מבצע יעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע יעל היה נסיון לכבוש את משלט שייח עבד החולש על מנרה ולפתוח את הדרך לקיבוץ זה.

פאוזי קאוקג'י לא ראה את עצמו ואת צבא ההצלה שלו כפופים להחלטות האו"ם על ההפוגה ותקף את משלט שייח עבד בליל ה-22 באוקטובר 1948. במשלט הייתה מחלקה של אנשי חי"מ אשר נסוגו מהמקום והשאירו אחריהם שני מקלעים ומטול נגד טנקים מסוג פיא"ט.

מפקד חטיבת כרמלי החליט לכבוש את המשלט על ידי פלוגת משוריינים שתנוע בדרך נבי יושע-מנרה. ההנחה הייתה שהמשורינים יכו בתדהמה את חיילי צבא ההצלה של קאוקג'י כפי שקרה בפעולה נגדו בהצלחה, שלושה חודשים קודם לכן במבצע דקל. הנחה זו התבררה כטעות קשה.

ב-22 באוקטובר 1948 בשעה 08:00, יצאה שיירת משורינים וג'יפים מנבי יושע. כאשר הגיעה השיירה לכ-2.5 ק"מ צפונית לקיבוץ יפתח, עלה המשוריין הראשון על מוקש ואש תופת נפתחה לעבר השיירה, קרב זה נגמר בתוצאה קשה: 9 הרוגים, 4 משוריינים, ג'יפים ונשק רב.

מח"ט כרמלי החליט על תוכנית חלופית שנקראה מבצע יעל. על פי תוכנית זו, היה על פלוגה מגדוד 22, בתוספת אנשי מנרה ואנשי חי"מ לכבוש את משלט שייח עבד מכוון מנרה. הכוחות יצאו מחלסה (כיום קרית שמונה) וטפסו בדרך למנרה במסע שארך 3.5 שעות. בשעה 04:40 ב-23 באוקטובר 1948 הגיעו הלוחמים למנרה. מפקד הכוח ביקש מהמח"ט אישור לדחות את הפעולה אך נענה בשלילה. הלוחמים היו תשושים, הערבים ציפו להם וההתקפה נהדפה באבידות.

מבצע יעל לא השיג את מטרתו, משלט שייח עבד לא נכבש ומנרה נשארה מנותקת. מפקד חזית הצפון משה כרמל החליט שאין טעם להתכתש עם קאוקג'י במנרה, הוא תיכנן מבצע גדול, רב חטיבתי, שמטרתו לכבוש את כל הגליל העליון ולגרש ממנו את צבא ההצלה. מבצע זה היה "מבצע חירם" שנערך שבוע לאחר כשלון מבצע יעל ובסיומו נסוג קאוקג'י מכל הגליל. משלט שייח עבד נכבש ללא קרב והדרך למנרה נפתחה.

[עריכה] מקורות

• חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות, הוצאת "מערכות".