מסכת פיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מסכת פיאה היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכד'. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

[עריכה] מיקומה של המסכת

מסכת פיאה ממקומת בסדר המסכתות לאחר מסכת ברכות. הרמב"ם (בהקדמתו לפירוש המשניות) מסביר שמסכת פיאה היא הראשונה אחר מסכת ברכות בסדר זרעים, העוסקת המצוות התלויות בארץ, מכיון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול, בעוד המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי. עם זאת, ישנם המסבירים את הסדר של כל המסכתות במשנה לפי אורכם, הגם שסדר זה אינו עובד בסדר זרעים.

[עריכה] פרקי המסכת ותוכנן במשנה

אלו דברים - שיעור הפאה, אלו גידולים חייבים בפאה.
אלו מפסיקין - מה נחשב לשדה נפרד לפאה?, קצירת חצי שדה
מלבנות - המשך מה נחשב לשדה, גודל שזה מינימלי לעניין מצוות שונות
הפאה - לקיחת הפאה, התחלת לקט
גדיש - המשך לקט, התחלת שכחה
בית שמאי - שכחה בתבואה
כל זית - שכחה בפירות, פרט ועוללות
מאימתי מי רשאי לקחת מתנות עניים, נאמנות העניים לעניין מעשרות, מינימום נתינה לעני.

[עריכה] משניות מיוחדות

המשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בתפילה לאחר ברכות התורה כמייצגת את המשנה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מהתורה ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם בבעולם הזה וגם בעולם הבא.

"אלו דברים שאין להם שיעור: הפיאה, והביכורים, והריאיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם." (מסכת פאה א, א)

המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים למרות שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק: "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו" (ירמיהו י"ז ז).