מטוס סילון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטוס סילון הוא מטוס שמונע על ידי מנוע סילון. ככלל מטוסי סילון משמשים בתחום האזרחי לטיסות למרחקים ארוכים (בגבהים של 35,000 רגל ומעלה) משום שבגבהים נמוכים יותר הם אינם כלכליים. טיסות למרחקים קצרים או טיסות גובה נמוך בדרך כלל מופעלות על ידי מטוסי בוכנה. בהיבט הצבאי-מלחמתי מטוסי סילון הם למעשה המטוסים היחידים בשימוש מכיוון שמעטפת הביצועים שלהם טובה יותר משל מטוסי בוכנה.
מטוס הסילון הראשון בהיסטוריה היה הקואנדה 1910 (Coanda-1910) שהוטס על ידי ממציאו הרומני הנרי קואנדה בשנת 1910. לרוע המזל המטוס התרסק בתום הטיסה הראשונה שלו.
מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון היה המסרשמיט Me-262 "שוואלבה" הגרמני ומיד אחריו נוצר המטאור הבריטי. שני המטוסים השתתפו בצורה מוגבלת במלחמת העולם השנייה.
קרב האוויר הראשון בעידן הסילון התרחש ב8 בנובמבר 1950 במלחמת קוריאה והסתיים בהפלה של שני מטוסי מיג-15 צפון קוראניים על ידי מטוס F-80 אמריקאי.
קרב האוויר הגדול ביותר בעידן הסילון התרחש במבצע שלום הגליל מעל אדמת לבנון והשתתפו בו מעל 100 מטוסים, בעיקר מחילות האוויר של ישראל וסוריה.
[עריכה] ראו גם
- מטוס
- אלוף הפלות (Ace), לפירוט הפלות.
