מבצע נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע נחשון - מבצע במסגרת מלחמת העצמאות, שחל בליל 2-3 באפריל 1948 , שמטרתו הייתה יצירת ציר מאובטח להעברת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים.

תוכן עניינים 1 מטרת המבצע 2 הרכב הכוח והלחימה 3 תוצאות המבצע 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מטרת המבצע

דוד בן גוריון כמחזיק בתיק הבטחון לאותה עת, ואשר ראה את ירושלים כמרכז הכובד של המערכה כולה, הורה לרכז כוח גדול של כ־1,500 לוחמים למבצע זה. ערב המבצע הסביר בן גוריון כי ישנם שלושה מרכזים עיקריים לחשיבות המבצע: תל אביב, חיפה וירושלים. כמו כן, טען בן גוריון, כי הכנעת ירושלים תהיה מכה אנושה לישוב היהודי, ולכן יש לצאת למבצע בלי להתחשב בסיכונים. המבצע נועד ליצור ציר מאובטח לעיר, ולשם כך היה צורך בהשתלטות על הכפרים הערביים בין חולדה לקריית ענבים. בראשו עמד מח"ט חטיבת גבעתי, שמעון אבידן.

מקור השם למבצע הוא תנכי, מנחשון בן אבינדב שקפץ ראשון לים סוף. דמותו של נחשון בן אבינדב מסמלת גבורה ונחישות.

[עריכה] הרכב הכוח והלחימה

כוח המבצע כלל כ־3 גדודים:

1. גדוד בפיקודו של חיים לסקוב, שהוצב בגזרה המערבית (חולדה הערבית, דיר-מוחסין).
   
2. גדוד בפיקודו של יוסף טבנקין, שהוצב בגזרה שבין שער הגיא לקריית ענבים.
3. גדוד ששימש כעתודה ובראשו אלדד אורבך-אבידר.

[עריכה] תוצאות המבצע

מיד לאחר פריצת הדרך, יצאה שיירה של 60 מכוניות מחולדה לירושלים. בסיומו של המבצע ב־15 באפריל, דווח מעברן הבטוח של 3 שיירות לעיר הנצורה, אך מייד עם תומו הדרך לירושלים נחסמה שוב.

למרות הכישלון הייתה למבצע חשיבות רבה:

1. ירושלים ניצלה ממצור
2. היישוב היהודי הוכיח, בפעם הראשונה, שהוא מסוגל ליטול יוזמה צבאית ולתקוף.
3. המורל בארגון "ההגנה" עלה.

מבצעים נוספים שמטרתם הייתה לפנות את הדרך לירושלים ולסביבתה בוצעו לפרקים במהלך ארבעת השבועות הבאים.

מבצע הראל יצא לדרך מיד עם סיומו של מבצע נחשון ומיד לאחריו (22 באפריל) החל מבצע יבוסי. המבצעים מכבי וקלשון ניסו גם הם לפרוץ את הדרך לירושלים ולהסיר את המצור; הם התרחשו במהלך חודש מאי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

1. אתר הפלמ"ח.
   
2. פירוט קצר אודות המבצע באתר דובר צה"ל.