרד.
הערות המסורה היו קוד בלתי-מובן וסוד כמוס בעיניהם של הדורות האחרונים. לכן, למרות שהן היו חלק בלתי נפרד מנוסח המקרא, הן בתקופת כתבי היד והן בתקופת הדפוס (החל מ"מקראות גדולות" של בן-חיים), הן הושמטו כליל מחלק מהמהדורות, בהן מהדורת מקראות גדולות דפוס ווילנא, וגם במהדורה המודרנית "תורת חיים" (על התורה, הוצאת מוסד הרב קוק).
[עריכה] ג. תרגומים
לצד הפסוקים נוספו תרגומים שלהם לארמית, בעיקר תרגומים מתקופת התנאים. בכל דפוס של מקראות גדולות ניתן למצוא את תרגום אונקלוס על התורה ואת תרגום יונתן על ספרי הנביאים. חלק מהדפוסים מוסיפים גם תרגומים ירושלמיים שונים לתורה ולכתובים.
הדפסת התרגומים בניקוד מלא מהווה איפיון בולט של מהדורת מקראות גדולות לאורך השנים. תרגום אונקלוס לתורה ותרגום יונתן לנביאים תמיד נדפסו ב"מקראות גדולות" בניקוד מלא (וכך הם גם מופיעים בכתבי יד עתיקים של מקרא והתרגום, משולבים פסוק אחר פסוק), משום שהיה להם תפקיד ליטורגי, דהיינו הקריאה הרשמית של "מקרא ותרגום". גם התרגומים הירושלמיים, אם הם נדפסו, הופיעו בניקוד מלא.
[עריכה] ד. מבחר פירושים
בכל מהדורת מקראות גדולות יש מבחר של הפרשנות היהודית הקלאסית. לרוב, מדובר בפרשנות הפשט הקלאסית של ימי הביניים (בעיקר פרשני המקרא מתקופת הראשונים), אבל יש מהדורות שהדפיסו גם פרשנות שנוטה יותר ל"דרש", וגם פרשנות מאוחרת יותר.
ברוב המהדורות הנפוצות היום ניתן למצוא את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ראב"ע (אבן עזרא) והרמב"ן על התורה, ואת פירושיהם של רש"י, רד"ק, ראב"ע, ר"י קרא, רלב"ג ו"מצודות" על ספרי הנביאים והכתובים.
[עריכה] הפניות לדיונים תלמודיים
חיבורים נוספים המופיעים במקראות גדולות הם חיבורים המפנים את הלומד לדיונים בתלמוד העוסקים בפסוק המופיע. החיבור המקובל בדרך כלל הוא תולדות אהרן, אם כי יש שהוסיפו לו את בית אהרן וחיבורים אחרים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה גושן-גוטשטיין, "דברי מבוא למקראות גדולות", בתוך: מקראות גדולות, וונציה רפ"ד-רפ"ו (מהדורת צילום ירושלים, תשל"ב).
- מנחם כהן, עורך, "מבוא למהדורת הכתר", בתוך: מקראות גדולות הכתר, כרך יהושע-שופטים, (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1992). יש מידע נוסף גם בהקדמותיו ונספחיו של כהן לשאר הכרכים שיצאו לאור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מקראות גדולות |
